מתה חוקרת התרבות שרה חינסקי
יום ראשון 24 באוגוסט 2008 04:00 מאת: דנה גילרמן
חינסקי, שחיברה כמה המאמרים המשפיעים בחקר האמנות הישראלית, מתה ממחלת הסרטן, בגיל 57
שרה חינסקי
(צילום ארכיון: דוד עדיקא)
חוקרת התרבות ד"ר שרה חינסקי מתה שלשום ממחלת הסרטן, בת 57. חינסקי השאירה אחריה בן, העיתונאי יותם פלדמן, מנישואיה שהסתיימו לעורך הדין אביגדור פלדמן. חינסקי הרצתה בעבר בתוכנית לימודי ההמשך בבצלאל ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב. את עבודת הדוקטור שלה כתבה באוניברסיטת תל אביב.
שלושה מאמרים של חינסקי על שדה האמנות הישראלי, שפורסמו בכתב העת "תיאוריה וביקורת", עוררו הדים רבים. בדיעבד הם גם נתנו פרשנות חדשה לתולדות האמנות המקומית. הראשון, "שתיקת הדגים: מקומי ואוניוורסלי בשיח האמנות הישראלי", פורסם ב-1993, זכה לתשבחות אבל גם עורר את זעמם של רבים, בשל הביקורת שמתחה בו על האופן שבו הלכה האמנות בתלם האידיאולוגי של השלטון.
במאמר השני, "רוקמות התחרה מבצלאל", שפורסם ב-1997, ציינה חינסקי את החלוקה האתנית המגדרית שהשתרשה בבצלאל בתקופתו של בוריס שץ. חלוקה זו ייעדה את היוצרים המזרחיים אל בתי המלאכה, שיצרו אמנות פולקלוריסטית עממית, ואת יוצאי מזרח אירופה אל המשבצת היוקרתית של יוצרי האמנות הגבוהה.
מאמרה מ-2002, "עיניים עצומות לרווחה", עוסק בהגמוניה האשכנזית שפעלה ליצירת ישראלי חדש ולשם כך מחקה לא רק את העבר של העולים ממדינות ערב, אלא גם את העבר והתרבות האשכנזיים. גם מאמר זה התסיס רבים, במיוחד לנוכח העובדה שכתבה אותו אשכנזייה שביקרה בו את האליטה האשכנזית והאשימה אותה במחיקת ההיסטוריה של עצמה ושל קבוצות אחרות. בראיון שהתקיים עמה זמן קצר לאחר פרסום המאמר הסבירה חינסקי מדוע בחרה לקרוא לו על שם סרטו של סטנלי קובריק: "לאנשים ששולטים בשדה האמנות אני אומרת, ‘העיניים שלכם פקוחות, אבל אתם לא רואים כלום. יש לכם בעיה, אתם לא מסתכלים למקום הנכון'".