תזמורת שמחה

יום חמישי 18 בפברואר 2010 02:50 מאת: נעם בן זאב

תענוג גדול. קשה לתאר אחרת את הקונצרט הזה, שבסיומו הקהל פשוט המשיך לשבת, ולמחוא כפיים בקצב, מסרב לקום ולהיפרד. הגיבור הראשי שלו היה המנצח דניאל כהן: חלום של כל סולן, כפי שוודאי יכולה להעיד זמרת המצו-סופרן אורית גבריאל שאותה ליווה נפלא באריות אופראיות מהבארוק; ובאותה מידה, אוצר לתזמורות: הקאמרית הישראלית נשמעה כל כך נמרצת ומלאת חיים לניצוחו, לנגנים לא היתה ברירה אלא להיות איתו כל הזמן, רצים בטמפו גבוה, מתכווננים לשינויים הקיצוניים בדינמיקה, ומפיקים את מיטבם בהבעה ובצליל.

לא שהכל היה מושלם. מוצרט קצת גס לעתים; האקורדים הראשונים של הסימפוניה מס' 1 של בטהובן, שזקפו בתדהמה את אוזני המאזינים בזמנו וכאן נשמעו דלים ומהוססים. אי תיאום לעתים, החמצות פה ושם; אבל זה בסדר, כי מורגשים העבודה והתהליך. התוכנית כשלעצמה היתה עשירה, והיתה בה רגשנות בארוקית עם אריות של הנדל "רינלדו" ו"סטבט מאטר" של פרגולזית, ואצילות פרה-קלאסית עם גלוק, ודרמה קלאסית, וברק משעשע של רוסיני. גבריאל שרה יפה, וכהן והתזמורת שייטו בין הסגנונות בטבעיות, בריתמיות, מראים כמה האמרית יכולה להיות טובה ושמחה כשהיא מונהגת במקצועיות שכזו.

הקאמרית הישראלית. סולנית: אורית גבריאל. מנצח: דניאל כהן. מיצירות מוצרט, הנדל, פרגולזי, רוסיני, גלוק ובטהובן. מוזיאון ת"א