3 שירים של שלומי שבן להאזנה
יום שני 30 בנובמבר 2009 07:10 מאת: שלומי שבן
אלבומו החדש של שבן, "מגדל הפזמון", יצא השבוע לחנויות והוא מעניק לכם הזדמנות בלעדית להקשיב לשלושה שירים חדשים מתוכו ולקרוא למה הוא בחר לחדש אותם
שלומי שבן (צילום: דניאל צ'ציק)
אלבומו החדש של שלומי שבן, "מגדל הפזמון", יצא השבוע לחנויות. האלבום כולל עשרה ביצועים חדשים לשירים של יוצרים אחרים, ובהם ז'אק ברל, שלום חנוך, לאונרד כהן, רנדי נוימן ומאיר אריאל.
לרגל יציאת האלבום, שבן מעניק לכם שלוש טעימות מוסיקליות מתוכו, ואת המחשבות שליוו את יצירתן.
שלומי שבן: מתי יש הופעה?
1. קחי עוד ואלס - לאונרד כהן
הרעיון מאחורי העיבוד הזה היה רעיון של נושא ו-וואריציות. כל בית בשיר מקבל טיפול מוסיקאלי מעט שונה. לפעמים אנחנו בווינה של המאה ה-19, לפעמים בבאר אפוף עשן, לפעמים בארץ ללא שם פרי דמיונו הקודח של ל. כהן או לורקה (השיר הזה נכתב בעקבותיו). הדבר היחיד הקבוע הוא הוואלס החוזר בפזמון. הוא מופיע בתחפושת קצת שטנית. הדימוי שליווה אותי בעיבוד הזה הוא רוח רפאים של ואלס שעוברת בין המאות השונות. טובלת את זנבה המלוכלך בגלים. תרגם את השיר הזה קובי מידן הנפלא. תודה קובי.
האזינו לביצוע של "קחי עוד ואלס" מ"מגדל הפזמון":
צפו בלאונרד כהן מבצע את "קחי עוד ואלס":
קחי עוד ואלס (מילים: לאונרד כהן, תרגום: קובי מידן)
יש עשר עלמות חן בווינה/ יש למוות כתף כדי לבכות/ יש סלון עם מאות חלונות בו/ ויש עץ ליונים המתות
והאור שנתלש מן הבוקר/ בגלריית הקרח מוצב/ איי, איי-איי-איי/ קחי עוד ואלס, קחי עוד ואלס/ קחי עוד ואלס עם מחסום על שיניו
אני רוצה בך, רוצה בך, רוצה בך/ על כיסא עם עיתון שגווע/ בתוך כוך בקצה של הפרח/ בחדרון בלי זיכרון אהבה
ובמיטה בה הירח הזיע/ בצעקה של פסיעות בחולות/ איי, איי-איי-איי/ קחי עוד ואלס, קחי עוד ואלס/ קחי וחבקי את כתפיו החולות
עוד ואלס, עוד ואלס/ עוד ואלס, עוד ואלס/ הוא בעצמו בא לנשוף ריח ברנדי וסוף/ וטובל את זנבו בגלים
יש בווינה אולם של קונצרטים/ ופיך הוא אמן מפורסם/ ויש בר שכולם השתתקו בו/ זה הבלוז שהכריז על מותם
אך עם זר של דמעות מי מגיע/ מי אל תוך תמונתך מטפס/ איי, איי-איי-איי/ קחי עוד ואלס, קחי עוד ואלס/ קחי עוד ואלס, כבר שנים הוא גוסס
יש מרתף שילדים צוחקים בו/ שם נשכב עוד מעט ונשתוק/ בחלום עם נרות מהונגריה/ ובאובך של ערב מתוק
ואראה איך קשרת אל הצער/ את הצאן ופרחי השלגים/ איי, איי-איי-איי/ קחי עוד ואלס, קחי עוד ואלס/ שר: אזכור אותך, אל תדאגי
עוד ואלס, עוד ואלס/ עוד ואלס, עוד ואלס/ הוא בעצמו בא לנשוף ריח ברנדי וסוף/ וטובל את זנבו בגלים
וארקוד איתך עוד בווינה/ מחופש לנהר משתפך/ על כתפי יקינטון יצמח פרא/ ושפתי ישתו טל מגופך
ואקבור את נפשי בתוך ספר/ עם תמונות מצהיבות בין דפיו/ ואטבול במבול של יופייך את/ הכינור הישן והצלב
ועל פני המבול הרוגע/ לבריכות של פנייך אשוט/ איי, איי-איי-איי/ קחי עוד ואלס, קחי עוד ואלס/ הוא שלך, כל השאר כבר אבוד
2. אל תלכי עכשיו - ז'אק ברל תמיד הרגשתי (כמו רבים אחרים), שמדובר בשיר הפרידה האולטימטיבי. או בכלל בשיר אולטימטיבי. המונולוג הזה של גבר שיודע שכבר הפסיד את ליבה של אהובתו אבל מנסה בכל זאת, עוד ניסיון נואש אחד, תמיד ריתק אותי. מה שמעניין, בעיניי, בטקסט הזה הוא המתח שבין ההכרה בהפסד לבין הניסיון הזה. לשכנע. אולי בכל זאת. אולי יקרה נס. לרגעים נדמה לי שיותר משהוא מנסה לשכנע אותה הוא מנסה לשכנע את עצמו. כשהוא אומר "כבר ראינו אש מגיחה פתאום מהר געש מת שחזר לפעום", לא ברור לגמרי אל מי הוא פונה. מצד שני, כשהוא אומר " תני לי להפוך כך, לצל צילך, או לצל ידך, או לצל כלבך", זה די ברור. כמובן שהיססתי מאוד אם להקליט שיר קלאסי שכזה, שזכה לכל כך הרבה ביצועים אלמותיים. בסוף החלטתי שלא. אבל כשהגעתי לאולפן כל מיניי אירועים שלא כאן המקום לדון בהם, כמעט והכריחו אותי להקליט אותו. לא הכנתי מראש עיבוד, פשוט שרתי אותו. בעיניי המרכז בביצוע הזה הוא התרגום המרגש בצורה יוצאת דופן של דורי מנור. הוא תרגם אותו לפי בקשה שלי, וזה המקום אולי להודות לו שוב, תודה דורי.
האזינו לביצוע ל"אל תלכי עכשיו" מתוך "מגדל הפזמון":
האזינו לביצוע המקורי של ז'אק ברל ל-Ne me quitte pas:
אל תלכי עכשיו (מילים: ז'אק ברל, תרגום: דורי מנור)
אל תלכי עכשיו/ יש לשכוח את/ מה שרק אפשר/ לנסות לשווא/ את הזמן של כל/ מריבות הסרק/ והזמן שרק/ נעלם בעול/ השעות שכך/ במכות של לו/ את הלב קטלו/ את הכל נשכח/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו
לך אתן פניני/ גשם שניגר/ בארצות מדבר/ ובאדמה/ אעשה לי בור/ עד מותי וכך/ אכסה אותך/ בזהב ואור/ ואהבתי/ תחוקק חוקה/ ותכתיר מלכה/ היא תכתיר אותך/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו/ לך אמציא מילים/ צירופי צלילים/ שיובנו רק לך/ אספר לך איך/ פעמיים לב/ של אותו אוהב/ מתלקח בך/ אספר לך על/ מלך שקיפח/ את חייו/ כי שוב/ לא מצא אותך/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו
כבר ראינו אש/ מגיחה פתאום/ מהר געש מת/ שחזר לפעום/ וראינו איך/ אדמה שרופה/ מניבה בן יום/ צמחייה צפופה/ ובשעת שקיעה/ כבר ראינו גם/ איך השחור בוער/ כשנוצק בו דם/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו/ לא אבכה לך עוד/ לא אומר מילה/ אסתתר שעות/ ואציץ בך כש-/ תרקדי וגם/ לשירך אקשיב/ לצחוקך החם/ תני לי להפוך כך/ לצל צילך או/ לצל ידך או/ לצל כלבך/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו/ אל תלכי עכשיו
3. שגר פגר - "הבילויים" מאוד אהבתי את האלבום השני של להקת הבילויים, "שכול וכישלון". חשבתי שהוא היה אמיץ, מקורי, מהנה ומעורר מחשבה. בין שלל השירים המעולים שנכללו בו, תפס את תשומת לבי המיידית "שגר פגר" (אמבולנס בעברית), שכלל משפטים מופלאים, ולא לגמרי נהירים לי כמו "את כמו חדר חושך, חיים משה, חיה עם אותה תלבושת שנה"... או "את כמו מאזדה לאנטיס, ננסי ברנדיס, איש נדל"ן בלב אטלנטיס".
מעבר לחריזה המרשימה, ולעולם הדימויים הפרוע, עניין אותי מה באמת גורם לגבר לכתוב על אישה או לאישה שהיא "כמו מאזדה לאנטיס". נועם ענבר, סולן הבילויים, הסביר לי שהשיר הזה הוא בעצם מעין רצף מחשבות שעובר במוחו של הכותב (ימי ויסלר) בחמש השניות בהן הוא רואה בחורה בבאר, ועד שהוא ניגש אליה ומציג את עצמו. ההסבר הזה הוא בעצם הבסיס לעיבוד שלי, שמנסה לעבור כמה שיותר סולמות ומקצבים בכמה שפחות זמן ולהמחיש את הקולות השונים החולפים במוחו ובנפשו המסוכסכים של הכותב.
האזינו לביצוע של "שגר פגר" מתוך "מגדל הפזמון":
האזינו לביצוע המקורי של "הבילויים":
שגר פגר - מילים: ימי ויסלר
היא מתקרבת, שיער קצר, חזה זקור, ז'קט יקר, מחרוזת כורדית לצוואר
היא מתיישבת, עושה שלום, עושה מקום ומתקפלת בעצמה כמו אולר
זה כמו הילד שחייב לרוץ לכביש אחרי כדור,
זה כמו אתיופי שמבין פתאום במה כרוך גיור
אם היא תרד על הברכיים עוד נגיע לסידור, לסידור, עוד נגיע לסידור, לסידור
אני שוכח - היה לך איזה שי"ן ואיזה נו"ן בשם
וזה לוקח - זה בטח 12 דקות
עד שאת מתחילה בכלל להתנשם
כולם אומרים שאת מוצלחת ושיש לך כשרון
הם אומרים שקוץ בתחת זה כמו עצם בגרון
והם אומרים שזאת מקלחת ונותנים לך סבון
וסבון, וסבון, ועוד סבון, ועוד סבון
את כמו שק של מלט, זר בדלת, של שחור על סוודר תכלת
חדר חושך, חיים משה, חיה עם אותה תלבושת שנה
תגידי משהו - רכה כמו ארנבת וקרה כמו חתיכת ברזל
את לא חושבת - שזה הרבה יותר נורא לשתות מוצק מלאכול נוזל
ואת שמעת שברומניה מדענים שיבטו קיפוד
ואת יודעת שבסין בלוויות נהוג לרקוד ולעשות עם העיניים
את יודעת טוב מאוד, טוב מאוד, את יודעת טוב מאוד, טוב מאוד
אם תסלחי לי - אני מבטיח לעבוד על לייצר סיבות טובות להתנצל.
ואגב אם תפתחי לי - תראי שאין בי עכבות
רק עקבות של נקבות בעקבים ולא הייתי בך נוגע בך עם מקל
לא הייתי נוגע בך עם מקל, לא הייתי נוגע בך עם מקל
אם רק הייתה לי אפשרות לגעת בלי
את כמו שק של מלט, זר בדלת, של שחור על סוודר תכלת
ג'וזף הלר, הלן קלר, חוג תפירה בבית הכלא
מאזדה לנטיס, ננסי ברנדיס, איש נדל"ן בלב אטלנטיס
עץ בחורף, חץ בעורף, נץ עם עצם במקור
ישר רואים שאת ציפור, אפשר לספור אותך על אצבע אחת!
תגיות:
מגדל הפזמון,
שגר פגר,
שלומי שבן