הריסתו הקרבה של קולנוע רמה לטובת מגדל מגורים

יום רביעי 23 ביוני 2010 03:00 מאת: נועם דביר

קולנוע רמה ברמת גן, מבנה אר-דקו נדיר שהומלץ ל"שימור מחמיר", עומד לפנות את מקומו למגדל מגורים. האם שימור החזית הישנה יפצה על הרס יתר הבניין?

אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה

ספק אם הסיפור של קולנוע רמה במרכז רמת גן יכול היה להסתיים אחרת. מצד אחד ניצבת עירייה חובבת פיתוח ומגדלים עם גישה מעוררת מחלוקת בכל הנוגע לשימור, ומצד שני בית קולנוע שאיבד את לקוחותיו כבר לפני 30 שנה ומאז נותר סגור. זה לא מפתיע שהחיבור בין שני המשתנים האלה מוביל בסופו לתוצאה עגומה. כשמביטים לעבר חזית האר-דקו המסוגננת ובוחנים את ההעמדה המרשימה בפינת הרחוב, קשה שלא להצטער על הריסתו ההולכת וקרבה של רמה, אחד מבתי הקולנוע המיתולוגיים של רמת גן.

רמה, השוכן בפינת הרחובות ז'בוטינסקי וביאליק, נחנך במאי 1938 במעמד מושל המחוז הבריטי. הוא היה בבעלות משותפת של שלוש משפחות. הקולנוע תוכנן במקור על ידי מהנדס גרמני ששמו ליאופולד לוסטיג, שעזב את הארץ, ולכן הועברה העבודה לידיו של המהנדס ישראל מיכאלי. התכנון כלל אולם גדול במיוחד בן 1,000 מושבים ששימש גם הצגות של תיאטרון רפרטוארי וקונצרטים. הקולנוע היה פעיל במיוחד בסופי השבוע, ובימי חמישי, לפני קום המדינה, הוקרנו בו סרטים בערבית שמשכו קהל רב מהכפרים הערביים באזור. הדו קיום התרבותי הזה נעלם עם תום ימי המנדט.

רמה מסקרן במיוחד לא רק מבחינת תרומתו לחיי התרבות ברמת גן והסביבה אלא גם מבחינה אדריכלית. הוא אחד מבנייני האר-דקו היחידים ששרדו בארץ, יחד עם שוק תלפיות בחיפה (שנסקר במדור זה לפני כמה שבועות) וכמה מבנים נוספים שנותרו בירושלים ובתל אביב. הבניין הידוע והמרשים ביותר שנבנה בסגנון זה, קולנוע מוגרבי בתל אביב, נשרף ונהרס כליל בשנות ה-80. האר-דקו הוא אחד מהסגנונות הבינלאומיים שפשטו ברחבי העולם בשנות ה-20 וה-30, במקביל לשגשוג המודרניזם. הוא מאופיין בביטוי אבסטרקטי של צורות גיאומטריות ובשימוש במוטיבים מהטבע ומתרבויות קדומות. הקישוט, שהמודרניזם פסל לחלוטין, קיבל באר-דקו משנה תוקף בחזיתות ובפנים, בשעה שצורתו של המבנה עצמו נהפכה דווקא ליותר ויותר פונקציונלית.

קולנוע רמה ברמת גן. לפני קום המדינה משכו הסרטים קהל רב מהכפרים הערביים באזור (תצלום: יובל טבול)

רמה אינו מאופיין אמנם במורכבות של מגדל "קרייזלר" בניו יורק, למשל (שיאו של האר-דקו האמריקאי) אבל החזית המעוגלת עם הפסים האנכיים והחלונות הצרים מעניקה לו חן רב ודימוי מיידי של מבנה ציבורי בעל חשיבות.

בית הקולנוע הפסיק לפעול ב-1982 בשל חוסר כדאיות כלכלית ובעיות ניהול, הרבה לפני שהקניונים ומתחמי הסינמה השונים קטעו את פעילותם של בתי הקולנוע העירוניים. המפיק המנוח אברהם דשא פשנל ניסה להחיות את המקום כמה פעמים אך ללא הצלחה. עשור לאחר מכן, בהעדר תחזוקה נאותה, קרסה חלק מהתקרה הפנימית של האולם. שתיים ממשפחות המייסדים, שהתגוררו בבניין סמוך שמיועד אף הוא להריסה, גיבשו תוכנית בינוי חדשה למתחם, שבמרכזה הריסת בית הקולנוע למעט החזית הראשית, ובניית מגדל מגורים במקומו. בינתיים המקום נשמר כמעין מוזיאון ארעי לתולדות הקולנוע בארץ; מי שמצליח לחמוק פנימה יכול למצוא כרזות לסרטים ערביים, פרסומות לסרטים אירוטיים, מקרנים מקוריים והרבה הזנחה ולכלוך.

נושא השימור ברמת גן עלה בחודשים האחרונים לכותרות בעקבות מחלוקת על היקפי הבנייה סביב לשכונת תל בנימין ההיסטורית. העירייה אמנם פועלת לשימור בניינים בודדים במרכז העיר, אבל אינה מגדירה מתחמים או מרקמים לשימור. כך קורה שליד בניין דו קומתי בסגנון הבינלאומי נבנה לפתע מגדל בן 40 קומות. כמתחייב על פי הנחיות משרד הפנים, העירייה הזמינה סקר שימור נרחב, מהאדריכלית נועה שק. בסקר, שעומד לפני השלמה, הומלץ קולנוע רמה לשימור מחמיר ואף קיבל את מקסימום הניקוד בקטגוריית "אדריכלות וחשיבות נופית".

הדמיה של הבניין הצפוי להיבנות במקום קולנוע רמה (באדיבות משרד ברעלי-לויצקי-כסיף)

אז איך קורה שבניין מומלץ לשימור מחמיר הולך להיהרס? עיריית רמת גן מסרה כי "תוכנית קולנוע רמה תקפה זה שנים רבות. התוכנית הוכנה לפני שנים רבות ושומרת אך ורק על חזית המבנה כאלמנט החשוב ביותר בבניין זה". עיריית רמת גן מטילה את האחריות על גופי התכנון ואינה בוחנת את האחריות האישית שלה כלפי נכסי המורשת הבנויה בתחומה.

יו"ר סיעת הירוקים ברמת גן וחבר מועצת העיר ישראל זינגר מצר על הריסתו של רמה. "נושא השימור לא קיים ברמת גן בלשון המעטה", הוא אומר. "זאת סאגה די עצובה ויש נתונים שמוכיחים את זה. אני חושב שהיה ניתן לדאוג לשילוב טוב יותר של הבניין הישן עם החדש". תמר טוכלר, רכזת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים, מוסיפה כי "ברמת גן יש תאוות בנייה חסרת גבולות בלי שום חשיבה על מרקם. התחושה שלי היא שברגע שהעירייה מוצאת מגרש של יותר מדונם היא מיד מאשרת לבנות עליו מגדל".

הקרקע והקולנוע החליפו בינתיים ידיים. כיום הם מצויים בידיה של חברת מגדלים שמתכננת להקים במקום מגדל בן 23 קומות הכולל 96 דירות. בהתאם לתוכנית המקורית מלפני כעשור, החזית תשומר ותשמש כפאה הפנימית של לובי מהודר. התכנון מבוצע על ידי משרד ברעלי-לויצקי-כסיף, שם מבהירים שהכניסה המרכזית לקולנוע תשמש גם את דיירי הבניין.

המקרה של רמה מעלה לדיון שתי שאלות מרכזיות: היכן יש לבנות מגדלים ברמת גן, ומה ערכה השימורי של חזית יחידה. אין ספק שרחוב ז'בוטינסקי יכול לשאת מגדלים, אך נראה שהחזית שתיוותר מרמה תהיה לא יותר מאריזת צלופן ריקה מתוכן, נטולת התייחסות לחיים התרבותיים שהתרחשו בעבר בתוך המבנה.

תגיות: אר-דקו, נועם דביר, שימור מבנים