מי אשם

יום שלישי 03 ביוני 2008 04:20 מאת: רותה קופפר

הערב בטלוויזיה

לפי הכתבה ששודרה במהדורת החדשות של רביב דרוקר ועופר שלח ביום שישי בערוץ 10, ולפי הקדימון לסרט "רק תאיר יודעת" של שרון גל, שישודר הערב באותו ערוץ, תלמידות בבית הספר שבו אירע הרצח של תאיר ראדה ראו מישהי שלא הכירו קודם לכן, ולא ראו מאז, בשירותים, כנראה בזמן שחברתן נרצחה שם. אמה מוכת היגון של ראדה, שנראית בסרט מתייעצת עם קוראי עתידות, מאמינה כי רומן זדורוב, שמואשם ברצח, אינו הרוצח. הסניגור שלו מסכים. האב דווקא חושב אחרת, והאם מסכמת כי כל קצרין אשמה ברצח בתה.

"רק תאיר יודעת". ערוץ 10, 21:00

אם מול אם

ועוד סרט על אם שחוותה את הנורא מכל ישודר הערב ביס דוקו. אביגיל לוי, אמה של רחלי לוי, שנרצחה בפיגוע בסופרמרקט בקרית יובל בירושלים ב-2002, מבקשת להיפגש עם אמה של איאת אל אחרס, המחבלת המתאבדת שנהרגה גם היא בפיגוע. הסרט של הילה מדליה, "למות בירושלים", עוקב אחר ארבע השנים שבהן מתארגן המפגש הזה.

חשוב לציין שהניסיון לקשור בין המחבלת לקורבן שלה, והניסיון ליצור הקבלות ביניהן, אינו רק של הבמאית. נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש עשה זאת ראשון, וקטע של דבריו מובא בתחילת הסרט. גם ההצגה ההשוואתית של התמונות של השתיים - במקום מסוים בסרט יש ממש עיבוד ממוחשב שכמעט מראה שהן אותו אדם - הוא מההמצאות הוולגריות של העיתונות. הפיתוי היה רב: שתיהן בנות אותו גיל בערך, שיער שחור, עיניים שחורות, עתיד שנגדע. דיוקנאותיהן עיטרו את השער של "ניוזוויק", ואפילו אבי המחבלת מתבלבל כשהוא מציג את התמונות למצלמה.

הסרט, שזכה בשורה של פרסים בחו"ל, ובהם המקום הראשון בפסטיבל זכויות האדם בפאריס ופרס פיבודי, ניגש לנושא בזהירות ובשיקול דעת. כל כך הרבה סכנות ארבו לבמאית בדרכה - פשטנות פוליטית, רגשות עדינים העלולים להיפגע, עצבים חשופים וטעם רע (קיטש ומוות) - אבל נדמה שהיא הצליחה להתמודד אתן בכבוד. ההתערבות של היוצרת מינימלית: היוזמה להיפגש עם אום סמיר (אמה של אל אחרס) היא של אביגיל לוי, האם הפלשתינאית נענית לבקשה. בני המשפחה משני הצדדים אומרים מלים של אנשים באבל. בני כיתתה של אל אחרס מציגים תמונה רחבה יותר. כך גם הכומר המסיע את לוי למחנה הפליטים דהיישה. הפער בין שני הצדדים והתסכול מהמפגש עובר ללא פרשנות מיותרת. הסרט נותר נאמן מאוד למציאות.

"למות בירושלים". יס דוקו, 22:00