לילה

עדכנו אותנו




עיר החטאים: תורת המשחקים

יום שלישי 10 בינואר 2012 07:27 מאת: יעל רון, עכבר העיר

משחקים הם דבר נחמד, הבעיה מתחילה כשהם מופנים אל עבר מטרה עיקרית אחת: לגרום לצד השני להיות מגה מבולבל. מה מניע את אותם שחקנים? האם הם באמת מבולבלים או שמדובר ברוע טהור?



אל תעמידו פני עגל. מתוך הסרט "קלולס"

(צילום מסך)

פרסומת

לו הייתי אביבית בר זוהר, חיי היו יכולים להיות יצירת מופת בוהקת שכל כולה נעליים, בגדים ותפנוקים שונים שאקבל מ"זוס/ ריק/ משולם" בגילאים שונים שאקבץ סביבי, ואנצל לצורך מימון שגרת יומי הראוותנית. לעת עתה ובהתחשב בנסיבות שונות כגון ערכי מוסר, מיתון ותדמית חברתית, הדברים היחידים המשותפים לאותה אביבית ולי, הם העיניים התכולות והחיבה ליהלומים כבדי משקל, בעיקר ורודים. קולי איננו קולו של מי שזה עתה סיים לשאוף בלון שלם של הליום, וגם טרם כיכבתי כנערת אגו בשום חודש אפשרי של השנה, וזאת על אף הפניות הרבות, ההצעות והחיזורים.

» האם לצאת עם כמה גברים במקביל?
» הסקס הכועס
»
עיר החטאים - כל הטורים

בכלל, נראה שבעולמה של אביבית בר זוהר, מעתה אמרו אב"ז, חיי האהבה פשוטים למדי ונטולי משחקים: טלו גבר שהמזומנים מצויים בכיסיו, ענדו על אצבעו טבעת יהלומים, שכנו אותו בפנטהאוז (רחובות, אשדוד, אשקלון או הסביבה, העיקר שיהיה גדול מ-250 מטר רבוע), הוסיפו בחניית הבניין מרצדס שחורה ותפיסת עולם הרואה באישה עקרת בית מלידה, והרי לכם סיפור אהבה סוער. הלוואי עלי.

אצלנו, כאן במשכנה של המציאות, מציאת האחד היחיד והמיוחד היא משימה קשה מאין כמוה, סבוכה ומתישה הרבה יותר. גברים עשירים ומפנקים הם מצרך נדיר, פנטהאוז בתל אביב הוא משכנם של משפחות עם הירושה הכי שווה בעיר, ואהבה אמיתית ובריאה נדירה אולי יותר מכולם. אחד המכשולים העיקריים העומדים בפני הרווק או הרווקה הצעירים בבואם למצוא את האחד הם משחקי ההתחלה. הווה אומר, כל אותן התנהגויות מוזרות, ביזאריות לעיתים הנלוות לדייטים הראשונים, ובאות לידי ביטוי במסרים דו צדדיים סותרים, היעלמויות פתאומיות, סינון, וויב אפלטוני, חיזור וחוזר חלילה לסירוגין. כן גבירותי ורבותי השרוטים, הנפש האנושית היא דבר מסועף שמניב לעיתים פירות מחשבה רקובים.

#alt
קצת היסטריה לתיבול מערכת היחסים. "איך לאבד בחור ב-10 ימים" (צילום מסך)
 

משחקים הם דבר נחמד, במיוחד כשהם מתבצעים ב-Wii או נגד חזירים ירקרקים מרושעים. הבעיה מתחילה כשכל אותה יכולת משחקית מופנת אל עבר מטרה עיקרית אחת: לגרום לצד השני להיות מגה מבולבל בשלבי ההתחלה, לאבד את הביטחון, לטחון סרטי אי וודאות ובעיקר לא להבין למה לעזאזל מתכוון המשורר המיוסר בסמסו לאחר יום שלם של התעלמויות "היי, מה נשמע?".

גם את וגם אתה נפלתם בעברכם או בהווכם העצוב למישהו או משהו ששיחק בכם ללא היכר. לא מן הנמנע שגם אתם מצאתם עצמכם מעוותים את המוח החלוש במטרה לנתח סוציו-פסיכולוגית אסמס סתום, מתייעצים עם החבר/ה הכי טוב/ה ובקבוק וויסקי בניסיון להבין את המשחק ובעיקר מתייסרים נוכח אי היכולת להבין אם מדובר בסטוץ חולף, הזמנה ליזיזות או חומר גלם איכותי להעמיד תחת החופה. סיבות רבות לו למשחק המרושע, ותתפלאו מאוד, לא כולן קשורות לסימפטום הידוע "הוא לא סגור על עצמו/ היא בחורה מתוסבכת שעדיין לא התבגרה". היום, כחלק מניסיון להחזיר לתל אביב את האמון במין השני, נעמוד על הסיבות השכיחות ביותר לתופעה ונערוך דיאגנוזה נפשית קצרה לכל מניע שכזה על מנת להבין לעומק את העניין, ואולי גם לנוח סוף כל סוף על משכבנו בשלום, נטולי דאגות וסרטים.

בלבלי אותו אל תעשי לו חשבון



נניח שהתחלת לאחרונה לצאת עם בחורה עוברת מסך בעלת מוח פעיל ויכולת וורבלית לא רעה. האנרגיות ביניכם זורמות גם זורמות, השיחה קולחת והנשיקה המרפרפת בסוף הדייט משאירה תקווה רבה לבאות. אממה, לאסמס המחמיא שתשלח לה ביום שאחרי היא לא עונה, וגם מהצלצול שיגיע מאוחר יותר בערב היא מתעלמת כליל. יום למחרת תסמס לך אותה נעלמת סדרתית "היי (או הייוש במקרה הרע), היה ממש כיף שלשום. מה נשמע?" ותצית בלבך אניצי תקווה מודשים. אתם כמובן תיפגשו, תגיעו ל-second base ובימים שלאחר מכן, במקביל להתפתחות קלה של רגשות שתפתח כלפי היצור הלא ברור, תזכה לממטר נוסף של אי וודאויות, היעלמויות ובעיקר מסרים צולבים.

#alt
אחת שיודעת מה היא עושה. מתוך "אחת שיודעת" (צילום מסך)
 

בטרם תפתח סמפטום מדאיג של תלישת+אכילת שערות כפייתית, תיפול לאבחנה "כל הבנות כלבות/ נשים נשים שק של נחשים", ותבצע סירוס כימי מהיר, כדאי להבין: רוב האנשים לא קמים בבוקר ואומרים לעצמם אחרי הבוקר טוב אדון גוטה, "היום אני אשחק לו/לה ברגשות". רוב רובם של המשחקים, ימח שמם, פשוט לא החליטו עדיין, לא יודעים או לא בטוחים אם בא להם להמשיך, ותוהים עדיין אם הצד השני "הממושחק", עושה להם את זה. כלומר, בר המשכיות.

חלקם השני לעומת זאת, אלו שקמים בבוקר עם רוע טהור באישון, עושה זאת כדי לבחון גבולות, כדי לקבל אישור לכך שהצד השני לגמרי בעניין ובעיקר כדי למקם את הכוח בצד הבטוח יותר של לוח המשחק. כלומר, אצלם במגרש. לא מדובר בדחף סאדיסטי מובהק, אלא יותר בנטייה פנימית לא ברורה להרגיש רצויים ונחשקים, לבחון את מידת הרלוונטיות שלהם אצל הצד השני, ולקבל לכך אישוש על- ידי אותות ומופתים המוכיחים אקסטרה מאמץ.

גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת



אמנם אולם ברם, חלקו הגדול של השחקנים עושה זאת ממניעים שונים בתכלית העונים לאג'נדה "אני בוחר שלא לבחור", ושכל מטרתם להשאיר את כל האופציות פתוחות ולא לייצר ציפיות או רגשות מיותרים (איכסוש אהבה), שעלולים להרוס את הסטטוס קוו הבטוח שמחפה על פחד ממחוייבות/ התאהבות/ קבלת החלטות. כך, במצב של צעד קדימה שניים אחורה, בלבלול המערכת ויצירת מצע שכולו חוסר יציבות רגשית, יוכל הצד המאמלל לקחת את הזמן/ למקבל/ להכין את הקרקע ליזיזות עתידית בראי ה"התרגלנו למצב הקיים". משחקים זה כיף! 

שחקי בשש בש או בדמקה, אל תנסי לעשות לי דווקא. רגב הוד מחזק:

ע"ע אכזבה


מניע נוסף (ע"ע אחרון חביב) וגאוני כמעט למנהג המגונה הוא העלאת הביקוש באמצעות הטמעת חוסר וודאות מדומה בלב המשתמש. "אינני עונה לסמסים וחוזרת בנונשלנט יום-יומיים אחרי", משמע "אני קשה להשגה", ובדיוק כמו שמלמד כל קורס מבוא בכלכלה, אי וודאות בשוק מובילה להתנפלות, גם אם מדובר על השקעה בסיכון גבוה במיוחד. כאן גם נכנס עניין הפאסון. פאסון? ריקבון! בדיוק כמו זה שנלמד בבתי ספר לרמייה חברתית נוסח המרכז לאמנויות הפיתוי, ועיקרו: אם אשחק אותה מרוחק וקשה להשגה, אשדר מסרים סותרים ואבלבל עליה את דעתה, היא תהיה כרוכה/ חמה/ להוטה אחרי כמו אביבית אחרי גבר אשכנזי עשיר.

סוגיה שמעסיקה אתכם? נושא שרציתם לדבר עליו? כתבו ליעל רון בכתובת: yaelron.tlv@gmail.com





תגיות: יעל רון

(7 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5