בארון של יעקב מישורי

יום שישי 06 בפברואר 2009 05:11 מאת: רוני דורי | תצלומים: טלי שני

עניין שכונתי

יעקב מישורי לובש מדי בוקר, כבר 20 שנה, את אותה מערכת לבוש: מכנסי ג'ינס, חולצת טי שחורה, נעליים שחורות וגרביים צבעוניים. כשקר, הוא מוסיף עליונית שחורה. "זה התחיל ב-1969, כשהייתי מתבגר ברמת ישראל", נזכר האמן, בן 56. "ידעתי שיש בוהמיינים, וזה תמיד ריגש אותי, אבל היה לי ברור שאני לא רוצה להיות חלק מזה. בלי להיות מודע לכך עד הסוף אימצתי לעצמי מראה שבזמנו ממש לא תאם את תדמית האמן. זה היה מרד, התלבשתי כמו החבר'ה שלי בשכונה, ערסים מטופחים כאלה עם תיק פלילי במשטרה. מבחינתי זה היה עניין חתרני, הצהרה נגד הייקיות". למה דווקא שחור? "כך הלכו אז לבית הכנסת, בחולצות שחורות מעומלנות, או אדומות. זה היה עניין שכונתי".

הקרקע להמרתם של המכנסיים השחורים במכנסי ג'ינס הוכשרה, לדבריו, במהלך ביקור שערך בחו"ל לפני עשרים שנה. "החלטתי שאני רוצה להתלבש אחרת, ועם האומץ שכרוך בלהיות בחו"ל קניתי חולצה אדומה ומכנסיים אפורים והלכתי ככה לבר. התיישבתי, ומשהו לא היה נוח לי. אבל כשחזרתי ארצה כבר עליתי על ג'ינס".

מישורי, ראש המחלקה לאמנות במכללת "אבני", נהנה מהפער בין התדמית הנגזרת מלבושו לבין מי שהוא באמת. הגרביים הצבעוניים הם, לדבריו, "הקריצה שלו". כשהוא מלמד, הוא מספר, תלמידים רבים מסתכלים עליו כעל המורה הקשוח, "ואז הם רואים את הגרביים ומבינים שאפשר לצחוק איתי".

אופנה, לדבריו, אינה הבגדים שלובשים, אלא הדרך שבה נושאים אותם. "אני אוהב אופנה, אבל אותי מעניינים הדברים הבנאליים", הוא אומר, "אלה שאתה מזהה פתאום שיש בהם משהו. כשאני יושב באוטובוס ומתבונן באנשים שלובשים מכנסי ג'ינס וחולצת טי, מה שמייחד אותם זו שפת הגוף שלהם, או משפט שנאמר פתאום ומתחבר לג'ינס או לטבעת. במקרה שלי זה גם הציפורניים הארוכות, המבט, העירנות, שצובעים את הסוודר בצבע חדש לגמרי".

מישורי הוא לא טיפוס סנטימנטלי, "בטח לא כלפי חפצים". אין לו פריט אחד מיותר בארון; את הבגדים שהתבלו הוא הופך לסמרטוטים ואת כל היתר הוא לובש על בסיס קבוע. מדי עונה הוא קונה כמה חולצות טי שחורות חדשות, מכנסי ג'ינס, גרביים וחסל סדר שופינג. לעתים, הוא אומר, חולפת בראשו המחשבה ללבוש חליפות, "אבל אף פעם לא עשיתי את זה". מעולם לא ענד שעון, ולדבריו הוא יכול לנחש את השעה המדויקת בכל שלב של היום.

יעקב מישורי בדירה שבה גדל בשכונת רמת ישראל בתל אביב. לובש מכנסי ג'ינס של מותג האופנה האמריקאי "לי" שקנה במשביר החדש לצרכן ("שנים הייתי עם 'ליוויס', ועכשיו זה 'רנגלר' ו'לי'"), חולצת טי שחורה של המותג האמריקאי "היינס", עליונית צמר שחורה, נעלי לכה שחורות של "Mister" שקנה בחנות נעליים ישנה בתל אביב ("בהתחלה חשבו שהאות M בחזית שלהן זה מישורי"), טבעת חותם מזהב אדום שקיבל מאביו ("הטבעת הזו שרדה את מסע המוות באושוויץ, ובדרך לא דרך הגיעה למישהו שאבא שלי הכיר טוב מהיחידה שלו. היא שכבה במגירה בביתנו. איפשהו בגיל 13 ראיתי מסביבי שאנשים בשכונה מקבלים לבר המצווה טבעת, אז התחלתי לענוד אותה"), גרביים בצבעי שחור ואדום (הוא אינו זוכר כיצד התגלגלו לידיו)