עמוק במים

יום חמישי 23 באפריל 2009 00:00 מאת: אסתר זנדברג

הישראלים רואים בים התיכון בעיקר מקום מפלט קריר מהסכסוך, אבל ברחבי העולם, כפי שמתאר ספרה החדש של ד"ר אלכסנדרה נוקה, הים-תיכוניות היא תופעה רחבת היקף


פרסומת

המותג "ים-תיכוניות" כבר מזמן אינו קשור לים התיכון ולמדינות השוכנות לחופיו, אלא מהווה תופעה כלל עולמית, חוצה גבולות ותרבויות. לא רק בישראל - שרואה בים-תיכוניות מחוז חפץ ומקום מפלט קריר ונוח מהמזרח-תיכוניות המיוזעת והמסוכסכת - אלא גם בטורונטו וברייקיאוויק, בלונדון ובברלין, אומרת ד"ר אלכסנדרה נוקה, חוקרת תרבות מאוניברסיטת פוטסדם בגרמניה, בשיחה השבוע עם צאת ספרה החדש "מקומה של הים-תיכוניות בזהות הישראלית המודרנית". בברלין למשל, היא אומרת, "קשה כבר למצוא מוצרי מזון טורקיים. רובם משווקים כיום תחת המותג 'ים-תיכוני', שנשמע יותר אירופי, אבל מספיק אקזוטי לאוזן מערבית".

ספרה של נוקה, העוקב אחרי השיח על הים-תיכוניות בישראל בראייה היסטורית, יוצא בהוצאת BRILL במסגרת הסדרה "זהויות יהודיות בעולם משתנה" שעורכים אליעזר בן רפאל ויוסף גורני. הוא מתפרסם באנגלית ובקרוב יראה אור בעברית.

בשנות ה-90, אומרת נוקה, "אופנת הים-תיכוניות חילחלה לכל תחום בתרבות ובשיח הישראליים". באקדמיה ובארכיטקטורה (בניין בית המפשט העליון בירושלים הוא מבחינתה בין הדוגמאות המיצגות), בספרות ובמוסיקה ובתחום הקולינרי. "ים-תיכוניות הפכה אפילו למותג של תפוצ'יפס", היא אומרת. סוכני הים-תיכוניות היו "בעיקר אנשי השמאל הישראלי הציוני, מאוכזבי תהליך השלום, עייפים מהמצב, שחיפשו דרך עוקפת 'להשתלב במרחב'. הים-תיכוניות היא לייבל יפה עם אוניות וים כחול ולא גמלים ומדבר".

נוקה, ילידת גרמניה המתגוררת בברלין, הגיעה לראשונה לישראל לפני כ-20 שנה במשלחת של חילופי נוער. "היינו כאן שבועיים והפילו עלינו את כל ההרצאות והטיולים הציוניים האלה למצדה ולכנרת". מאז החלה בחיפוש אחרי "המהות היהודית". היא לא יהודייה, "רק בארץ יכולים לשאול אותי את זה, וזה בסדר". את עבודת המאסטר שלה כתבה על השפעת רצח רבין על גיבוש הזהות הישראלית היהודית החילונית. לצורך המחקר שלה לדוקטורט שהתה במשך שנה בישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה, בעיקר בתל אביב, "האייקון של הים-תיכוניות". היא דוברת עברית רהוטה ומבקרת כאן לעתים קרובות.

תפישתה את הים-תיכוניות שואבת מפרנאן ברודל ואסכולת ה"אנאל" הצרפתית, הרואה בעולם הים-תיכוני כמערכת-על שחלקיה יוצרים שלם אחד אך גם שומרים על זהותם. לצורך המחקר לספר נוקה ניהלה בין 2000 ל-2005 ראיונות עם עשרות אישים שונים, רובם בישראל וחלקם בלבנון ומצרים. שניים מבין מרואייניה בלבנון, שמתחו ביקורת על המעורבות הסורית בארצם, נרצחו מאוחר יותר. בין היתר שוחחה עם עמוס עוז וקובי אוז, יהודה שנהב, יוסי יונה, א.ב. יהושע, מרון בנבנישתי, אלה שוחט, דוד טרטקובר, רון כחלילי מערוץ הטלוויזיה הים-תיכוני "בריזה" שבינתים נסגר, ושמעון שמיר, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובירדן שבנה לעצמו וילה פסאודו-אוריינטלית בהרצליה פיתוח.

"אם לקחת ממשפט שטבע ברודל, באתי לכאן ממחוזות ש'מעבר לעצי הזית'", כותבת נוקה בפתח ספרה. רק מהמרחק הבטוח הזה מאש הסכסוך, הכיבוש והאלימות, היא יכולה כנראה להאמין "שעתידה של ישראל קשור למרחב הים-תיכוני החובק מזרח ומערב, בהציעו הזדמנות לרב תרבותיות, דיאלוג והפריה הדדית".


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(5 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 30/04/2009 01:15:17

  • 29/04/2009 20:31:53

  • 1.מי היא אלכסנדה?(סם אלחדיף)

    28/04/2009 19:11:09