הצעת חוק: למנוע מתושבים זרים בעלות על עיתון
יום שלישי 08 בדצמבר 2009 02:37 מאת: מזל מועלם
אם היוזמה תעבור היא תמנע מהמיליארדר היהודי אמריקאי שלדון אדלסון, מקורבו של נתניהו, להמשיך ולהחזיק בשליטה בחינמון "ישראל היום"
חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה יוזמים הצעת חוק שנועדה למנוע מהמיליארדר היהודי אמריקאי שלדון אדלסון, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, להמשיך ולהחזיק בשליטה בחינמון "ישראל היום". בין יוזמי החוק ח"כ דניאל בן סימון (עבודה) וח"כ יואל חסון (קדימה). על פי הצעת החוק, שהיא למעשה תיקון לפקודת העיתונות, אדם שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל, כמו אדלסון, לא יוכל להיות בעליו של עיתון. בנוסף, ייקבע כי לפחות 51% מאמצעי השליטה בעיתון יימצאו בידי אזרחים ישראלים ותושבי ישראל. בהצעת החוק, שצפויה לעורר סערה מעורב גם עופר נמרודי בעליו של העיתון "מעריב", הנלחם ב"ישראל היום". נמרודי נפגש בשבועות האחרונים עם חברי כנסת בעניין זה. דמות נוספת המעורבת בהצעת החוק היא עו"ד רם כספי, המקורב לנמרודי והיה שותף לניסוח הצעת החוק.
הצעת החוק נמצאת בשלבי ניסוח סופיים ובכוונת יוזמיה להעלותה עוד בתקופת מושב החורף של הכנסת. אף שהצעת החוק אינה מתייחסת באופן פרטני ל"ישראל היום" והבעלות עליו, יוזמיה אינם מתכחשים לכך שהיא נועדה לבלום את תופעת החינמון ומכוונת כלפי אדלסון שאינו אזרח ישראלי.
דניאל בן סימון, עיתונאי לשעבר, אינו מסתיר את הקשר בין אדלסון להצעת החוק אותה הוא מוביל. לדבריו, "לעיתונות יש עוצמה אסטרטגית לשינוי פני החברה ולעיצוב הנורמות שלה. לא רק החזות בתקשורת חשובה אלא גם מי עומד מאחוריה, וכל עוד אני לא יודע מה הם מניעיו ביחס לישראל של האיש שעשה את כספו בקזינו (אדלסון - מ"מ), אני מבקש להגביל את כוחו, מכיוון שמעמדו מסכן את העיתונות הישראלית במתכונתה הנוכחית". בן סימון מסביר עוד כי "במצב שנוצר אין ברירה אלא ליזום התערבות של המחוקק. אני לא מכיר הרבה דוגמאות של ניסיון להשפיע על מהלך של מדינה ללא מטרות רווח, כפי שאני חושד שקורה כאן. זה מעורר דאגה".
ח"כ חסון מגדיר את היוזמה ככזו "שבאה לעשות סדר בעולם העיתונות הישראלי ובעיקר להסדיר סיטואציה קיימת - לשים מגבלות על יכולת של גורמים פרטיים בעלי אינטרסים שאינם חיים בישראל להשפיע על עולם העיתונות, על החברה הישראלית ועל המערכת הפוליטית והכלכלית ולא תמיד מהסיבות הנכונות ולא תמיד ללא אינטרסים. חסון מציין שהיוזמה "חוצת מפלגות. ומכאן כוחה". לדבריו "'ישראל היום' יכול להתקיים, אבל הבעלות שלו כפי שהיא היום היא בעלות של אינטרסים ברורים, שלא ברור אם הקורא החופשי מבין זאת".
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "הניסיון מלמד כי לבעל השליטה בעיתון עשויה להיות השפעה מכרעת על טיבו של העיתון ותכניו, לרבות אפשרות להשפעה מתמדת ומשמעותית על מדיניות העיתון... פועל יוצא מכך שבידי בעל השליטה בעיתון ובידי עורך העיתון יש את היכולת להשפיע בין היתר גם על סדר היום המדיני, הכלכלי והחברתי במדינה". בהמשך מצוטטות מסקנות הוועדה הציבורית בראשות חיים צדוק (1997) שדנה בתחום העיתונות הכתובה בישראל והמליצה כי עורך עיתון רב תפוצה יהיה תושב קבע.
נמרודי מסר בתגובה: "אכן, ח"כים התייעצו אתי ואמרתי להם את דעתי".
ב"ישראל היום" מפנים אצבע מאשימה אל נמרודי, ובתגובה שהעבירו ל"הארץ" נאמר: "אין אדם נתפס בשעת צערו. מר נמרודי כשל במאמציו למכור את מלוא האחזקות בעיתונו לשורה ארוכה של משקיעים מחו"ל. במקום להתמודד עמנו בתכנים ובאיכות בשוק החופשי של הבעת דעה וחופש הדיבור הוא מנסה לסתום פיות בדרך של חקיקה. אנו בטוחים שחברי הכנסת לא ישתפו פעולה עם מי שהורשע בשורה ארוכה של עבירות פליליות חמורות. אם כבר הכנסת נדרשת לעניין כלשהו בתקשורת מן הראוי לחוקק חוק האוסר על עבריין סדרתי להיות בעליו של כלי תקשורת".
תגיות:
ישראל היום,
עופר נמרודי,
שלדון אדלסון