דורין פרנקפורט: עם השסע והסרפן
יום רביעי 25 בפברואר 2009 05:09 מאת: שחר אטואן
תצלומי תל אביב של המאה שעברה, שצילם סבה, שימשו את דורין פרנקפורט כנקודת המוצא לקולקציית אביב-קיץ 2009. זה עלה יפה בקו לצעירות ופחות בזה המיועד למבוגרות יותר
מתוך קולקציית אביב-קיץ 2009 של דורין פרנקפורט
תצלום: מיקי קרצמן
אולי לקראת חגיגות המאה הקרבות לתל אביב, שתי קולקציות חדשות שהוצגו בשבוע שחלף, לעונת אביב-קיץ 2009, מציבות את העיר במרכזן. קסטרו הציגו את העיר העברית הראשונה כיעד לנופש, ואילו דורין פרנקפורט שאבה השראה מתצלומים שצילם סבה, ישראל ביתאלי, מראשית שנות ה-20 ועד לשנות ה-80 של המאה שעברה ברחבי העיר. "סבי תיעד מרפסות פתוחות וחדרי מדרגות מוארים, שאינם מסגירים את תנאי החיים האמיתיים, שהיו צפופים ודלים", אומרת פרנקפורט.
במרכז הקולקציה, ששמה "אטלס תל אביב", סגנון לבוש האופייני לעיר בעשוריה הראשונים, כפי שמשתקף מתצלומי הסב. מתלווה אליה קטלוג וידיאו - סרטון של כארבע דקות - שגם בו תפקיד נכבד לעיר הגדולה, וליתר דיוק לגרמי המדרגות, לדרגנועים ולמעליות השקופות בחללים ציבוריים ברחביה, בהם בניין האופרה הישראלית, המשכן לאמנויות הבמה וקניון עזריאלי.
בסרטון (שצילם מיקי קרצמן, בן-זוגה של פרנקפורט) מופיעות שתי דוגמניות, אביה בן דוד וגליה מלטסטה, והוא אמור לייצג כנראה את המעבר מתל אביב הישנה לעיר של ימינו. בן דוד, המבוגרת יותר, ששימשה בעבר דוגמנית הבית של המותג, מתהלכת בפנים חתומות ולחלופין דרמטיות, ואילו מלטסטה נדמית קלת דעת ומשוטטת הנה והנה.
פרנקפורט מתגוררת ברמת גן, אך משנת 1982 היא מעצבת ומייצרת את קולקציות המותג שלה במפעל קטן בדרום תל אביב. בחירתה בצ'רלי מגירה, מוסיקאי מוכשר ששמו נודע בקרב חוגים מצומצמים למדי, כיוצר הפסקול לקטלוג הווידיאו, היא עדות לחיבור רב השנים של המעצבת עם זירת המוסיקה המקומית.

תצלום: מיקי קרצמן תצלום: עמית גושר
על החלטתה להציג את סרטון הווידיאו באולם של האוזן השלישית בתל אביב, באירוע שבו הופיע מגירה עם הרכבו החדש "מודרן דאנס קלאב", בשבוע שעבר, היא אומרת: "אני מאמינה שזוהי מחויבות של כל מעצב לאפשר, אחת לכמה זמן, ביקורת של עבודתו מול קהל. זה יכול לחדד את האמירה של המעצב ולאפשר לו לקדם את רוח המותג ולא רק את הבגדים עצמם". היא מצרה על כך שתעשיית האופנה המקומית מתנהלת בשנים האחרונות בדלתיים סגורות, כלשונה, בהצגת קולקציות לעיניהם של כתבי האופנה בלבד.
האם הצהרות פרנקפורט בנוגע לחידוד האמירה תקפות לקולקציה עצמה? באופן חלקי בלבד. הפעם, יותר מבעבר, יש הבדלי רמה ניכרים בין התת-קולקציות של המותג, "סילבר לייבל" (הקו הצעיר יותר) ו"סטודיו". בראשונה תירגמה המעצבת, לרוב בהצלחה, פריטי לבוש ומראות מוכרים מת"א הקטנה, באמצעות אריגים וסריגים בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים. למשל, אריג כותנה דק שזור בחוט לייקרה דקיק, המקנה לו אלסטיות ומגע משיי במקצת. "הבדים בקולקציה הם תרגום עתידי לבדים מן העבר", היא מסבירה.
האריגים הדקיקים, חלקם אינם אטומים לגמרי, נגזרו קרוב לגוף, ולא פעם באלכסון המשווה להם אלסטיות. הגזירה האלכסונית, הנפוצה לרוב בתפירה אישית לפי מידה יותר מאשר בתפירה של קונפקציה, היא מוטיב מרכזי בקולקציה, שמקורו בחייטות של אותה תקופה. יש בה שמלות קיציות ואווריריות, קצרות או ארוכות, הגולשות ברכות על הגוף במגוון דוגמאות - מפוספסות, מנוקדות, משובצות או פרחוניות. השרוולים ברובם קצרים, רפויים ומתרחבים. מוצלחת במיוחד היא שמלת סרפן מבד טנסל שחור, מנוקד בלבן ושקוף למחצה, בעלת מחשוף וי מעוגל ועמוק. זוג כיסים בצדיה מעניקים לה נפח בחלקה התחתון. שסע בחזיתה יוצר צללית רפויה ומפוסלת ברכות וחושף חצאית תחתונה עשויה מאותו אריג. כמוה גם הגרסה הגרפית והא-סימטרית שיצרה המעצבת לחצאית שכבות וולנים באורך הברך מאריג כותנה בגוונים של שחור או לבן, המציעה ניסוח עדכני למראה ישן.
התת-קולקציה "סטודיו" מרשימה פחות. היא דרמטית וזוהרת יותר ומתבססת על תמהיל לא מוצלח וקוטבי של דרמטיות פומפוזית מצד אחד ופשטות מצד אחר. פרנקפורט יצרה גזרות מחויטות וניסתה לחלץ אותן מהנוכחות הכבדה שאיפיינה אותן בעבר, אבל למרות השימוש באריגי פשתן, ז'ורז'ט, ויסקוזה וגברדין, והניסיון הניכר לעין לעדכן את הגזרות - הדבר לא עלה בידה. את הנפחים הגדולים שאיפיינו את המלתחה של אותה תקופה היא שימרה בחלקים התחתונים בלבד; למשל בשמלות בגזרה ישרה בעלת קו מותן נמוך, שחלקן התחתון מורכב משכבות וולאנים בסגנון שנות ה-20.
בהשראת תרבות הפנאי של אמצע המאה, שהתנהלה במועדונים ובבתי הקפה שפעלו בטיילת הישנה של ת"א, נוצרו פריטים מהודרים למדי, בהם חצאיות גדולות ממדים ועתירות בד, שנלבשות עם חולצות ז'ורז'ט רכות, ושמלות אריג טול דקיק ארוכות, עוטפות גוף וקולחות בצבעים בוהקים ועזים של כחול אלקטריק, אדום אש, סגול וירוק דשא. על שמלה דומה מאריג מוסלין לבן, לעומת זאת, מרחפת מעין דלות נעדרת הצדקה.
מחירים: מכנסיים 385-550 שקל, חולצות 120-450 שקל, חצאיות ושמלות 425-1,000 שקל, ז'קטים 375-600 שקל