קורי דוקטורוב והמאבק למען פרטיות באינטרנט

יום שלישי 29 ביוני 2010 03:00 מאת: אבי שניבאום

"האח הקטן", רומן הנעורים של הסופר ואיש האינטרנט קורי דוקטורוב, מטיף להצפנת מידע ולשמירה על פרטיות. עם צאת התרגום העברי, הוא מסביר מדוע ראוי שגם אזרחים שומרי חוק ייזהרו מעינו הפקוחה של האח הגדול


קורי דוקטורוב. ביטל את חשבון הפייסבוק

פרסומת

ורי דוקטורוב נחשב לאחד האנשים החשובים בתרבות האינטרנט העכשווית. מעבר לתפקידו כאחד ממייסדי ועורכי האתר הפופולרי BoingBoing, העוסק בטכנולוגיה ותרבות רשת, דוקטורוב הוא פעיל בתחומי זכויות יוצרים, חופש המידע וקידום פרוטוקולים של הצפנה לשימוש הציבור הרחב. דוקטורוב, בן 39, נולד בקנדה ובשנים האחרונות נודד עם אשתו ובתו בין לוס אנג'לס ללונדון. פרט לפעילות הרחבה שלו ברשת הוא גם פירסם עד כה שישה ספרי פרוזה, בתחום המדע הבדיוני והפנטסיה, ומספר דומה של ספרי עיון על תרבות אינטרנט. ספריו זמינים להורדה חינם באתר שלו ובאחרונה יצא בעברית ספרו "האח הקטן" (תרגום: ענבל שגיב נקדימון, הוצאת גרף) שזכה בפרסים רבים וביקורות אוהדות.

"האח הקטן" הוא מותחן המתרחש בעתיד הקרוב בסן פרנסיסקו המצויה תחת מתקפת טרור. אט אט זכויות האזרח נרמסות על ידי המשרד לביטחון פנים. מרקוס, תלמיד תיכון שנון ופורץ מחשבים זוטר, נעצר עם חבריו. עם שחרורו הוא מבין שעליו להילחם למען עירו האהובה. יחד עם כמה חברים הוא רוקם מזימות טכנולוגיות (מציאותיות לחלוטין) כדי לקדם את מטרתו - הפלת המשרד לביטחון פנים. רוח הספר אנרכיסטית במקצת, ודוקטורוב מתבל אותו במסרים על זכויות אזרח והטלת ספק בשלטונות.

כמו עישון

בראיון טלפוני עמו מתגלה דוקטורוב כאדם חריף ומהיר מחשבה. הוא מודה כי הוא לחוץ במעט מאחר שעליו להשלים כתיבה של שני ספרים אבל הדבר לא מונע ממנו לענות תשובות מנומקות.

כשהוא נשאל כיצד הוא אמור להתפרנס מספרו אם הוא ניתן להורדה חינם באינטרנט, הוא עונה כי "בכך שאני מאפשר הפצת ספרים בחינם יותר קוראים פוטנציאליים נחשפים אליהם. כפי שטים אוריילי (פעיל בתנועות למען קוד פתוח, א"ש) נוהג לומר, הסכנה לאמן היא לא פיראטיות, אלא אנונימיות".

בענף הספרות, הוא אומר, מנסים אמנם אסטרטגיות שונות לשיווק ספרים דיגיטליים, "אבל למען האמת אף אחת מהן לא ממש מצליחה מבחינה כלכלית. נכון שהתחום צומח במהירות אדירה, כי כשאתה מוכר רק 10 עותקים ושנה אחר כך 20, אתה יכול להגיד שהמכירות שלך צמחו ב-100%. אבל אלה עדיין מספרים זניחים. האתגר שאני מציע מבוסס על העובדה שאי אפשר למנוע מאנשים להעתיק קבצים דיגיטליים. כל מודל עסקי שינסה לנבא ולהכתיב את עתיד שוק הספרים יצטרך להתייחס לזה ולא סתם לקוות שזה ייעלם, כי זה לא. מי שיצליח ליצור מודל מתאים הוא זה שירוויח".

על פי הספר אין לסמוך על אנשים מבוגרים, כולל תנועה הקוראת בפירוש "לא לסמוך על אף אחד מעל גיל 25". אבל בסופו של דבר הגיבורים נעזרים בעיתונאית המבוגרת. איך אתה מסביר את זה?

"אפילו יותר מזה, בסוף הספר מרקוס (הדמות הראשית) עובד בתנועה פוליטית עם מבוגרים. אני חושב שזו התשובה לשאלה שלך. מאוד קל לבטל מעורבות פוליטית כשפוסלים מעורבות של אנשים על סמך האתניות שלהם, הגיל שלהם או הנטייה המינית שלהם. טיעונים כאלה, שלפיהם אותם אנשים לא יכולים להבין את מורכבות העניינים בגלל סיבות שונות, הם בדיוק מה שהיריב האידיאולוגי היה רוצה - שהצד מולו יהיה חלוק ולא מגובש. אני לא מאמין בזה. אני חושב שאחד הדברים שמרקוס לומד בספר הוא שבאידיאולוגיה אין הבדלים של גיל או כל דבר אחר. חברו לספסל הלימודים יכול להיות נגדו ולבגוד בו, ואילו דווקא מישהו מבוגר יכול להיות בצד שלו".

מרקוס, כמו שאר הדמויות, נוהג להקפיד על הצפנות שונות של מידע ובאופן כללי נראה כי הספר מאוד מטיף לכך. אתה דואג להצפין את המידע שלך?

"בהחלט. אני משתמש ב'Ipredator', שירות שמשנה את כתובת האי-פי שלך לכתובת אנונימית, ברוב החיבורים שלי לאינטרנט, למעט אלה שאטיים, ואז משתדל לא לעשות שום דבר שפרטי בעיני. מחיר השירות 5 יורו לחודש והוא מוצלח וחשוב. אני גם מצפין את הדיסק הקשיח שלי, דבר שאני חושב שכל אחד צריך לעשות. מעבר לכך, כשאני שולח מיילים רגישים, אני מצפין אותם ומשתמש בחתימה דיגיטלית על כל תכתובות המייל שלי".

אתה רואה את המאבק למען פרטיות באינטרנט יותר כעיקרון, או כהתגוננות מאיום קונקרטי?

"כל אמריקאי שאני מכיר, גם הכי עלוב או הכי עני, טורח לסגור את הדלת כשהוא הולך לשירותים וסוגר את התריסים כשהוא עירום. לא שהם חוששים ממישהו מסוים, אבל באותו אופן כולנו משתמשים במעטפות כשאנחנו שולחים מכתבים. אנחנו נוקטים צעדים לשמור על הפרטיות שלנו ויש דברים בחברה שלנו שעובדים טוב יותר כשרק אתה והנמען חשופים אליהם.

"גם ברור שיש איומים קונקרטיים על הפרטיות שלנו. אנחנו יודעים שהסוכנות לביטחון לאומי עוקבת ומאזינה לתכתובות אינטרנט, אנחנו יודעים שבבתי ספר ובספריות ובכל מוסד שממומן על ידי הממשלה יש חוקים המחייבים התקנת תוכנות אבטחה שונות על גבי כל המחשבים ואלה נתונות במעקב. אנחנו גם יודעים שכל מיני עבריינים תמיד ישמחו לקבל מידע עלינו כדי לחדור לחשבונות הבנק שלנו או סתם כדי לבצע פשעים על חשבוננו ולבסוף, מפרסמים שמנסים לינוק כל מידע בכדי לפרסם ולמכור לנו דברים. פעמים רבות הניסיון להשיג מידע לא מבוסס על יעד ספציפי, אלא על סוג המידע שאותו מחפשים. כשאתה רוצה לנהל שיחה חשובה עם אשתך אתה תחכה עד שתרד מהאוטובוס, אף שאתה לא מכיר אף אחד שיושב לידך וסביר שאתה לא מעניין אף אחד, אבל יש דברים מסוימים שעדיף לעשות אותם בלי מעקב, בלי שמישהו יקשיב למה שיש לך לומר".

יש שטוענים שהרשתות החברתיות משנות את התפישה שלנו ביחס למושג "פרטיות". מה דעתך על כך?

"אני לא יודע. אני משער שהכל משתנה כל הזמן, אבל אני חושב שקצת הגזימו עם המשמעות שניתנה לרשתות חברתיות בשינוי מושג הפרטיות שלנו. גם לפני הרשתות החברתיות אף אחד לא הסתיר שהוא נשוי או גרוש - בשביל זה המציאו טבעת נישואים. אני לא חושב שיש שינוי כזה דרסטי, העניין בפרטיות הוא שהתוצאות של שיתוף מידע יתרחשו הרבה זמן אחרי שיתוף המידע עצמו.

"זה קצת דומה לעישון. כשהתחלתי לעשן בגיל 14 ידעתי מה המשמעות מבחינה אינטלקטואלית, אבל זה אף פעם לא הזיז לי רגשית, בגלל הזמן הרב בין הפעולה לתוצאה. כשהבנתי שאני רוצה להפסיק כבר היה לי מאוד קשה. אני מאמין שפייסבוק מרוויח בדיוק על הפער הזה, בין פעולה לתוצאה, והעובדה שאנחנו עוד לא ממש מבינים את ההשלכות של המעשים שלנו. במשבר הפרטיות האחרון שהיה סביב האתר ביטלתי ומחקתי את החשבון שלי".

אם כבר דיברנו על פרטיות, קראתי בוויקיפדיה ששמה של בתך הוא פוזי אמלין פיבונאצ'י נאוטילוס טיילור דוקטורוב. אשמח להסבר.

"אני ואשתי אליס טיילור חשבנו על הרבה שמות שונים עד שבשלב מסוים אמרנו ‘למה שלא ניתן לה את כולם?'. לכל שם יש משמעות - פוזי זה כמו ‘Poetry'. שם החיבה שלה הוא פו, כמו אדגר אלן פו שאני מאוד אוהב, אמלין זה על שם אמלין פנקהורסט, סמל פמיניסטי מוצלח. פיבונאצ'י הוא המתמטיקאי המפורסם שאחראי על סדרת פיבונאצ'י, שגם קשורה ליחס הזהב שמתאר את הנאוטילוס, אותה קונכייה שעל שמה נקראת הצוללת של ז'ול ורן. בנוסף, השמות מתייחסים לכל סוגי הידע האנושי - מדעי הרוח, החברה, המתמטיקה והמדע. כשהבת שלנו תהיה מבוגרת יותר ותתחיל לגבש את הזהות שלה, יהיו לה המון שמות לבחור מהם. מעבר לכך, היא גם תוכל להשתמש בקיצור חיבה כמו אמה או פאבי. נראה לי שככה יש לה הרבה יותר אפשרויות מסתם שם אחד שנקבע בשרירותיות". 


תגיות: אבי שניבאום
תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(3 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 17/07/2010 22:27:32