גלריה

עדכנו אותנו




ספינת הדגל של נמל יפו

יום חמישי 19 באוגוסט 2010 03:00 מאת: נועם דביר

רגע לפני כניסתם הצפויה של בתי הקפה, המסעדות והגלריות, זכה המבנה ההיסטורי של האנגר 1 בנמל יפו במתיחת פנים עכשווית. האם עכשווית מדי?



האנגר 1 בנמל יפו, היום

תצלומים: יובל טבול

פרסומת

האדריכל רמי גיל סבור שגל הבנייה הנוכחי ביפו - שמקיף בעיקר את השכונות הקרובות לים ומיועד לאוכלוסייה היהודית - בעייתי מאוד מבחינה אסתטית וסגנונית. "יש לי השקפת עולם מאוד ברורה. יפו צריכה לקבל לתוכה את רכיב הזמן שלנו", הוא קובע. "הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות הוא לבנות כל מיני בונבוניירות של המאה ה-19. זה היה רלוונטי בתקופה שהיו כאן מייסטרים ואמנים שיודעים לעשות את העבודות האלה. אבל היום הבניינים שנבנים בסגנון 'יפואי' קפואים לחלוטין. זה קיטש נוראי. מה הקשר בין קשתות מצועצעות מבטון לבין המאה ה-21? צריך לקחת את העקרונות של הבנייה ביפו ולתת להם פרשנות חדשה. לשמור על היחס בין פתוח לסגור, על הפרופורציות, אבל להימנע מציטוט ישיר".

אולי משום כך בחר גיל, יפואי בעצמו, להעניק פנים עכשוויות למבנה ההיסטורי של האנגר 1 בנמל יפו. על שלד הפלדה המקורי של הבניין - שהקימו הבריטים באמצע שנות ה-30 - הוא הרכיב מערכת אלגנטית של חזיתות מפח וזכוכית שמבקשת לחבר בין העבר לבין העתיד. את חלל הפנים העצום, 2,500 מ"ר בכל אחת משתי הקומות, הוא השמיש באמצעות ארבעה תאים לבנים מאסיביים שמכילים את המערכות הטכניות הנדרשות לפעילות של בניין מודרני. מערכת קירור "ירוקה" שואבת מים בטמפרטורה של 24 מעלות מבארות תת-קרקעיות ומבטיחה מיזוג במחיר זעום למשך שנים ארוכות. הקומה העליונה - חלל מרהיב בזכות עצמו, זכתה לטיפול אקוסטי נרחב כך שתוכל לשמש מסעדות ועסקים. אחרי כמה עיכובים לא צפויים, עבודות השימור והשיפוץ של הבניין מתקרבות לסיום ובשבועות הקרובים יושלם גם שיווק השטחים לסוחרים.

נמל יפו הוקם באמצע שנות ה-30 כחלק מעבודות התשתית הנרחבות שיזמו הבריטים בארץ ישראל. לצד שורה של מבני ציבור איקוניים, כבישים, מסילות ברזל ואפילו שדה תעופה מנדטורי, ביקשו הבריטים להקים גם נמל ים מרכזי שישמש שער למזרח התיכון בעבור האימפריה המצטמקת. הם התלבטו בין פיתוח של נמל חיפה לבין שדרוג של הנמל העתיק של יפו. בסופו של דבר הם בחרו לפתח את שתי החלופות. במבצע הנדסי אדיר הם ייבשו שטח באורך של קילומטר וברוחב של 150 מטר בצמוד לנמל היפואי הקיים. תוך חמש שנים הצליחו הבריטים לתכנן ולבנות מעגנה מודרנית וארבעה האנגרים המיועדים לאכסון התוצרת היוצאת והנכנסת לנמל.


 האנגר 1 בנמל יפו לפני השיפוץ. "בניין ההייטק הראשון בארץ"

האנגר 1, הגדול מארבעתם, היה יוצא דופן. זהו "בניין ההייטק הראשון בארץ", כפי שמגדיר זאת גיל. הוא נבנה בטכנולוגיות המתקדמות ביותר לאותה תקופה, של קונסטרוקציית מתכת ללא ריתוך אחד. קורות הפלדה יוצרו במידלסבורו בבריטניה (שם היצרן עדיין מתנוסס על הקורות), שונעו על גבי אוניות ליפו והורכבו כמו חתיכות לגו באתר. השלד עצמו נאטם בפחים למעט רצועה דקה של חלונות ששימשה לאוורור.

אולם ההשקעה הכספית והטכנולוגית בנמל לא הוכיחה את עצמה. שנה לאחר השלמתו, ב-1936, פרץ המרד הערבי הגדול ששיתק את הפעילות הכלכלית בארץ. עם החלומות שנגוזו על דו קיום יהודי-ערבי, החלו תושבי תל אביב להקים את הנמל בשפך הירקון. אחרי קום המדינה פעל נמל יפו בתפוסה נמוכה ונהפך לנמל דייגים עם הקמתו של הנמל החדש באשדוד בשנות ה-60.

האנגר 1 הוא ספינת הדגל, באופן מלולי, של תהליך ההתחדשות של הנמל. אחרי שנים ארוכות של הזנחה החלו ב-2008 עבודות תשתית ופיתוח נרחבות שמומנו על ידי עיריית תל אביב ובוצעו באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי. לצד שיפוץ כולל של שטחי המעגנה, המדרכות ודרכי הגישה, החלה גם עבודה אדריכלית פרטנית על המבנים - כולם מוכרזים לשימור. בשורה העורפית של ההאנגרים פועל כבר תיאטרון "נא לגעת" המופעל על ידי חירשים-עיוורים, ובניין המנהלה המרכזי צפוי להיהפך בשנים הקרובות למלון בוטיק. העירייה מבקשת למתג את הנמל כ"אזור תיירות, נופש וספורט ימי... תוך שמירה על אופיו הייחודי". האמצעים מוכרים: הכנסה של מסעדות, בתי קפה וגלריות לתוך ההאנגרים ופעילות מתחלפת של אירועים קהילתיים.


תצלומים: יובל טבול

שלא לציטוט, בנמל יפו מדברים על הרצון להיבדל משני מתחמים מובהקים שקמו בשנים האחרונות בעיר: נמל תל אביב ומתחם התחנה. הראשון נהפך למעוז יאפי מסחרי והשני לדיסנילנד מתקתק של שימור ובוטיקים יקרים. ביפו מבקשים להתבדל באמצעות "תמהיל ייחודי" - ביטוי שלקוח ישירות מעולם הקניונים המסחרי. במקום ארומה מבקשים למשוך לשם בתי קפה עצמאיים, במקום סטימצקי - להקים חנות ספרים דו לשונית וגלריה לאמנות פלסטינית. אין ספק שהתשתית הקיימת בנמל מוצלחת בהרבה מזו של המתחמים האחרים. במקום פועלים כמאה דייגים לצד מועדני שיט ושבט של צופי ים. השאלה היא עד כמה תצליח העירייה לשמור על הפעילות האותנטית כשאלפי מבקרים יציפו את המקום בכל סוף שבוע.

בהקשר זה צריך לבחון את המסר שמעביר המהפך האדריכלי שהתרחש בהאנגר 1. זה בניין שמשדר אסתטיקה אירופאית-עכשווית, אפילו מגזינית, שקורצת בראש ובראשונה לחלק מסוים מהאוכלוסייה, ולא בהכרח לזו הערבית-היפואית. האם האסתטיקה המתוחכמת לא מזמנת רק שימושים "נקיים" כמו חנויות וגלריות במקום חנויות לצרכי דיג למשל? "האווירה של הבניין הזה הוכתבה בשנות ה-30 על ידי הבריטים ואני שלם עם ההחלטה לשמר אותו ברוח המודרניזם. אני חושב שהבניין הזה הוא לא אופנתי אלא חזרה למה שהיה כאן לפני קום המדינה, כשיפו התחילה לקבל לתוכה הרבה מאוד בניינים סופר-מודרניים", עונה גיל. "האסתטיקה של ההאנגר מתחברת ליפו של היום, ליפו המתחדשת, לא ליפו הרומנטית של המאה ה-19".





תגיות: נועם דביר

(12 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • עזרא גוט 04/07/2012 09:46:36

  • גל 19/08/2010 17:31:38

  • אורית גולדמן 19/08/2010 15:20:11