נחיתה בכריכה רכה

יום שלישי 26 באוגוסט 2008 05:22 מאת: שירי לב-ארי

ספרות קלה כבר אינה סיבה לבושה. הוצאות מכובדות מקדמות אותה, סופרים אינם נרתעים מכתיבתה והקוראים חוטפים מהמדפים בדרך לחופשה

"יש לכם משהו קליל?" חזרה השאלה והידהדה בדוכני שבוע הספר האחרון. הספרות הקלה - מה שאפשר לכנות ספרי חופשה או ספרי טיסה - נהפכה בשנים האחרונות לז'אנר פופולרי לגיטימי בקרב חובבי הקריאה, גם בין מיטיבי הקרוא.

עד לא מזמן התהדר ענף הספרים הישראלי ברשימות רבי מכר שהורכבו בעיקר מספרי איכות קאנוניים, אולם בשנים האחרונות השתנו פני הדברים. מאז החלה תחרות בענף - בין הוצאות ספרים ובעיקר בין רשתות הספרים הגדולות - השתנה גם תמהיל הספרים ברשימות רבי המכר, והיום הן כוללות יותר ספרות קלה מאי פעם.

ספרי חופשה מתאפיינים בדרך כלל בעלילה פשוטה ולא מסובכת ובכתיבה קולחת שאינה מרובדת מדי. מתוחכמים יותר או פחות, מקוריים יותר או פחות, הם נחלקים לשני סוגים עיקריים: ספרי מתח וסיפורים אישיים, לרוב רומנים רומנטיים. כך, למשל, אפשר למצוא בין רבי המכר של הקיץ האחרון ספרים כמו המותחן של הרלן קובן "תחזיקו חזק", "הזדמנות למשהו טוב" מאת מיכל שלו, "אשת חיל" מאת ליהיא לפיד ולאחרונה גם "הצופן האלכסנדרוני" מאת ויל אדמס.

בחנות סטימצקי בנמל התעופה בן גוריון מספרים שקהל הקוראים הישראלי, רגע לפני הטיסה, אכן מעדיף ספרות קלה, "אבל יש גם אנשים שנכנסים לחנות ורוצים את גרוסמן האחרון", מספרת עמליה צור, מנהלת החנות בנתב"ג. "הם קראו ביקורות ויודעים בדיוק מה הם מחפשים. המבוקשים הקבועים הם הספרים של מאיר שלו ודויד גרוסמן, אבל בתקופה האחרונה מבקשים גם את ליהיא לפיד ויוכי ברנדס. זה גם תלוי באורך החופשה. מי שנוסע לחופשה ארוכה יקנה את א"ב יהושע. אבל יש בקיץ הרבה נסיעות לנופש עם הילדים, ואז קונים גם להם ספרים - ‘מעורב ירושלמי' של ליאת רוטנר, ‘קיפודה עם מזוודה' של רינת הופר וגם ספרי ‘נרניה' ו'הארי פוטר'".

קריאה על שפת הים. לא צריך את קפקא על החוף (תצלום: דניאל צ'צ'יק)

"בישראל יש יותר ויותר נטייה לקחת לחופשות ספרים קלים, בעיקר ספרי מתח", אומרת יונה גליל, הקניינית הראשית של סטימצקי. "מעט מאוד נופשים לוקחים אתם ספרות כבדה".

לדברי טל פלוסקר, סמנכ"ל השיווק של צומת ספרים, קיימת מגמה חדשה של רכישת ספרי פרוזה שמתרחשים ביעדי החופשה, כמו "דרום אמריקה על אופנוע", "האי הירוק, המקרר ואני" על מסע ברחבי אירלנד, "בחזרה מטואיצי" ו"השמש של בני סקורטה" על נופי איטליה.

ואז בא רם אורן

החידוש המרכזי של השנים האחרונות הוא ספרי החופשה הישראליים. "עד לפני עשר שנים סופרים ישראלים התביישו לכתוב ספרות קלה", אומרת גליל. "פתאום לפני עשור נוצרה מגמה שגם כוכבי טלוויזיה יכולים לכתוב ספרים, והם בדרך כלל כותבים קל יותר. אז יש היום יותר מותחנים ישראליים ויש יותר סופרים שמלכתחילה מודעים לכך שהם לא כותבים ספרות קאנונית".

גם הוצאות ספרים מסורתיות מבחינת הטעם הספרותי שלהן, כמו עם עובד או כתר, מוציאות כיום יותר ספרות קלה. "זה נעשה מתוך הצורך לשרוד בשוק התחרותי", אומרת עובדת באחת מהוצאות הספרים הוותיקות. "יש ספרים שבעבר ההוצאות הגדולות השמרניות לא היו מעזות להוציא. מנעורי כקוראת אני זוכרת שכמעט לא היו ספרים כאלה, עד שרם אורן הגיע והתחילה המגמה.

"זה קשור לדעתי גם בעלייתה של הטלוויזיה המסחרית והתכנים שהיא הביאה אתה, ששינו את טעם הקהל", היא מוסיפה. "פתאום זה כן חשוב להוצאה שהספר שהיא מתרגמת לעברית היה רב מכר עולמי, וזה מה שנותן את הטון בכל ההוצאות - כולן מחפשות ספרות נוחה. עד לפני 10-15 שנה, להוצאת ספרים ותיקה לא היה נוח להוציא לאור ספרות כזאת - זה היה פוגע ביוקרה שלה. עכשיו אלה הספרים שההוצאות דוחפות בכל הכוח. הספרים היום גם נראים ידידותיים יותר - הפונטים גדולים, הרווח בין השורות גדול, זה חלק מלעשות נעים לקהל. כולם איכשהו מנסים לשרוד".

“גלנקיל, מותחן כבשים”.פוטנציאל מסחרי

“רשימות על אהבה”. שני סיפורי אהבה מקבילים

לאחרונה, למשל, יצא ב"ספרייה לעם" של עם עובד הספר "גלנקיל, מותחן כבשים" מאת הסופרת הגרמנייה הצעירה לאוני סוואן (זהו שם העט שלה). זהו אמנם רומן מתח אינטליגנטי שמותח קו מטאפורי בין כבשים לבני אדם, אבל הוא בכל זאת יוצא דופן בסדרת "הספרייה לעם". בארצות הדוברות גרמנית היה "גלנקיל" רב מכר גדול, כך שקל היה לזהות את הפוטנציאל המסחרי שלו לקראת סוף הקיץ הישראלי וחגי תשרי.

"עם עובד נעה תמיד בין ספרים תובעניים יותר לבין ספרים תובעניים פחות", אומר ירון סדן, מנכ"ל ההוצאה, "מסיפורים של אנדריי פלטונוב ועד סימנון. גם 'התפסן בשדה השיפון' הוא לא ספר תובעני במיוחד. הוצאת ספרים צריכה לפרסם מגוון של ספרים".

גם בחרגול הוציאו את "המרענן" שלהם לקיץ - "משהו רענן" מאת פ"ג' וודהאוס, ספר קומי שנון ומצחיק. בכתר מדווחים על כמה ספרי קיץ שנמכרו יפה - "רשימות על אהבה" מאת הסופר הבריטי דני שיינמן, המגולל שני סיפורי אהבה מקבילים, האחד על בחור צעיר שמאבד את אהובתו והשני על לוחם במלחמת העולם השנייה שצועד במשך שלוש שנים בשלג אל אהובתו; "בית הספר ליופי של קאבול" מאת דבורה רודריגז, אמריקאית שחיה בקאבול והקימה שם בית ספר ליופי; "רעלה של ורדים" (שיצא בכתר בשיתוף הוצאת עברית וספריית מעריב), שכתבה לורה פיצג'רלד על צעירה ממוצא איראני שמגיעה לאמריקה ומחפשת לה חתן; ו"שחייה בעירום" מאת קרל היאסן, שמוגדר בהוצאה כ"ספר חופשה קלאסי עם עלילה מופרכת שזוכה להרבה הצלחה".

עכשיו מוציאים בכתר כמה ספרים לקראת החגים ברוח דומה. ביניהם, מותחן חדש של איש המוסד לשעבר מישקה בן-דוד ו"בעיני לוצ'יה" מאת ארתור ז'אפין ההולנדי, על סיפור אהבתו של קזנובה בצעירותו עם לוצ'יה, שעזבה אותו לפני הנישואים והיתה לזונה.

הלהיט האחרון בתחום ספרי החופשה שייך להוצאת כנרת זמורה-ביתן, שמוציאה לאור הרבה ספרות קלה ועכשווית: "לאכול, להתפלל, לאהוב" מאת אליזבת גילברט, על אשה כבת 30 שמואסת בנישואיה ויוצאת למסע סביב העולם - לאיטליה כדי לאכול, להודו כדי להתפלל, ואת האהבה היא מוצאת באינדונזיה.

בכנרת מדווחים על כמה להיטים נוספים מהקיץ האחרון: "הזדמנות למשהו טוב", "מלכים ג'", "אשת חיל" ו"אשה אל אחותה" מאת יעל משעלי, לצד "עאידה" מאת סמי מיכאל. וגם "סופר צללים" מאת רוברט האריס האנגלי זכה להצלחה. לאחרונה יצא לאור בכנרת ספר ברוח דומה - "אשה אחת הולכת לרופא" מאת הסופר ההולנדי ריי קלון, על גבר בוגדני שאשתו חלתה בסרטן.

הוצאת ידיעות ספרים, שניזונה גם היא מספרות מתח פופולרית נוסח הרלן קובן וג'וזף פיינדר, הצליחה לאחרונה עם "תחזיקו חזק" של קובן, "הצופן האלכסנדרוני" ו"הפרינצ'יפסה" מאת פיטר פרנגה, וגם ספר שלא נכנס לרשימות רבי המכר אבל נמכר יפה, "אהבתה של סלטנאת" מאת שרה אהרוני, על אמה של המחברת שגדלה באיראן, מעין סיפור אהבה בין-דורי ובין-מעמדי.

עכשיו מתכננים בהוצאה להוציא לקראת החגים את "קרטל האורז", מותחן מדעי מקורי מאת יוסי איזוב, "דוסטויבסקי זה לא" על עולם התככים של המו"לות מאת ארז צדוק, "עד סוף הים" מאת סמדר שיר ו"שער הרחמים" מאת דורית זילברמן.