כאן מותר לחלום

יום חמישי 24 ביולי 2008 05:22 מאת: אסתר זנדברג

תערוכת בוגרי המחלקה לאדריכלות בבצלאל שוברת השנה מסורת ארוכה ולא מפוארת של תערוכות גמר מתישות וכעורות

פינות עבודה אינטימיות. מודלים וגלילי נייר סקיצות מבולגנים. צגי מחשב וחפצים אישיים על שולחנות שרטוט עמוסים. מנורות מתכווננות המפיצות אור רך. אווירת אירוח המזמינה הצצה לתהליך העבודה שכאילו מצוי ברגע זה בעיצומו. כך נראית השנה תערוכת הגמר במחלקה לאדריכלות בבצלאל, המוצגת כעת בבניין ההיסטורי של האקדמיה בירושלים במרכז העיר, ושוברת מסורת ארוכה ולא מפוארת של תערוכות גמר מתישות וכעורות. ההברקה האוצרותית (של האוצרות שרה שטרן וכרמית רוקח, בוגרות המחזור) היא עדות לכך שאם משתמשים בה כראוי, ארכיטקטורה יכולה בכל זאת לעשות הבדל. לא לחינם קרויה התערוכה "חדר עבודה", שם המכניס דברים לפרופורציה.

המרוויחות הראשונות מהתערוכה הן עבודות הגמר עצמן, שמעולם לא נראו טוב יותר בתערוכת סוף שנה. אולי משום שלא הוצגו כמוצרים מוגמרים המזמינים שיפוט אלא כהתלבטויות המזמינות דיון. סטודנטים רואים בעבודת הגמר שלהם קרש קפיצה לשוק העבודה. אופן התצוגה הזמין הפעם בחירה בעבודות שיש בהן פחות ארכיטקטורה ויותר מחקר וניתוח, ותגובה ערנית - גם אם בוסרית ויומרנית כראוי לפרויקטים סטודנטיאליים - לסוגיות העומדות ברומו של עולם ושל השיח המקצועי: משברים סביבתיים, עיור דוהר, צפיפות ומחסור בקרקע, התחממות גלובלית. המשברים הוקצנו בעבודות הגמר לממדים אפוקליפטיים כמעט. אולי כי לקטסטרופות יש סקס-אפיל משלהן ונדמה שהסטודנטים רק חיכו להן בפינה כדי לעשות מזה פרויקט.

עבודת הגמר שובת הלב ביותר בתערוכה היא פרויקט הכפר האקולוגי "פרמקלצ'ר" (תכנון מערכות חיים בשילוב הרמוני של אדם וסביבה) של יאיר בן ישראל. לא כל כך בזכות הכפר עצמו, שמציב בעיות יותר מאשר פותר אותן, אלא בזכות השרטוטים הידניים היפים של בן ישראל, המצביעים על הצידוק לקיומו של משאב שאולי נשכח אך הוא בלתי מתכלה. וזה אולי ההישג האקולוגי האמיתי. שרטוט ביד חופשית הוא מיומנות נדירה כיום באדריכלות הממוחשבת עד העצם, ולא בהכרח לטובתה ולטובת האנושות. וכפי שבן ישראל מסביר את זה, "החזרה לנייר החזירה לי את הקשר הבלתי אמצעי בין המוח ליד".

"חקלאות עירונית" של טל קאופמן. פנטסיה באזור הבורסה ברמת גן

בקוטב הנגדי לכפר האקולוגי הפסטורלי, מבקש טל קאופמן בעבודת הגמר שלו, "חקלאות עירונית", להציל את החקלאות בישראל "מהבוץ שבו היא שקועה" באמצעות הכנסתה לתוך העיר וביטול הדיכוטומיה בין הכפרי לאורבני. ולא סתם לתוך העיר, אלא לגורדי שחקים באזור מתחם הבורסה ברמת גן, שבהם ישולבו חממות חקלאיות אורגניות, משרדים ומגורים גם יחד. וזאת לא פנטסיה סטודנטיאלית. בלאס וגאס כבר עובדים על רעיון דומה, ואזור הבורסה ברמת גן ממילא מתמסר לכל פנטסיה.

באותה רוח של ריבוי שימושים אורבני, מציעה שרה שטרן בעבודת הגמר שלה, "עמוק מעל האדמה", להכניס גם את בתי הקברות העירה. לא רק כדי לחסוך בקרקע, אלא כדי לאפשר "מערכות יחסים חדשות בין מרחב המתים למרחב החיים". גם שדות תעופה הם פוטנציאל אורבני, על פי עבודתם של איתי אלוני ורוי בוארון. עיקרה הוא שדה תעופה אלטרנטיווי, "Travel Light", בסמוך למחלף הסירה בהרצליה, שימוקם בלב רקמה אורבנית צפופה, ובמקום להקים הכל מחדש הוא ינצל תשתיות קיימות, כבישים, מחלפים וחניונים, ואפילו ישתמש בקניון שבעת הכוכבים הסמוך הקיים בתור חנות הדיוטי-פרי שלו.

"חיפה בהצפה" של יוליה סטרוסלסקי. כשהגלים יציפו את בת גלים

כמו שרק אדריכלים-בדרך יכולים, מתייחסת יוליה סטרוסלסקי לקטסטרופה של ההתחממות הגלובלית ברצינות אופטימית, ובפרויקט הגמר שלה, "חיפה בהצפה", היא רואה בעליית פני הים ב-5 מטרים עד סוף המאה מנוף להחיאת שכונת בת גלים בעיר והפיכתה בהדרגה ל"שכונה ימית". ב-60 השנים הראשונות, שבהן יעלו פני הים ב-3.5 מטרים בלבד, תותאם השכונה הקיימת לתנאים החדשים על ידי שחזור המרחב הציבורי האבוד. ב-40 השנה האחרונות, שבהן תושלם ההצפה עד למפלס המרבי, תפונה השכונה ותיבנה מחדש - בצורת אדווה - לטובת "אנשים אוהבי ים".

המשימות שעבודות הגמר המתוארות כאן (ואחרות שלא הוזכרו מפאת קוצר המקום) העמיסו על עצמן הן מאתגרות ביותר, וזה מתקבל על הדעת במסגרת סטודנטיאלית. נדמה עם זאת שחסרה חוליה באבולוציה החינוכית, והיא התמודדות קצת פחות גלובלית אם כי לא פחות חיונית, מול משימות יום-יומיות. למשל, פשוט ללמוד לתכנן בניין כהלכה, סתם בניין. כי אחרי הכל, זה משאב הסובל ממחסור גדול מאוד בישראל. בעניין הבנייה הירוקה, האמת המטרידה היא שהבנייה הירוקה ביותר היא פשוט לבנות פחות, עד כמה שיהיה קשה לבית ספר לאדריכלות להנחיל את התורה הזאת.

תערוכת הגמר במחלקה לאדריכלות בבצלאל, רח' בצלאל 1 פינת שמואל הנגיד בירושלים. שעות פתיחה: חמישי 10:00-21:00, שישי 10:00-15:00. עד 25.7