חזרה לפשטות נעימה: דנה דיגי-דנה

יום חמישי 20 בספטמבר 2012 15:10 מאת: גלי פיאלקוב, עכבר העיר

הדי.וי.די החדש "דנה דיגי-דנה" הזכיר לגלי פיאלקוב ימים פשוטים יותר של קלטות וידאו ונאיביות נעימה


קול יפה ופשטות נשכחת. דנה דיגי דנה

(צילום: שייקה איתן)

פרסומת

לפני שנים רבות נכבשו פעוטות ישראל בקסמה של סדרת קלטות הווידיאו "דיג דיג דוג" - שירי ילדים שכתבה מיכל חזון ללחניה של נורית הירש והומחזו לכדי ארבעה מקבצים פופולריים. הייתה שם איזו סינרגיה בין המלים הנכונות, שעסקו בצורה מוצלחת ביותר בתכנים של עולם הזאטוטים בפרט ובלימוד מושגי היסוד של העולם בכלל, יחד עם צילומים מקסימים ושחקנים כובשים (דליק ווליניץ ושרון שחל). לצד השחקנים הבוגרים פיזזו, שיחקו ושרו בצורה מלהיבה במיוחד ילדי קיבוצים נינוחים וטבעיים. כל מי שגידל לו ילד קט בישראל של אותם ימים זמזם את השירים הקליטים, ואפילו לא כל כך סבל מלראות שוב ושוב (ושוב!) את אותם פזמונים יחד עם הילדים באותה רפטטיביות האהובה עליהם. עם "דיג דיג דוג" זה היה אפילו די נחמד.

אבל אז הייתה השנה 1992 ובינתיים עברו 21 שנים - גדלנו, הפכנו לצרכנים של מולטי-גירויים, והתמימות קצת פסה מן העולם. התבוננות בדי.וי.די של "דנה דיגי-דנה" מותירה דבר ראשון רושם שמישהו ממש התגעגע לימי "דיג דיג דוג" העליזים, וממש ניסה לשחזר אותם כאילו לא חלפו כבר שנים ומים מתחת לגשר. אפילו שמו של הדי.וי.די מפלרטט עם הדיג דיג דוגים הישנים והטובים. האם זה טוב או רע? ובכן, הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שמדובר בסופו של דבר בעניין של טעם.

איך עושה כבשה? מתוך "דנה דיגי-דנה":

דנה גראי-באטוט, אמנית קול, אשת חינוך ומטפלת במוזיקה, היא היוצרת שניצבת מאחורי הדי.וי.די וגם מאחורי השם "דנה דיגי-דנה". לגראי-באטוט ניסיון מוכח - היא בוגרת האקדמיה למוזיקה בירושלים וכן למדה חינוך וטיפול באמצעות מוזיקה במכללת דוד ילין. לאחר לימודיה התמחתה בטיפול באמצעות מוזיקה באוכלוסיות מיוחדות. אחרי שילדה את בתה מאיה (המשתתפת בדי.וי.די) הוציאה תקליט ותקליטור ופיתחה הפעלות מיוחדות לילדים, איתן היא מסתובבת ברחבי הארץ (גם בימי הולדת, למתעניינים). את הדי.וי.די מכרה בתחילה רק במסגרת ההפעלות, אולם כיום הוא הגיע למכירה ברשת "סטימצקי", ועכשיו יעמוד למבחן הקהל. "חשוב לי להעביר לדור של הילדים הקטנטנים, שרבים מהם יושבים שעות מול המסך", מסבירה דנה, "את עולם הצלילים, הטבע והחיות, את הפשטות והתמימות של פעם".

עבר מול הווה: קשה שלא להשוות


במשימתה זו מצליחה דנה ללא ספק. הדי.וי.די "דנה דיגי-דנה" אכן תמים, משדר ראשוניות נאיבית ונראה ממש כמו קלטות "דיג דיג דוג" העתיקות. על רקע של צילומי טבע יפים ובחברתה של קבוצת ילדים (קצת מכאניים ופחות אותנטיים מילדי "דיג דיג דוג" יש להודות) מזמרת דנה מקבץ של שניים-עשר שירי פעוטות חביבים וקליטים למדי (קליטים פחות מאותם שירים שההשוואה אליהם פשוט מתבקשת). דנה חתומה על המלים והלחנים כולם, אולם נדמה שכשרונה מתבטא טוב יותר דווקא בשירה היפה שלה. יש לה קול גבוה ונעים וניכר לאוזן שהיא מוזיקלית מאוד. התכנים של הדי.וי.די נעים על הרצף שבין צפויים ל"נו-מה-כבר-אפשר-לחדש-בתחום": נופי ארץ ישראל מוזכרים באהבה (החרמון ואף אילת), חיות שונות באות להתארח, פרחים מלבלבים ויום חורפי נחווה. גם קרוסלה ונדנדה, תיבת הפתעות, אצבעות הידיים, צלילים וריקוד עם הורים, אמבטיה מוזכרים והווים נושאים שמטופלים ברפרוף בשירים ולסיום אף זוכים הילדים (ששתיים מהן ישנות במיטה אחת משום מה) לשיר ערש מתוק. במקום חיים הארנב אנחנו מקבלים את גאיה הסוסה הלבנה ומרים הנאקה. מן תמהיל מדויק של מה שנחשב לעניינים המרגשים את הקטנים ובמקביל גם מלמדים זאטוטים את מלאכת החיים.

חיים הארנב או גאיה הסוסה. מתוך דיג דיג דוג:

הגבה מורמת לנוכח מלים כמו: "פרח ככה הוא פורח/ בוא קרב אותו - הרח/ חברים מי ישקה אותו? אני" או "אני רוקדת עם אבא/ נמשיך כך עד כפר-סבא/ נרקוד שם עוד ועוד/ איזה יופי של מחול/ צעד ימינה צעד לשמאל/ סיבוב במקום/ עכשיו קדימה ולאחור/ נמשיך כך כל היום". זה די מבלבל. מחד יש במלל הצפוי והאלמנטרי הזה משהו די לעוס ומעייף, אך מאידך - האם "נהרדע" ויתר ההמצאות של יובל המבולבל ודומיו עדיפות? לרגעים ברור כל כך הגעגוע האמיתי לימי העבר הפשוטים, בהם ילדים היו סתם ילדים ואילו הוריהם הסתובבו בשטח בלי נייד ובלי לפטופ או אייפד, והכול היה בלתי אמצעי וקל יותר, אולם מצד שני אי אפשר להימנע מהשאלה האם הפשטות הזו היא היא זו שתחזיר את כולנו לשפיות הטובה והברוכה, או שמא יש בה משום המגוחך - שהרי אם מישהו מתגעגע ל"דיג דיג דוג" הוא יכול פשוט לרכוש את הקלטות הישנות האלו (או לחפש שירים בודדים מהן ביוטיוב) ולזכות במקור ולא בשחזור התלוש והלא ממש מושלם מבית "דנה דיגי-דנה".

רווח אחד שבטוח שניתן להפיק מהצפייה בדי.וי.די הם הצילומים היפים בטבע והחשק שהם עושים לטייל בשדות מוריקים. תזכו גם בחברתם הנעימה של שניים או שלושה שירי הפעלה חביבים. האמת היא שחבל. לשירי ההפעלה של דנה יש יתרון ברור בעבור הפעוטות וההורים, ולו כל השירים היו שירי הפעלה יכולנו כולנו לצאת עם רווח מובהק יותר. הן הילדים והן ההורים כנראה לא יבינו את הקונספט של פתיחת דלתות (הניצבות בלי קונטקסט במבחר מקומות) החוזר בדי.וי.די בלי כל סיבה מובהקת. ובכלל, בסופה של צפייה יתכן שתחושו כולכם, גדולים כקטנים, שהחוסר ביד מכוונת ומנוסה בבימוי והיצירה קצת מבלבל ומקלקל. למרות כל הביקורת והתהיות בכל זאת יש פה מוצר שמספק טעם נעים של פעם, והרי ידוע שמדובר על דבר מה חמקמק שרבים מנסים ללא הצלחה לייצר. במקרה של "דנה דיגי-דנה" נדמה שאפשר לדבר על הצלחה.


תגיות: גלי פיאלקוב
תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(2 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5