לילה

עדכנו אותנו




עיר החטאים: סקס מבאס עם האקס

יום שלישי 23 באוגוסט 2011 07:00 מאת: יעל רון, עכבר העיר אונליין

געגוע כרוני, ניסיון להתקמבק או אגו פגוע הזקוק לשיקום הם הגורמים העיקריים לסקס עם החבר לשעבר. הבעיה היא שרוב הפעמים זה כמו לשתות טקילה זולה - לילה אחד את מרגישה בשמיים ויום למחרת מתעוררת עם כאב ראש וטעם לוואי חזק בפה



קצת קווה לשיפור האווירה

(מתוך הרומנטיקנים)

פרסומת

חברה הכי טובה היא סוג של מראה לאישיות שלך. במיוחד אם מאמינים למשפט "הראה לי מי חבריך", ועל אחת כמה וכמה אם היא מלווה אותך החל מכיתה ד', מכירה כל שריטה ושריטה בנפשך, יודעת להגיד את האמת המרה כשצריך, להרים אותך מהביבים בתקופות הדיכאון או לשכר אותך עד לא ידע. זאת בדיוק הסיבה שכבר ב"הלו" הראשון הבנתי שהיא מסתירה ממני משהו. היה בה מעיין צחקוק מרומז והטון היה גבוה מהרגיל. בהנחה שהיא לא שאפה כמות ניכרת של הליום ואחר כך ניסתה לפלרטט איתי, הסקתי שמשהו איננו כשורה. על השאלה המתבקשת "יש אצלך מישהו?", היא ענתה ב"אני יכולה לחזור אליך אחר כך?", פלרטטני ומצוחקק גם הוא.

» עיר החטאים - כל הכתבות
 
חקירותי המנדנדות לא עזרו וגם נסיוני לחלץ ממנה תשובה בקוד המורס נכשלו כישלון גדול. אמרתי ניחא, איחלתי לה השתרמטות נעימה ונפניתי לעיסוקי. יום למחרת הגיע ה"היייי" אכול רגשות האשמה לו ציפיתי בשקיקה. כנוצרי אדוק המתוודה על חטאיו היא הוציאה לאור את זה האישי שלה וליוותה את הסיפור במידה לא מבוטלת או מסוות של הנאה. "עשיתי סקס עם האקס" היא הכריזה ונכנסה בין רגע לסטטיסטיקה המצערת של אלו שעשו זאת בהשפעת אלכוהול המחוזק בהורמונים סוררים.

חזרה רוויית קאווה מיום הולדת של חברה. הרגישה סקסית, חזרה לדירה, בהתה בארבעת הקירות, החליטה "היום נשקם לעצמי את האגו" ושלחה לאקס את הס.מ.ס התעשייתי "ער?". מכאן הדרך לביתוק הניתוק היתה קצרה מאוד וכללה התרפקות הדדית על זכרונות העבר המוכרים עד שהגיעו שניהם (בו זמנית!) לשיא המיוחל. "נו, אז יש קאמבק"?, שאלתי וזכיתי למחרוזת מרשימה של גימגומי "אולי, אנל'א יודעת, לא בטוחה. אם הוא ירצה לתת לזה צ'אנס נוסף אני אשקול. אוף, זה הרגיש כל- כך מוכר". עוד אני מפנימה את העובדה שחברתי נפלה לאותו תסריט ידוע מראש שמתחיל ב"אוף זה הרגיש כל- כך מוכר" ויגמר בלב שבור, הגיעה היללה הצפויה: הוא לא התקשר היום ואפילו לא שלח ס.מ.ס והיא (להלן, חברתי המדחיקה), מבולבלת ולא ממש יודעת מה היא רוצה. מתחרטת? מה פתאום!, נהנתה מכל שנייה. עלובה.


עוד אחת נפלה לסטטיסטיקה (מתוך הסרט "אין כמו אלבמה")

יותר מוכר ממאהב זר



לו אני פורסט גאמפ, הייתי וודאי אומרת שסקס עם האקס הוא כמו להתפתות לטקילה זולה. לילה אחד את מרגישה בשמיים ויום למחרת מתעוררת עם כאב ראש, טעם לוואי חזק בפה ושואלת את עצמך איך הגעת לכזה שפל מדרגה. אבל אני לא. במקום זה הצעתי לה ללכת לשדרה ללטף אוהלים בודדים, שם, בחסות השקט שהותיר אחריו מה שפעם היה קול העם, אוכל להרביץ בה תורה ולנתח עימה ניתוח עמוק, חפרני ואיכותי את המצב לכדי קולונוסקופיה רגשית ברורה ונהירה יותר שתעזור לה לעשות סדר בענייני הבלגן (קרי, להתחרט עד עמקי נשמתה על אותה נפילה לזרועות העבר). לא צעקתי "מה עשית? ילדה רעה!", לא אזקתי לה חזרה את חגורת הצניעות וגם לא הכרחתי אותה להגיד הייל מרי עשרים פעם ולהתנזר ממין.

במקום כל אלו צימצמתי חזק את העיניים לכדי מבט איל שני בפוגשו שחלה של חציל ועברתי לניתוחים: סקס עם האקס הוא לא דבר שקורה בעקבות אוברדוז של אלכוהול או הורמונים תובעניים. לכל אלו יכול כל יזיז מצויד או סתם אחד מדיירי המאהל (מהזן המקולח והנטול פרעושת תלתלים), לספק בהינף הודעת טקסט קצרה מזור מיידי. סקס עם האקס הוא אינסידנט שקורה תחת שלוש נסיבות מצערות: געגוע כרוני, ניסיון להתקמבק ואגו פגוע הזקוק לשיקום מיידי. היא הכחישה מכל וכל והעלתה נקודה חשובה. משהו על זה שאם הקשר הסתיים יפה וללא מעורבות משטרה, בסופו של יום או לילה השתכרותי, אותו אקס מוכר עד כאב, לנצח יהיה אופציה שפויה הרבה יותר ממאהב זר.


גם סקס עם האקסית זה לא משהו (מתוך: "ישנן בנות")

בגדול, צודקת מלכת החשקנות. אחרי הכל מי מאיתנו לא היתה מעדיפה את זה שמכיר אותה לאורך, לרוחב ולעומק, חלש על הגבעות, התפלש בנקיקים וגם יודע על בוריין את כל הוראות ההפעלה לסקס מסעיר מבלי שנצטרך להסביר לו היכן ממוקמים פתחי היציאה או להשתמש בכפתור המצוקה. על פניו מדובר בעסקה משתלמת לשני הצדדים המשלבת בין הנאת הרגש (קרי, התרפקות על רגעי העבר) לבין הנאת החושים ("אויי כן כן! אמחייע, אתה שם!"), אך ממעוף הציפור מדובר בסיטואציה סבוכה המלווה בלא מעט סיכונים. נכנה זאת בעדינות נחמה פורתא, כי בדיוק כמו כל תהליך התפקחותי, כבר ביום המחרת מתחיל כל אחד מהצדדים לחוות בלבלת חמורה נוסח "רוצה/ לא רוצה/ חושש להשלות או לפגוע/ מפחדת ולא בטוחה". ותופעות הלוואי? חמורות גם חמורות גם כן ועלולות להביא את אחד מהצדדים, נכנה אותו "הדחוי", לפתח ציפיות ותקוות שווא לקאמבק מיוחל שלא באמת הולך להתממש. במקביל לכל אלו מתחילים הסרטים, האכזבה, הכעס, הלב הדואב או במילים אחרות, כל קרנבל הדיכאון שליווה את הפרידה, בליווי נגיעת "לא מאמינה איך הוא השלה אותי/ ניצל אותי כאילו הייתי שה תמים/ שחט לי את ציפור הנפש ומילא בבורגול וצימוקים".

ליפול בחסות האלכוהול

היא הקשיבה בסבלנות, מפנימה בהדרגה את ביב השופכין הרגשי שהולך להתרחש עליה החל מהיום שאחרי ומלמלה משהו על זה שלא הכל פועל לפי חוקי ההיגיון ולפעמים הרציו נדחק הצידה ובמקומו משתלט האמוציונאל. לו הייתה משכנעת אותי שבאמת הקשיבה ללב ולא פעלה בחסות קאווה זולה, דיינו. לו הייתה מתכננת אסטרטגיה שלמה מראש שכל כולה התקמבקות, אשריה, אבל אותה חברה פזורת הורמונים ובלתי עמידה לאכוהול, עשתה את מה שעשתה בגלל קצת יותר מדי בועיות קטנות שעלו לה לראש ועשו לה בלבלת הורמונלית ו"חסל סדר היגיון". את הרצאת ה"אני מאשים שלי" חתמתי במשפט המכונן הבא: "ולא, שה תמים שלי, אתם לא באמת הולכים להישאר ידידים. זה קורה רק בסרטים או כשאחד מהצדדים יוצא מהארון".

כשהגענו לפינת הרחובות רוטשילד וטיב טעם, התנחמנו באיילנד ורוד- המשקה עם האפטר טייסט הכי סינטטי בעיר, וחיטטנו לאקס בפרופיל הפייסבוק. היא טינפה וסיפרה סודות מחדר המיטות ואני צחקתי ברשעות ורוויתי נחת ככל שהלכו ונחשפו הסטיות. רק לאחר שמצב רוחה חזר לנורמאל, הצעתי לה ברכות למנות בפעם הבאה לצד הנהג התורן גם חברה תורנית וקשוחה; כזאת שגם באותם שיגיונות קאווה מחרמנים, תדע לקחת את הנייד בזמן ותמנע ממנה משגל ממוחזר ומיותר בעליל.




(8 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5