גלריה

עדכנו אותנו




אמנון דנקנר עונה לאלמנת דן בן אמוץ: כתיבת האמת היא אקט מוסרי

יום שישי 24 באוקטובר 2008 05:14 מאת: אמנון דנקנר

מי כאן הבוגד?! מחבר הביוגרפיה של דן בן אמוץ מגיב על הראיון עם בתיה אפולו, שפורסם ב"גלריה" בערב שמחת תורה



דן בן אמוץ, סוף שנות ה-70'

(תצלום ארכיון: יעקב אגור)

פרסומת

אני מבקש להגיב כאן על הדברים שנאמרו בכתבה על בתיה אפולו ובראיון אתה ב"גלריה" של ערב שמחת תורה ("הארץ", 20.10) ובהם נאמרו עלי דברים לא נכונים ונטען גם ש"בגדתי" בבן אמוץ.

דן בן אמוץ, שהיה חבר שלי בשש השנים האחרונות לחייו, סיכם אתי כי אכתוב את הביוגרפיה שלו. הוא שמע מפי כי זו לא תהיה הגיוגרפיה ולא ביוגרפיה מטעם - וקיבל. האם החברות שהיתה בינינו, או העובדה שכתיבת הביוגרפיה על ידי נעשתה לפי בקשתו, היתה צריכה למנוע ממני למנות את חטאיו הקשים והמזעזעים שנחשפתי אליהם רק סמוך למותו או אחריו? האם במה שעשיתי היה משום "בגידה" בו?

ברגע שאדם מקבל עליו לכתוב סיפור חיים של מישהו, יהא גם חברו, המחויבות היחידה שלו, בעיני, היא לכתוב את האמת כפי שהוא הצליח להשיג אותה. ביוגרפיה, כמו כל יצירה דוקומנטרית אחרת, אינה מפעל של הנחות לחברים במחירי מבצע. היא ניסיון לתאר ביושר מהלך והיקף של חיים. כשאדם הגון חוקר חיים, גם של חבר שלו, ומגלה בהם פרטים קשים ומזעזעים, האם הוא צריך להעלים אותם? אני חשבתי ועדיין חושב שבהחלט לא. בהעלמה, השמטה וטיוח של חטאים קשים, כותב תולדות חייו של מישהו הופך במידה מסוימת לשותף לאחר מעשה לדברי עבירה. גם אין בכך טעם. האמת דרכה לבצבץ ובוודאי אמת קשה שהיתה ידועה לאנשים רבים כל כך. וכשהאמת הזאת על בן אמוץ היתה מבצבצת היו באים אלי בטענות מוצדקות על שכיסיתי והעלמתי.

החלטה מהסוג שקיבלתי, ושאותה מכנים תוקפי "בגידה", היא החלטה מוסרית. הרי לא היה מדובר בחטאים קלים. המוסר שאני התחנכתי עליו לא הותיר לי מרווח של היסוס: היה עלי לכתוב את הדברים ולא ליטול חלק בקשר השתיקה וההשתקה. גם בעמדה שלי מול הקוראים לא הייתי יכול לנהוג אחרת. איך הייתי מתיימר להגיש להם ביוגרפיה שממנה הייתי עוקר פרשות שהן משמעותיות ביותר לגבי גיבור הביוגרפיה ומציג דמות חלקית? האם אפשר היה לכתוב ביוגרפיה של בן אמוץ בלי לכלול את העובדות בדבר היותו פדופיל אובססיווי ומסוכן? לבד מזאת, איני מצליח לתפוש מדוע קשה כל כך להבין שכאשר התגלו לי חטאיו של בן אמוץ באופן הדרגתי במהלך התחקיר, עד שנפרשו במלוא חומרתם, הפסקתי נפשית להיות חבר שלו, נתתי לזיכרון האישי הנעים שהיה לי מיחסי אתו גט כריתות לעולם והתמלאתי סלידה מובנת כלפיו. הרי קל להניח שאילו הדברים האלה היו נודעים לי בעודו בחיים, הייתי מנתק אתו כל קשר וסולד ממנו באופן העמוק ביותר. לא מצאתי ואיני מוצא שום הצדקה להצטרף לליגה להגנה על פדופילים ועל זכרם, גם אם היו פעם חברים.

דן בן אמוץ ואמנון דנקנר (תצלום ארכיון: יעקב אגור)

סוג השיח הזה שבו מתייחסים אלי מתוך עולם מושגים של העולם התחתון, הרואה במי שמסר דברים על פשעים של חבריו כאל "בוגד", "שטינקר" או "מאניאק", הוא מגונה ומעליב את האינטליגנציה ומוכיח כי האלפרונים, האבוטבולים והרוזנשטיינים אינם לבד בעולם ויש להם אחים לנפש בחוגי האליטות התקשורתיות שערך ה"רעות" אצלם הוא המקבילה הישראלית ל"אומרטה".

בשולי הדברים נשמעה גם וחזרה ונשמעה טענה בעלת אופי פרימיטיווי ופרובינציאלי: איך אתה מעז לפרסם גילויים של גנאי על אדם שכבר מת ואינו יכול להגן על עצמו? הטענה היא ירודה כל כך עד שזה מעט מבייש לענות עליה, אבל נראה שאין ברירה: ובכן, ביוגרפיות, ברוב המכריע של המקרים, נכתבות על אנשים שכבר מתו, זה מקרוב או מזמן. כולם מתים וכולם אינם יכולים להגיב. האם יוסף חיים ברנר יכול להגיב על הפרטים הלא נעימים שחשפה על אודותיו פרופ' אניטה שפירא בביוגרפיה שפירסמה לא מזמן? האם מנחם בגין יכול להגיב על הביוגרפיה שפירסם עליו לפני שנה אבי שילון? האם עמוס קינן האפוף בערפל המחלה שלו יכול להגיב על דברים קשים שפירסמה עליו לאחרונה אשתו נורית גרץ בספרה הראוי לכל שבח?

לא הייתי סולח לעצמי אילו כתבתי את הביוגרפיה הזאת בלי לגעת בחטאיו של בן אמוץ, שהיו חלק חשוב ומשמעותי מאישיותו וממהלך חייו. הייתי בוודאי חוסך לי הרבה התנפלויות, השמצות ומסעות של ליבוי שנאה כלפי, אך לא הייתי חי בשלום עם עצמי. איני מתחרט גם על שפירסמתי את הסיפור על יחסי גילוי העריות שהיו לבן אמוץ עם אמו, למרות שבן אמוץ היה המקור היחיד לסיפור הזה. ספגתי באהבה את ההאשמות כי בדיתי את הסיפור מלבי ומכיוון שיכולתי להתרשם מהמצב הנפשי המיוחד של בן אמוץ בספרו לי את הדבר, התרשמתי כי ניכרים דברי אמת ויכולתי להדוף בבוז גם את דברי אלה שטענו כי בן אמוץ "עבד" עלי.

כמו שזה יצא בסוף, אני מאוד גאה בביוגרפיה הזאת. אני מצר רק על דבר אחד: בניגוד לרושם שהנחילה לציבור הקליקה המאוד מסוימת ששלטה בזמנו בתקשורת הישראלית, הדיווח על מעשיו וחטאיו של דן בתחום המיני רחוק מלהיות עיקר הספר. הוא מחזיק בדוחק 6-7 מתוך 360 עמודים שבהם מתוארות פרשת חייו המרתקת של בן אמוץ ותרומתו לתרבות בישראל. אם היו כאלה שבחרו לשכנע את הציבור כי מדובר בספר צהוב העוסק בעיקר בענייני מין וסטיות, וללבות היסטריה ציבורית, הם אלה שחטאו לי, חטאו לספר והביאו להשכחתו של בן אמוץ שזכרו התאדה בתוך ענן של צהבהבות שהם הפיחו וליבו. עכשיו הם מתייפחים על שפג תוקף זכרו. זה די מצחיק. אם כן: לא אני הוא הבוגד כביכול, אלא אלה המגוננים על המנוח ובאים אלי בטענות.

(תצלום ארכיון: יעקב אגור)

הערה חשובה לדיוקם של דברים: הגרסה שמוסרת בתיה אפולו לגבי שיחה כביכול שהיתה לבן אמוץ אתי כששכב חצי משותק ומכורסם בסרטן במיטתו, ובה צעק עלי שלא אכתוב את הביוגרפיה ושאותה שמעה בעומדה במטבח, היא המצאה גמורה. גם לשקר צריך לדעת ומי שמכיר את הגיאוגרפיה של ביתו של בן אמוץ יודע היטב כי מי שעמד אז במטבח לא יכול היה לשמוע מה שנאמר בחדר שבו שכב וגסס. בוודאי כך כשבן אמוץ כלל לא היה מסוגל להרים קול, דיבר בקושי רב בגלל השיתוק בחצי גופו הימני, כולל פניו, והיה צורך להתכופף אליו ולהטות אוזן כדי להבין מה הוא אומר. בתיה אפולו יכלה לשמוע שיחה כזאת מהמטבח רק באמצעות ציוד של 8200. ממילא גם הסיפור שלה על התחצפותי אל איש גוסס ועל כך שהשליכה אותי מן הבית אינו אלא דמיון. הסביבה של ערש הדווי של בן אמוץ היתה הומת מבקרים ורוגשת, ולבן אמוץ היה שיג ושיח עם אורחיו, וקל להניח כי אילו היו נופלים בינינו דברים כפי שתיארה אפולו הם היו הופכים במהירות לנחלת הכלל. זה לא קרה כי לא היו דברים מעולם. בניגוד לטענה כי גורשתי על ידה מהמקום - עד יום מותו הייתי בא לבקר וכשהייתי נעדר יומיים-שלושה היתה בתיה מצלצלת אלי ומוסרת כי בן אמוץ מבקש שאבוא.

אחרי מותו נפגשתי פעמים רבות עם בתיה אפולו ומילאתי בקשות שונות שלה ולא עמדה בינינו שום עננה. הגרסה הנכונה לגבי עמדתו של בן אמוץ כלפי כתיבת הביוגרפיה על ידי מופיעה במדויק ומתוך זיכרון טרי במבוא לספרי. דווקא מאנשים כמו בתיה אפולו וכמה חברים קרובים וותיקים של בן אמוץ הייתי מצפה שימלאו פיהם מים. הם יודעים היטב כי אני ממשיך להיות נאמן להבטחה שהבטחתי לפני כתיבת הביוגרפיה כי לא אזכיר בה פרשה אחת, חמורה ומזעזעת מכל מה שפורסם. אני ממשיך לקיים את ההבטחה הזאת, לא בגללם, אלא כדי שלא לפגוע בקורבנות החיים עמנו. עכשיו הם מנצלים את נאמנותי להבטחה ומטיחים בי השמצות מתוך ביטחון - מוצדק - כי אמשיך לשתוק ולא אספר את מה שהיה מעטה קלון ענקי לא רק על המנוח - ידוע הקלון ממילא - אלא גם עליהם, שידעו ושתקו כשעוד אפשר היה לעשות משהו.

הם הבוגדים האמיתיים.

אני מבקש לסיים בהערה אישית: בכל פעם שעולה עניין הביוגרפיה הזאת לדיון אני מבחין בהתפרצויות של שנאה לוהטת כלפי, שאני מבין אותן איכשהו כשהן באות מכיוונם של מי שנכתב עליהם דבר מה בספר ונפגעו ממנו, אלא שהן מפתיעות אותי כשהן באות מאנשים שכלל לא היו מעורבים בעניין. כך, למשל, מבקר הטלויזיה של "הארץ" ירון פריד כתב עלי, במסגרת רשימתו על כתבה על הפרשה ב"יומן שישי" בערוץ 2, בשנאה כל כך גדולה, עד שהתנפל על אלה מחבריו שקנו לו כמתנה לראש השנה את ספרי החדש "ימיו ולילותיו של הדודה אווה", ואמר: עם חברים כאלה מי צריך אויבים? עד כדי כך! איני מכיר את פריד, אבל אני מניח שאולי הוא שמע פעם או פעמיים את ואגנר האנטישמי ואולי, כאיש תרבות, לא מנע מעצמו לקרוא ספר של סלין ששיתף בלב נלהב פעולה עם הנאצים. והנה הוא אינו מוכן לקבל במתנה ספר שכתבתי כאילו פשעתי נגד האנושות וביצעתי מעשי זוועה, כאילו לא בן אמוץ אלא אני הוא הפדופיל ורוצח הנפשות הרכות, וכאילו חשיפת המעשים גרועה מהמעשים עצמם. נו, טוב. הוא יכול לפחות להתנחם בכך שיש לו חברים בעלי טעם ספרותי משובח.





(105 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • אייל 10/03/2011 19:17:22

  • ז' 25/07/2009 01:20:03

  • עדות ממקור ראשון 27/10/2008 10:49:52

  • חופש 27/10/2008 03:46:00

  • 27/10/2008 00:21:54

  • מנתח 26/10/2008 23:34:35

  • מירי 26/10/2008 18:39:46

  • עידו 26/10/2008 12:54:05

  • אורי 26/10/2008 12:44:36

  • ב 26/10/2008 11:07:45

  • ניר י-ם 26/10/2008 09:43:08

  • נריה 26/10/2008 08:33:01

  • איילת 26/10/2008 08:20:03

  • א 26/10/2008 08:02:32

  • תרנגול חוצות 26/10/2008 07:43:05

  • רן 26/10/2008 07:16:51

  • הדס 26/10/2008 04:24:11

  • ג 26/10/2008 03:16:15

  • יוד 26/10/2008 00:50:58

  • יוסי 25/10/2008 22:45:47

  • ש 25/10/2008 22:44:50

  • נגעל 25/10/2008 22:01:55

  • מוישה תהילימזוגר 25/10/2008 21:42:04

  • רצוי לזכור ולא לשכוח. 25/10/2008 21:13:13

  • Shlomo 25/10/2008 20:44:50

  • אירית 25/10/2008 20:36:57

  • איפי 25/10/2008 20:18:04

  • אורית 25/10/2008 19:43:04

  • האיש שלא היה. השלישי זאת אומרת 25/10/2008 19:33:46

  • אשכנזיה גאה 25/10/2008 18:01:46

  • שוש מיימון 25/10/2008 17:46:44

  • הארי 25/10/2008 17:32:44

  • אין אימון באיש זה 25/10/2008 15:39:16

  • לא הייתי קונה ממנו עט משומש 25/10/2008 15:34:07

  • יואב יצחק 25/10/2008 14:51:07

  • מוני יקים אנטיציוני 25/10/2008 14:47:24

  • מוני יקים אנטיציוני 25/10/2008 14:32:59

  • יעל 25/10/2008 13:06:58

  • מדהים 25/10/2008 12:58:52

  • קורן נאוה,טבריה 25/10/2008 11:46:27

  • יעלה 25/10/2008 11:43:42

  • ד"ר ישראל רז 25/10/2008 11:09:04

  • את השתלחותו הברוטאלית במרגלית ישר הדרך לא אשכח 25/10/2008 10:34:34

  • the_srcret 25/10/2008 10:27:10

  • כבר אתמול פרסמתי אבל צינזרתם. פחדנים. 25/10/2008 10:07:11

  • החונטה המושחתת של דב"א היא היום האליטה 25/10/2008 09:48:36

  • יגאל 25/10/2008 09:28:06

  • ענת 25/10/2008 09:19:26

  • רם עמית 25/10/2008 08:33:37

  • רופא הרצליה 25/10/2008 08:28:18

  • סקרן 25/10/2008 08:27:00

  • תקשורת מגעילה צבועה 25/10/2008 08:26:21

  • ns 25/10/2008 08:20:20

  • משקיף 25/10/2008 07:44:51

  • 1 העם 25/10/2008 07:29:56

  • דנקנר במיטבו 25/10/2008 07:14:48

  • ברבולה 25/10/2008 05:46:46

  • זה לא מישאל מי יותר רע... שניהם 25/10/2008 05:42:47

  • GEVASH 25/10/2008 05:17:15

  • איתמר 25/10/2008 05:01:43

  • מה שנכון, נכון. 25/10/2008 01:07:36

  • תל-אביבית 25/10/2008 00:28:59

  • אחד ששמע 25/10/2008 00:08:02

  • לורן 24/10/2008 23:58:15

  • אוהב דן 24/10/2008 23:33:27

  • א 24/10/2008 23:23:07

  • פוגי 24/10/2008 23:15:32

  • יעל 24/10/2008 23:04:25

  • מוסרי? שמוסרי 24/10/2008 23:03:36

  • עמית 24/10/2008 22:35:37

  • מהי האמת 24/10/2008 22:34:56

  • אורי 24/10/2008 21:39:55

  • דדון 24/10/2008 21:39:28

  • נגעלת 24/10/2008 21:16:58

  • דנקנר, אחד המתועבים שקמו פה 24/10/2008 21:14:35

  • אהרון 24/10/2008 21:07:59

  • אסף 24/10/2008 21:02:15

  • rehvot 24/10/2008 20:52:54

  • נתן 24/10/2008 20:41:36

  • עובר אורח 24/10/2008 20:30:51

  • א. דורון 24/10/2008 20:12:35

  • הצופה 24/10/2008 19:59:55

  • א-ב 24/10/2008 19:45:44

  • האיש השלישי 24/10/2008 19:43:52

  • עוד אחד ממיין 24/10/2008 19:26:44

  • מוטי 24/10/2008 19:15:23

  • גיורא 24/10/2008 19:05:56

  • 24/10/2008 19:05:11

  • יואל 24/10/2008 19:04:19

  • מוני יקים אנטיציוני 24/10/2008 19:00:28

  • הכותב, ציניקן אינטרסנט ואגוסנטריסט בעע 24/10/2008 19:00:23

  • חברים מטעם 24/10/2008 18:57:59

  • לני 24/10/2008 18:32:59

  • בני 24/10/2008 18:25:46

  • אלגרו נון טרופו 24/10/2008 18:14:17

  • לקוניוס 24/10/2008 18:07:23

  • 24/10/2008 17:45:41

  • 24/10/2008 17:44:02

  • דן מרגלית 24/10/2008 17:41:41

  • yardena alon 24/10/2008 17:41:41

  • יוני 24/10/2008 17:38:47

  • יוני 24/10/2008 17:38:45

  • רינה 24/10/2008 17:36:00

  • lin 24/10/2008 17:14:40

  • מיכאל בלק 24/10/2008 17:13:33

  • יונתן 24/10/2008 17:10:19

  • זהב 24/10/2008 17:02:41

  • דרור 24/10/2008 17:01:55

  • אור לגויים 24/10/2008 16:57:28

  • חוקר תרבות 24/10/2008 16:54:42

  • קובי 24/10/2008 16:51:39

  • ניק 24/10/2008 16:37:39

  • ניק 24/10/2008 16:37:32

  • Albert Chouraqui 24/10/2008 16:21:27

  • טל 24/10/2008 16:21:10

  • נו 24/10/2008 16:17:10

  • אורן 24/10/2008 16:05:45

  • רעואל השונמי 24/10/2008 15:59:03

  • 24/10/2008 15:47:06

  • ראובן 24/10/2008 15:39:39

  • דורית 24/10/2008 14:53:13

  • זיונים זה לא הכל 24/10/2008 14:49:25

  • לא מאמין לאף מילה של דנקנר 24/10/2008 14:44:27

  • יאיר 24/10/2008 14:16:44

  • שבץ חלבו 24/10/2008 14:12:56

  • א. 24/10/2008 14:11:46

  • A.S 24/10/2008 14:11:30

  • רותי 24/10/2008 14:10:16

  • חן 24/10/2008 14:04:41

  • טל 24/10/2008 14:01:07

  • יוסי אגרון 24/10/2008 13:49:44

  • צפונית 24/10/2008 13:47:25

  • יואל ג. 24/10/2008 13:39:14

  • חמדה 24/10/2008 13:28:48

  • אלון 24/10/2008 13:26:21

  • דוידי 24/10/2008 13:25:46

  • מירי 24/10/2008 13:24:57

  • אבי יוסף 24/10/2008 13:17:33

  • שיכור עם זקן 24/10/2008 13:15:14

  • רחלי 24/10/2008 13:10:06

  • מקס 24/10/2008 13:03:22

  • אני 24/10/2008 13:01:38

  • גלגל 24/10/2008 12:57:31

  • ממני 24/10/2008 12:56:24

  • כהן רינה 24/10/2008 12:42:35

  • יומטוב 24/10/2008 12:41:59

  • גיורא 24/10/2008 12:35:29

  • אורי 24/10/2008 12:34:36

  • אבי יעקבי 24/10/2008 12:25:22

  • ירבעם 24/10/2008 12:22:32

  • סתמאחד 24/10/2008 12:00:50

  • mira 24/10/2008 11:57:54

  • משוחד 24/10/2008 11:54:53

  • שונא שמאלנים 24/10/2008 11:44:26

  • אורית 24/10/2008 11:40:39

  • יענקלו מכפר נטר 24/10/2008 11:34:14

  • מיכאל שרון 24/10/2008 11:15:18

  • nu2085 24/10/2008 11:15:13

  • יובל 24/10/2008 11:14:39

  • עידן 24/10/2008 11:14:08

  • אמיר 24/10/2008 11:13:04

  • נעם 24/10/2008 11:12:40

  • דור 24/10/2008 11:06:43

  • תהומות הציניות 24/10/2008 11:05:58

  • אישה 24/10/2008 11:05:44

  • גיל 24/10/2008 10:52:21

  • קורא 24/10/2008 10:38:51

  • משה 24/10/2008 10:33:26

  • דנקנר שפמנון 24/10/2008 10:26:54

  • תמיר 24/10/2008 10:24:52

  • דני אמציהו 24/10/2008 10:14:58

  • המגיב 24/10/2008 10:08:52

  • common guys 24/10/2008 10:06:04

  • יאן אוכל קורצא 24/10/2008 10:05:21

  • מוסה 24/10/2008 10:04:10

  • מה לעשות?...מה 24/10/2008 10:00:04

  • מתעב צבועים 24/10/2008 09:50:49

  • קראתי את הספר 24/10/2008 09:50:49

  • מיכה 24/10/2008 09:33:09

  • חיים קצר 24/10/2008 09:27:14

  • יל 24/10/2008 09:26:24

  • מיכאל שרון 24/10/2008 09:22:24

  • 24/10/2008 09:18:14

  • אביב 24/10/2008 09:18:03

  • amir 24/10/2008 09:13:22

  • אח אח אח אחלה מחורמן 24/10/2008 09:04:34

  • c 24/10/2008 09:03:33

  • ב 24/10/2008 08:35:00