מעיין ילדה את עינת ואז באו גל ואדווה
יום ראשון 22 בנובמבר 2009 02:51 מאת: לימור גל
מה גורם להורים לקרוא לילדיהם בשמות בשמות שהם בעצם סדרות, לפי נושא או צליל
תכלת, שנהב, כסיף וארגמן קרעין
כחל ואודם - אלה השמות שגל קרעין היתה נותנת לילדיה הבאים, אם היתה מחליטה להרחיב את המשפחה, כך שיתחברו היטב לארבעת הילדים שבבית: תכלת בת 15, ארגמן בן 11, שנהב בת 10 וכסיף בת 7. אצל קרעין, השמות נולדים לפני הילדים. "את השם תכלת תיכננתי מזמן", היא מספרת, "פשוט כי אהבתי אותו מאוד. ואחר כך זה כבר זרם. הילד הבא נקרא כמתבקש ארגמן, ובהמשך היה טבעי לבחור שמות של צבעים". השמות שבחרה קרעין, תושבת ראשון לציון, הם ייחודיים והילדים מודעים לכך. "כשהבן שלי אומר את שמו", היא מספרת, "הוא מיד מציין גם את שמות האחים שלו. הם יודעים שזו אטרקציה".
לא מעט משפחות בוחרות להעניק לילדים שמות קבוצתיים, שמתקשרים אלה עם אלה מבחינת הנושא או הצליל. גם משפחת ברנע מקרית אונו בחרה נושא משותף לשמות הילדים, וגם כאן הבחירה התפתחה עם השנים. הילדה הבכורה נקראה עינת, כי מעיין, דוקטורנטית לביוכימיה, וזיו, איש תעשיית המזון, אהבו את השם. "לא רציתי שם נפוץ מדי או ייחודי מדי", מספרת ברנע, "ואחרי הלידה פתאום קפץ לי השם עינת". בהריון הבא, כשהבינו בני הזוג שעומדים להיוולד להם תאומים, הם החליטו לבחור שמות שיהיה ביניהם קשר מסוים. "כשמדובר בתאומים זו התלבטות מיוחדת", אומרת ברנע, "כי תמיד עולה הדילמה בין הצורך להדגיש שהם בני אדם נפרדים לבין הרצון לשמור על הקשר המיוחד ביניהם. בתור פתרון החלטנו שלא נבחר שמות דומים או מתחרזים, אבל כן ניקח שמות עם משמעות משותפת. ואז קלטנו שיש כבר התחלה של נושא, כי מעיין ועינת הם שמות שקשורים למים. החלטנו להמשיך עם המוטיב הזה וקראנו לתאומות גל ואדווה". ברנע חושבת שזו בסך הכל אנקדוטה חביבה ולא מייחסת לה משמעות רבה. "זה משהו ברובד החיצוני, בשוליים. עוד נקודה שמחברת את המשפחה".
משפחת יוסף מקיבוץ תל יוסף בחרה לחבר את המשפחה בשמות של עצים. גם כאן, כשציפו ההורים ללידת התאומות, כיום בנות שנתיים, הם החליטו לחבר את שמותיהן לשם הילד הבכור, דקל, בן שלוש וחצי, וקראו להן אלון ושקד. "אנשים שמים לב לקשר בין השמות", אומרת שלומית יוסף, מנהלת חשבונות, "אבל בדרך כלל מתייחסים יותר לעובדה שבחרנו לקרוא לבת בשם אלון". במשפחת יוסף, אגב, השמות יכולים לספק נושאים רבים לשיחה: לבעלה של שלומית, רבין, שעובד בדיג, עשרה אחים, ואחד מהם נקרא דיין.
תכלת, שנהב, כסיף וארגמן קרעין. השמות נולדים לפני הילדים
יש משפחות שמעדיפות לאפיין את שמות הילדים דרך צליליהם. משפחת אבל מבאר שבע, למשל, בחרה בשמות שמתחילים באות א'. ירון, איש ביטוח, ושרון, מהנדסת, נתנו לבנם הבכור, כיום בן שש, את השם אופיר. "כשידענו שעומדות להיוולד לנו תאומות, חיפשנו שמות עבריים שהם עדיין רק של בנות", מספרת שרון, "והחלטנו לבחור שמות שמתחילים באות א', כמו אצל אופיר. כך הגענו לאיילה ואדווה. השמות שלנו ההורים לא מתחילים בא', אבל הם מתחרזים, כך שאצלנו זה בקבוצות".
"שם הוא אלמנט זיהוי ואלמנט נושא זהות", אומר הפרופ' עמירם רביב מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "מתן שמות 'קבוצתיים' משקף קרוב לוודאי רצון להעצים את הגדרת הביחד המשפחתי ומספק צורך במתן משמעות. למעשה, שמות בני אדם רובם סתמיים. מתן תוכן משותף לשמות בני המשפחה מוסיף ממד של משמעות. מובן שאפשר להכביר מלים על חיפוש מיוחדות וייחודיות והדגשת השוני מאחרים, אבל ייתכן שלא כל כך חייבים לחפש את הפסיכולוגיה - אפשר לראות בזה עניין של טעם. ככה זה נראה להם יפה".
תנ"ך עכשיו
נועם ונועה, איתי ואורי, שירה, יעל ותמר פותחים את רשימת השמות הנפוצים ביותר שניתנו לתינוקות שנולדו בישראל ב-2008, לפי נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבינלאומי שחל ביום שישי.
ואלה בהחלט חדשות משמחות. אחרי חוסר הנחת המתמשך שמעוררת התופעה של קריאת בנות בשמות של בנים - וכמעט אף פעם לא להיפך; ובכלל הצמדת כל מיני שמות משונים לעוללים חפים מפשע, מרענן לגלות שבסופו של דבר, רוב ההורים דבקים בשמות נאים, עבריים, רבים מהם תנ"כיים.
עוד ברשימת הנפוצים: דניאל, יהונתן, דוד, עידו, משה, יוסף לבנים; מאיה, טליה, שרה, הילה, מיכל ועדי לבנות. עם זאת מצוין בדו"ח הלשכה לסטטיסטיקה, כי השמות נועם, עמית, אריאל, דניאל, עדי, מעיין, יובל, יהלי, עומר, ליאור, אליה ושחר נפוצים הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות היהודים שנולדו בשנה שעברה.
צפי סער
תגיות:
לימור גל,
צפי סער