שלושת המ"מים של המהפכה הירוקה
יום שני 31 באוגוסט 2009 02:53 מאת: רחל טל-שיר
מיעוט, מיחזור ומיחדוש - כבר אינם גורמים לאנשים להמהם. כך למדנו להפיק את המרב מפעולות פשוטות, שבעבר נחשבו למאוסות
מיעוט, מיחזור ומיחדוש, שלושת המ"מים של המהפכה הירוקה, ממחישים היטב איך האקו שיק והאתיק שיק הפכו פעולות פשוטות, שבעבר נחשבו די מאוסות, לאופנות ולמודל חיקוי ולימדו אותנו להפיק מהן את המרב.
לפני העידן הירוק, המיעוט נחווה, אם בכלל, כמצב של חוסר ברירה, ואיש לא חשב שיש בדלות או בהיעדר משהו שאפשר להתגאות בו או להציגו לראווה. היחס הזה אל המיעוט השתנה מאז שמומחים ירוקים ומדריכים לחיים אקולוגיים התחילו להורות לנו איך להסתפק במועט, להסביר לנו מה מיותר ולהטיל דופי בשפע הזה, שחלקנו בעצם עוד לא הספקנו לשמוח עליו או לחגוג אתו.
כל מיני ביטויים שבתחילה נשמעו מוזרים נעשו חלק מהשפה המדוברת, ובהדרגה למדנו להגיד, לגמרי בטבעיות, "פנג שואי", ולהסביר שעודפות ועומס של חפצים מעיקים לא רק על כדור הארץ ועל מפני האשפה, אלא גם על נשמותינו העדינות. הרעיון שאין צורך לאגור, להצטייד ולצבור ושההרגלים האלה אינם רצויים הוא הרי אנטיתזה מוחלטת לכל מה שרובנו חונכנו עליו וגדלנו על ברכיו.
(איור: אילה טל)
קשה גם להפריז בשינוי שחוללה המהפכה הירוקה ביחס שלנו למיחזור. אותו מיחזור אשר בשכבר הימים, לפני ששמענו על מגמות אקולוגיות ואתיות, נחשב למשהו שעושים רק קמצנים, וגם הם מתביישים להודות בכך. הביטוי "למחזר" היה שמור באותם ימים רחוקים לאנשים ששמרו בונבוניירה שקיבלו בפסח כדי להביא אותה בראש השנה.
בפעם הראשונה ששמעתי את הביטוי הזה בהקשרים חיוביים הוא גרם לי להחסיר פעימה. נכנסתי למסעדה חדשה והשפית שלה אמרה לי בגאווה שכל הריהוט המרהיב עשוי מחומרים ממוחזרים: המדפים מארגזי קרטון, האהילים מתבניות ביצים, השולחנות משקיות ניילון. למה החסרתי פעימה? כי גדלתי על הרעיון שאין דבר יותר מגעיל מאוכל ממוחזר וחונכתי להאמין שהדבר הכי גרוע שיכול להיקשר במזון הוא המלה מיחזור. פעם, לפני המהפכה האקולוגית, להגיד שאוכל הוא ממוחזר היה שווה ערך לקטילה גמורה מפני שלמלה ממוחזר היה ריח לא טרי, לא עדכני, עבש, לא אמין. עצם הרעיון שמישהו אומר בגאווה את המלה מיחזור בחלל של מסעדה חדשה נשמע לי כמו נפיחה בהלוויה. אותה שפית פשוט עמדה מולי, זרחה באמצע המסעדה המעוצבת והסבירה בלי בושה איך המיחזור הופך את המקום שבבעלותה להרבה יותר נכון, מדויק, מרגיע, עדכני וגם - טעים.
כל מה שנכון לגבי המיחזור, נכון גם לגבי המיחדוש. נכון שאין פשוט מלקנות משהו חדש. נכון שזה הכי קל ונוח ופשוט ומורגל; ועדיין, הרבה יותר מרגש, מספק ויצירתי - ככה חוזרים ומשננים עכשיו - להפוך את הישן לחדש. מעשה המיחדוש דומה בבסיסו למעשה המיחזור אבל מערב הרבה יותר דמיון ויצירתיות והרבה פחות לוגיסטיקה וטכנולוגיה.
המהפכה הירוקה הרי לא המציאה את המיעוט, גם לא את המיחדוש או את המיחזור, אבל היא כן העלתה אותם מהמציאות האפרורית שהם התבוססו בה אל רמה אחרת של המשגה, למצב שבו אנחנו, לפחות מי מאתנו שרוצה, מצליחים ליהנות מהם ולהעריך את סגולותיהם המיטיבות. המציאות מתרגלת את הלכי הרוח האלה בשפע של מעשים שמדברים בשפה אחרת ומכוונים למחוזות חדשים. לא תמיד התרגומים נאמנים למקור ולעתים הם מזכירים מהגר שעדיין מגלגל על לשונו ביטויים חדשים וחלקם נתקעים בגרונו. הנה, לשם המחשה, קישור לארבעה אתרים שמנסים, די בהצלחה, לפזר סומק זוהר על הלחיים של שלושת המ"מים.
http://tinyurl.com/m7qdhm
http://tinyurl.com/lb8xbo
אלה שני אתרים של בתי מלון, בצרפת ובסרי לנקה. כמוהם, ישנם רבים כאלה ברחבי העולם, שמנסים לקלוע לטעמם של תיירים בעלי מודעות סביבתית. תיירות אקולוגית, בהכללה, מדגישה אטרקציות מקומיות, טיולים בטבע והתמקדות בעולם החי. תיירות אקולוגית גם מבקשת לקבל אחריות ולמזער עד כמה שניתן את נזקי התיירות על הסביבה. גורם משמעותי בתיירות האקולוגית הוא מיחזור של מים ואנרגיה.
זהו קישור למאמר על מאמציה של יצרנית כלי הרכב טויוטה לשוות לעצמה דימוי ירוק. לפי המאמר, טויוטה תורמת לאיכות הסביבה ולראיה - היא קיבלה על עצמה לשקם ולמחדש את קליפורניה: היא שותלת עצים ופרחים וגם מתקנת כבישים.
זהו קישור למיזם האופנה של רייצ'ל סנדרובסקי. היא מעידה על עצמה שהיא בעלת תיאבון אדיר לאופנה, טיפוח ועיצוב. במשך שנים פעלה בחזית תחום האופנה בארצות הברית כמעצבת, סטייליסטית וקניינית בעבור רשתות ובתי אופנה גדולים כגון בלומינגדיילס, סאקס, בארניס ועוד. המיזם שלה הוא בעצם מכירה של ארון הבגדים הפרטי שלה שמכיל כ-1,000 פריטים של מעצבי על, לצד פריטי וינטג' אותנטיים (גוצ'י, לואי ויטון, קלווין קליין, גי'נסים של SEVEN, ג'י סטאר, ארמאני, ורסאצ'ה). חלק מהפריטים חדשים ולא נלבשו מעולם. המחירים מצחיקים (ג'ינסים ומכנסיים 150-250 שקלים, חולצות ושמלות 50-250 שקלים, נעליים ומגפיים 100-300 שקלים, אקססוריס 20-200 שקלים). הכסף שנאסף, וזה החלק המשמעותי, נתרם לעמותות חברתיות שהיא פעילה בהן: עמותת אתגרים, מלגות לימודים למכללת ספיר בשדרות, ארגונים למען נשים וילדים בסיכון. כל זה קורה בתל אביב, במתחם באזל.
ממון ומזון המכללה החברתית-כלכלית תקיים קורס העוסק בפוליטיקה שמאחורי תעשיית המזון. הקורס יתקיים בימי רביעי החל ממחרתיים ב-20:30 במרכז אלול בקיבוץ רבדים. נושאי ההרצאות מכסים קשת רחבה של תחומים שכולם עוכרי שלווה אבל מעניינים: הפוליטיקה של המזון, הנזק האקולוגי של תעשיית המזון, המניפולציות השיווקיות, תיעוש מול אתיקה, וגם - השקרים הירוקים. פרטים נוספים אצל עדי דורי, טל' 2138174-054, דוא"ל
תזכורת: הבי מטאל ההשפעות הבריאותיות של זיהום מתכות כבדות הן עניינה של הרצאה שיישא ד"ר עדיאל תל-אורן, רופא בעל גישה טבעית. ההרצאה תעסוק גם בשאלה למה כולנו בחברה ה"מודרנית" קורבנות של הזיהום הזה ומה, אם בכלל, אפשר לעשות כדי למזער נזקים. ההרצאה תתקיים הערב ב-20:00 ב"קראוון החלומות" בבת חפר (סמוך לכביש 6). הכניסה חופשית. לפרטים נוספים
תגיות:
מיחזור,
רחל טל-שיר