מחפשים משבצת על לוח המונופול של הגיימינג

יום שלישי 04 באוגוסט 2009 03:00 מאת: עודד ירון

התפוצה הגוברת של לימודי פיתוח משחקי מחשב מתחילה לתת את אותותיה: משחק חדש של בוגר תוכנית משחקולוגיה במכללת בית ברל יציג את הצד האפל של הקפיטליזם

פושעים וטיפוסים מפוקפקים תמיד משכו גיימרים שרצו להשתלט על העולם. עכשיו מקווים כמה מפתחים ישראלים צעירים להיכנס לעולם האופל עם מעין מונופול קודר שנועד למשחק מול שחקנים אחרים ברשת. שחר נש, בן 34, שהציג את המשחק במסגרת לימודי המשחקולוגיה במכללת בית ברל (יחד עם יוסף אחראק, שבינתיים פרש מהפיתוח), מספר שזהו משחק סימולציה על הצד האפל של הקפיטליזם. "יש תמיד את משחקי הסימולציה שאתה בונה בהם, כמו סים סיטי לדוגמה. אני דמיינתי משהו הפוך: משחק שאתה מקבל הכל בנוי והורס את זה. מנצל, חולב, עושה טריקים מלוכלכים". "או שאתה לא עושה את זה", מציינת לימור טבקה, 33, חברתו של נש והארט דירקטורית של המשחק. אגב, בתחילה חשבו המתכננים לקרוא למשחק Capitalist Pigz, עד שהבינו כי יש משחק מקינטוש משנות ה-90 בעל אותו השם.

מדובר במשחק ניהול מקוון מול שחקנים אחרים. כל משתתף מקבל בלוק בניינים ומשם הוא אמור לפתח את אימפריית הרשע שלו ולנסות להתמודד עם חזירים אחרים. לשם כך יש להיעזר ביועצים מומחים בתחומם, כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. סוחר הסמים, למשל, יעזור לשפר את ההכנסות בעזרת מסחר בחומרים אסורים, אך הוא עשוי להוריד את ערך הדירות בבלוק. ועם זאת, גם הורדת ערך הדירות יכול להועיל. אחרי הכל ניתן לרכוש את הדירות בזול, לסלק את הסוחרים ושוב למשוך אוכלוסייה איכותית. בנוסף, ניתן יהיה לשכור גם יועצים כמדאם המומחית לבתי זונות, מומחה לקזינו והימורים, עורך דין, מתנקש ועוד שלל חברים שיסייעו בהתמודדות מול המתחרים.

על מנת שהמשחק יהיה רווחי, דרושים בין -20 אלף ל-50 אלף שחקנים. pigz אמור לצאת לשוק ככמשחק חינמי ולהתבסס על ההכנסות מתוכן נוסף, כפי שהדבר נעשה במשחקים אחרים. נש מספר שהתוכנית המקורית היא להוציא גירסת בטא של המשחק כבר ב-2010. לדבריו, יש צורך בפיתוח של כשנה נוספת ובצוות של שישה עד שמונה אנשים.

pigz. לנצל, לחלוב ולהשתמש בטריקים מלוכלכים

עבור כל היושבים בשולחן פיתוח המשחק מהווה עיסוק צדדי לעבודות הרגילות שלהם. אלון דור (33), המתכנת הראשי בחברה ומהנדס אלקטרוניקה בחברה לפיתוח שבבים, גורף הנהוני הסכמה משני חבריו, כשהוא מציין את הקושי בעבודה בנוסף לשלל העיסוקים שלהם. "היה נהדר אם היינו עושים רק את זה", הוא אומר. נש, בוגר לימודי ארכיטקטורה, עובד כמהנדס בניין, במקביל לעבודה בסטודיו לעיצוב אינטראקטיב עם טבקה.

הראש היהודי

תחום פיתוח המשחקים בארץ נמצא עדיין בחיתוליו, אבל השלושה בטוחים שיש לו עתיד גדול. "התעשייה בארץ קטנה ומלאה באנשים מוכשרים", מבטיח נש. "יש המון מהנדסי תוכנה והמון מעצבים, אבל עד עכשיו תחום הגיימינג איכשהו לא תפס פה. אנשים הולכים לעבוד באינטל ובדומותיה ועדיין דרוש שינוי בתפיסה וכמה עסקים שיצליחו ויפתחו את התיאבון. איכשהו נראה לי שהמוח היהודי יכול להמציא לנו אחלה משחקים".

בכל פעם כשנושא פיתוח המשחקים בארץ עולה לדיון, עולים לדיון משחקיי ה"טריפל איי (AAA)", כותרים גדולים ומוכרים כמו Grand Theft Auto, Call of Duty או World of Warcraft, שפיתוחם עלה מיליוני אם לא עשרות מיליוני דולרים. דור מזכיר שגם פיתוחים יותר צנועים שנפוצים בארץ כרוכים בלא מעט עבודה. "פרויקט לפיתוח שבב יכול לקחת ל-30 איש גם שנתיים. זה לא סדר גודל של Call of Duty אולי, אבל זה תחום מצליח בארץ, למה שלא יצליחו גם בפיתוח משחקים".

דודי פלס, מחברת pisoft העוסקת בטכנולוגיה למשחקים, מסביר כי כיום קיימות בין 100 ל-200 חברות בארץ העוסקות בתחום המשחקים. אולם, לדבריו, רובן לא נוגעות ישירות בתחום הפיתוח, אלא עוסקות בתחומים משיקים כמו טכנולוגיות. לדוגמא, חברת 3DV, שהטכנולוגיה לזיהוי תנועה שלה שולבה בפרויקט נטאל, התשובה של מיקרוסופט ל-Wii של נינטנדו. פלס מספר כי לחברה שלו יש סטודיו לפיתוח משחקי קזו'אל, חלקם פירסומיים כמו www.playfulshark.com עלילות במבה בממלכה הקסומה, שפיתחו שני בוגרי מכללת בית ברל.

חברות מעטות, כמו Invasion Interactive, שפיתחה את משחק המלחמה Rising Eagle ונסגרה בינתיים, מתליחות להשתלב בזרם המרכזי של התעשייה. אך מירב החברות הן נישתיות, בהן ענקיות קז'ואל כמו אוברון מדיה, או חברות נוספות שעוסקות באתרי משחקים, ובפיתוח אפליקציות משחקים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק.

פלס מספר שמאז שדיאנה סילברמן, שנפטרה השנה ממלה קשה, פתחה את תוכנית המשחקולוגיה בשנת 2005 בבית ברל, גם בתחום האקדמי חלה התעוררות. לצד התכנית בבית ברל נפתחה בשנת 2007 התמחות בתחום משחקי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה. גם במכללה האקדמית תל אביב יפו נפתח קורס לפיתוח על פלטפורמת XNA של ה-360 Xbox.

בשנקר נפתחה השנה תוכנית חדשה ללימודי תעודה והיא מתמקדת בתחום האינטראקטיב, משחקים פרסומיים וכדומה. פלס עצמו מלמד מבוא למשחקי מחשב במסגרת תואר ראשון לעיצוב מדיה אינטראקטיווית בבית ספר שנקר ובתוכנית משחקולוגיה בבית ברל.

המחלקה בבית ברל עברה מתחום המקצועות הרב תחומיים במגמה לתקשורת, טקסט ומידענות למדרשה לאמנות. לדברי פלס, ההתייחסות למשחקי מחשב כיצירת אמנות היא שינוי מהותי.

פלס מספר כי בימים אלה מתארגנת יוזמה לקידום תמיכה ממשלתית בתעשיית המשחקים, ובסופו של דבר הוא בטוח שהתחום מתפתח, ובעוד שהשנה צפויים לסיים את לימודיהם כ-20 בוגרים מבית ברל, בשנה הבאה צפויים לסיים כ-60 בוגרים מבית ברל, שנקר ומהבינתחומי. "אתה מגיע למצב שיש 60 בוגרים שיוצאים לשוק וזה בעצם מגדיל את ההיצע בצורה משמעותית. זה משהו שיכול מאוד לפתח את התעשייה", אומר פלס. וגם המשחקים המפותחים, לדבריו הם כבר ברמה, ש"ניתן להציג בתערוכות בינלאומיות".

תגיות: עודד ירון