תערוכת בוגרים כמו שצריך

יום רביעי 23 ביולי 2008 05:16 מאת: יובל סער

העבודות בתערוכת בוגרי העיצוב הגרפי בוויצו חיפה, פונות אל השכל ולא רק אל הרגש

את תערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב גרפי ותקשורת חזותית בוויצו חיפה אפשר לסכם בשתי מלים: כמו שצריך. העבודות שמוצגות בה עשויות ברובן בצורה מקצועית ומאופקת, מבלי לצעוק, מבלי להתחנף או להשתדל, ומבלי להשתמש בפרובוקציות שלא לצורך. בין שהן עוסקות בביקורת פוליטית-חברתית ובין שבסיפור אישי, אין תחושה שהן מנסות למכור משהו. לא תמצאו בה אריזות נוצצות, עבודות מיתוג מסחריות או קמפיינים מתוחכמים, אלא עבודות שבבסיסן ההבנה עיצוב טוב מהו. כל אות, כל בחירה של תמונה וכל קומפוזיציה, כולן מחושבות היטב ויוצרות תחושה ששום דבר אינו מקרי. במידה מסוימת, זו תערוכה למיטיבי לכת, מכיוון שהעבודות שמוצגות בה פונות אל האינטליגנציה של הצופה במקום לנסות רק לרגש אותו.

מגוון העבודות שמוצג בתערוכה רחב, וכבר במבט בחלל הכניסה ניתן להבחין בעבודות האיור הרבות וברמתן הגבוהה. לדוגמה, סרט האנימציה יוצא הדופן של ולדימיר פבלנקו, שנעשה בשילוב של אנימציה תלת-ממדית, קאט-אאוט (חיתוך על פי קווי מיתאר) ואנימציה קלאסית, ומציג טירות אפלות, דמויות גותיות, סוסי נדנדה ועוד. דוגמה נוספת היא ספר הפוביות המשעשע שאיירה עדי זיתוני, שמציג פוביות דוגמת איילורופוביה (פחד מחתולים) או דנטופוביה (פחד מרופאי שיניים). כל פוביה מאוירת בקווים נקיים בשחור ולבן ונלווה אליה טקסט הסבר אינפורמטיווי.

"תוצרת CCCP", סדרת הכרזות שאיירה לנה שינקוב, עוסקת בסטריאוטיפים על העלייה הרוסית. כרזה אחת מציגה את בני משפחתה של שינקוב עונדים צווארון מהסוג שמונע מבעלי חיים לאחר טיפול רפואי ללקק את המקום שבו טופלו. הצווארון הזה ממקד את המבט של הדמויות אל מסך הטלוויזיה שמאחוריו מופיע הלוגו של ערוץ 9, עדות לתהליך החיברות שעברה שינקוב כשהגיעה ארצה ולגטו התרבותי שעדיין מייעדים לה. כרזות אחרות מציגות דמות שצועקת "תחזרי לרוסיה", גבר שמציע "תתחילי בתור מנקה" או "תשתי משהו", הצעה שמודפסת על גבי בקבוק וודקה. הפורמט הגדול של הכרזות, שעומד בניגוד לממד החושפני שקיים בהן, והסגנון הריאליסטי של האיור מחזקים את המסר מבלי להפוך אותו לוולגרי.

איור של עדי זיתוני

בתערוכה חוזר המוטיב הפוליטי והחברתי. ניבה בר שמעון יצרה שילוט חוצות מקורי שמנסה להפריך את המיתוס שתקיפה מינית מתבצעת בדרך כלל בסמטה אפלה או בחדר מדרגות. הסטטיסטיקה מראה בבירור שרוב מקרי התקיפה המינית מתרחשים דווקא בסביבה מוכרת ועל ידי אדם מוכר. כדי להפריך את המיתוס הפכה בר שמעון חלקים מוכרים וטריוויאליים של המרחב הביתי למקומות מפחידים במרחב הציבורי, כמו גשר שנהפך למיטה וחזית של בניין שנהפך לארון מגירות.

מיכל פיטלסון וינון יוסף יצרו כל אחד בנפרד הצעה לעיצוב מחודש של העיתונות היומית, שבבסיסה הכותרות נוטפות הדם והעדר ההייררכיה בין גבוה לנמוך ובין חשוב לשולי. "הקוראים רוצים לראות דרמה טובה והעיתון מספק את הסחורה", אומרת פיטלסון, ומציגה עמודי חדשות עם כותרות גדולות שיוצרות תודעת מציאות מעורפלת. יוסף מבקר את הפיכת החדשות לסוג נוסף של בידור ואת ההתמקדות בידיעות שפונות למכנה המשותף הנמוך ביותר.

כדי להדגיש את המסר שלו עיצב יוסף כפולות של עמודי עיתון עם כותרות גדולות ושמנות, שמתחילות כולן בוו החיבור. התוצאה המבריקה והחכמה מוגשת על קיר התערוכה ונהפכת לסיפור אחד ארוך ואין-סופי, שלא ברור היכן הוא מתחיל והיכן הוא נגמר: "והוא אמר, וההוא חזר, ויש שלום, ובר יצאה, ומאיה התעפצה, והאשמות חמורות, וחיים נפגע, ואחד מאיים, ושני מזיין, ופיגוע בדרום, ומתיחות בצפון, ואבא מתעלל, וילד מתפלל, ומנוול שכמוך, ותסתום את הפה, והמאיון, והאלפיון, והקונצפט מעניין, והעיצוב טוב, והכל עובד".

האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה. רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. שעות פתיחה: יום ראשון-חמישי, 10:00-18:00, יום שישי-שבת, 10:00-16:00. עד 31.7