במה למעצבים ישראלים בפרדיגמה, גלריה חדשה לעיצוב

יום שלישי 23 במרץ 2010 03:00 מאת: יובל סער

פרדיגמה, גלריה חדשה לעיצוב בתל אביב, תיתן במה למעצבים ישראלים רבים. בעלת הגלריה מסבירה כי מעצבים נדרשים להפגין יצירתיות רבה דווקא מפני שעליהם להתמודד עם מגבלות של פונקציונליות

התבוננות ברשימת המעצבים שמשתתפים ב"דניידי", התערוכה הקבוצתית הראשונה בפרדיגמה, גלריה חדשה לעיצוב שתיפתח מחרתיים ברחוב אחד העם בתל אביב, מעלה לרגע את התהייה אם בכירי המחלקה לעיצוב תעשייתי של בצלאל פתחו גלריה בתל אביב. שמונה מעצבים מציגים בתערוכה: חיים פרנס, ראש המחלקה הנוכחי בבצלאל; עמי דרך, ראש המחלקה הקודם, ושותפו לסטודיו דב גנשרוא, אף הוא מרצה במחלקה; יעקב קאופמן וחנן דה לנגה, שני מרצים בכירים במחלקה; עזרי טרזי, ראש המחלקה בעבר, שעומד כיום בראש התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, וגם אצר את התערוכה; ולבסוף גם יעל מר ושי אלקלעי מסטודיו Raw Edges, בוגרי המחלקה שפועלים כיום בלונדון.

בעלת הגלריה, ענת בנבנישתי, אינה מתרגשת מהשאלה מדוע אין בתערוכה ייצוג גם למעצבים שמלמדים בבתי הספר האחרים לעיצוב בארץ. היא מספרת שבתערוכות הבאות יוצגו גם מעצבים שאינם מלמדים בבצלאל, אולם אינה מוכנה לנקוב בשמות. "הרעיון היה לתת מקום של כבוד לבית הספר הראשון והוותיק ביותר בארץ, מתוך שאיפה להציג את המעצבים הוותיקים והבכירים בארץ שהם גם מורי הדרך לדור העתיד", היא אומרת. "מעבר לכך, אין כאן כל העדפה, אין לגלריה שום מחויבות לבצלאל".

לא חששת שהדבר ייראה כאילו טרזי אסף את חבריו מבצלאל?

"אם הייתי מנהלת מוזיאון שמציג רק עבודות של מרצי בצלאל או בוגריו, אז היתה בזה בעייתיות רבה. מדובר רק בתערוכה ראשונה, והגלריה מתכננת לעבוד גם עם מעצבים בוגרי בתי ספר אחרים לעיצוב, ולתת במה לכולם. הקשר עם המעצבים הוא ברמה האישית ומתבסס לחלוטין על הכוונה לקדם מעצבים בוגרי כל המוסדות".

טרזי, שגם ייעץ לבנבנישתי בשלבי הקמת הגלריה, מוסיף: "פריטי העיצוב שיוצגו בגלריה הם חלק ממגמת הדיזיין-ארט, אובייקטים ששואלים שאלות על עולם העיצוב. מה לעשות שההשקה של עולם העיצוב לעולם האמנות היא אחד המאפיינים של בצלאל כאקדמיה לאמנות ולעיצוב. אי אפשר להתחמק מזה. מעבר לכך, בתערוכות הבאות יציגו בה גם מעצבים שמלמדים בשנקר ובחולון".

עזבה את הבנק

הרכב המשתתפים בתערוכה אינו הדבר היחיד שמעורר סקרנות בגלריה החדשה. העובדה ששלושה שבועות לאחר שנפתחה התערוכה הראשונה במוזיאון העיצוב בחולון נפתחת גלריה לעיצוב, שלראשונה מציעה אלטרנטיבה לגלריה פריסקופ התל-אביבית הוותיקה, יוצרת תחושה שמשהו קורה בעולם העיצוב המקומי, במיוחד מאחר שפרדיגמה אינה עוד חנות שהתחפשה לגלריה אלא גלריה שתפעל בדומה למתכונת הפעילות של גלריות לאמנות.

כיסא בעיצוב סטודו עזרי טרזי, משמאל, וכיסא בעיצוב סטודיו Raw Edges. יוצגו בגלריה

גם העובדה שבנבנישתי, בת 44, אינה שם מוכר בעולם העיצוב המקומי תורמת לסקרנות. בנבנישתי, בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, עבדה כ-20 שנה בעולם הבנקאות ובתפקידה האחרון, שאותו עזבה לפני כשנתיים, שימשה כראש החטיבה העסקית של הנציגות בישראל של בנק HSBC.

על השאלה מדוע בחרה לעזוב את עולם הבנקאות ולפתוח גלריה לעיצוב, היא משיבה: "רציתי להתמקד במה שאני באמת רוצה לעשות. אני אוהבת להיות בסביבה של מעצבים ומאוד מעריכה את כישרונם. אחד המאפיינים של עולם העיצוב לעומת עולם האמנות הוא שמגבלות של פונקציונליות מחייבות יצירתיות גבוהה מסוג אחר, מבחינת החומרים וטכניקות העבודה, וזה מאוד מדבר אלי. עניין נוסף הוא אספנות העיצוב שהתפתחתה ומתפתחת בעולם בשנים האחרונות, אך בארץ היא עדיין בחיתולים. הייתי רוצה לפתח ולקדם אותה בארץ.

"מהרגע הראשון היה לי ברור שאני רוצה לפתוח גלריה שפועלת על פי המודל הרווח של גלריות לאמנות", היא מוסיפה ומפרטת: "כלומר, שיש לה את המעצבים שלה, שמציגה תערוכות מתחלפות ושמקדמת את מעצבי הבית בתערוכות בארץ ובחו"ל".

טשטוש בין תחומים

לצורך הקמת הגלריה פנתה בנבנשתי לטרזי כדי שיעזור לה בהיבטים המקצועיים והעיצוביים. "ראיתי עבודות שלו בארץ ובחו"ל, ואני מאוד מעריכה את העבודה שלו ואת העובדה שהוא גם איש בכיר באקדמיה, שפועל בכל המישורים.

"הדבר הראשון שחשבתי עליו היה מה הגלריה רוצה להציג, ומכיוון שמדובר בקידום של אספנות ומעצבים, המשמעות של כך היא מן הסתם הצגת עיצוב עכשווי", אומרת בנבנשתי. "התחלנו לגבש רשימה של מעצבים שעמם אנחנו רוצים לעבוד ולחשוב מבחינה קונצפטואלית איך ייראו התערוכות הקרובות. אני מניחה שבסוף יהיו לנו בסביבות 15-20 מעצבים שאתם נעבוד. בשנה הראשונה מתוכננות בין שש לשמונה תערוכות, ושלוש התערוכות הראשונות יהיו תערוכות קבוצתיות".

מיקום הגלריה, ששטחה 70 מ"ר, בלב תל אביב וצמוד לגלריה נגא, מעיד אף הוא על הכוונה להיות חלק מסיבוב הגלריות של חובבי האמנות ועל השאיפה להידמות אל הגלריות האחרות שבסביבה. "לא בהכרח כל מי שמתעניין באמנות מתעניין גם בעיצוב, אבל יש קשר בין השניים", אומרת בנבנישתי. "אפשר להבחין כיום במגמת טשטוש בין התחומים, ובכל זאת הפריטים שיוצגו אצלנו הם דיזיין-ארט, פריטים שהפונקציה קיימת בהם אבל היא לא בהכרח העיקר".

גלריה פריסקופ נחשבת לתחרות מבחינתך?

"הזמן הבשיל להתפתחות מואצת יותר בתחום. גם אם קיימת גלריה, זה לא אומר שאין מקום לעוד גלריות. אני שמחה שיש פריסקופ ושיהיו עוד, זה רק מעורר ומפתח את התחום".

גם טרזי, שהציג בעבר בפריסקופ, סבור שיש מקום לכולם ושהקמת הגלריה עונה על צורך: "יש פער בלתי נסבל בין המעמד של מעצבים ישראלים בחו"ל לבין המעמד שלהם בארץ, ויש לפחות כמה עשרות מעצבים בארץ שראויים שתהיה להם גלריה לעיצוב להציג בה. יש לא מעט מעצבים שתפסו מהר מאוד מעמד בעולם, ואין לכך שום ביטוי בשוק המקומי. זה ידרוש השקעה וייקח זמן עד שזה ייכנס לתודעה, אבל זה יקרה".

מה יוצג בתערוכה הראשונה?

"שם התערוכה, ‘דניידי', מתייחס לראשי התיבות של נדל"ן - נכסי דלא ניידי, ומצביע להבדיל דווקא על נכס שאפשר לאחוז ולקחת הביתה. האובייקטים שיוצגו בתערוכה הם שני האובייקטים שכל מעצב חולם לעשות - כיסא ומנורה. כשאנחנו אומרים עיצוב, אנחנו חושבים על כיסא ועל מנורה. כל מעצב בתערוכה יציג כמה כיסאות לצד גוף תאורה שעיצב".

תגיות: בצלאל, דב גנשרוא, חיים פרנס, חנן דה לנגה, יובל סער, יעל מר, יעקב קאופמן, עזרי טרזי, עיצוב המוצר, עיצוב תעשייתי, עמי דרך, שי אלקלעי