מה עושים עם כיכר דיזנגוף?

יום חמישי 31 בדצמבר 2009 02:44 מאת: נועם דביר

לסלק מהכיכר את המזרקה והאוטובוסים? להנמיך אותה ולבנות תחתיה חניון? להפוך אותה לגבעה ירוקה? או פשוט להחליף בה את הריצוף?

הצעות תכנון לכיכר דיזנגוף היו ונשארו ספורט אדריכלי לאומי, עוד הרבה לפני ההצעה האחרונה של צמד האדריכלים אלון בן-נון ויפתח ארד, שפורסמה כאן לראשונה לפני שבועיים. עם העלייה בהיקפי התחבורה בתל אביב בסוף שנות ה-60, הבינה העירייה שכיכר דיזנגוף עלולה להיהפך לפקק תנועה גדול והחליטה לבחון חלופות לשיפוצה. הצעה מסקרנת אחת היתה של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, שתיכננו לחבר את מחצית הכיכר למדרכה המערבית כדי ליצור פיאצה גדולה ולהותיר את הכביש במחציתה השנייה. העירייה ביקשה פתרון דרמטי יותר וכך החלו דיונים על כריית מנהרות תת קרקעיות שיעבירו את התנועה מהרחובות הסמוכים.

האפיזודה המנהרתית הגיעה לסיומה עם הצעתו של האדריכל צבי לישר להרים את הכיכר. לימים המתכננת המקורית ג'ניה אוורבוך סיפרה שגם היא דימיינה יום אחד פתרון שכזה. מאז עברו הרבה מים ואש במזרקה של יעקב אגם ובשנים האחרונות הכריז ראש העירייה רון חולדאי יותר מפעם אחת כי בכוונתו להשיב את הכיכר לגובה הרחוב, ואף ביקש מחברת אתרים להכין "בדיקת היתכנות" לעניין, ראשית באמצעות המשרד של שמאי אסיף ונעמה מליס ולאחר מכן בתכנון ממוקד של משרד אדריכלי הנוף מוריה-סקלי.

ההצעה של בן-נון וארד

ההצעה שהגישו כוללת הנמכה של הכיכר לרחוב, העברה של המזרקה של יעקב אגם לאתר אחר ונטיעה מחודשת של עצים ודשאים. "המרחב הזה הוא רב שכבתי, בבוקר מתפקד כגן, אחר הצהריים השקיעה צובעת אותו באדום וצהוב ובערב הוא הופך למוקד של בילוי", אומרת אדריכלית הנוף פרופ' יעל מוריה. לדעתה גם במתכונת החדשה ימצאו את מקומם קהלי השוליים הפוקדים את המקום. עקרון מפתח בתוכנית הזו הוא העברת חלק מקווי האוטובוס "המיותרים" לרחובות מקבילים כדי למנוע את המצב של היווצרות אי תנועה. "בסופו של דבר הכיכר הזאת היא חלק מהלב של העיר הלבנה והיה נראה לנו שלשחזר אותה, לא באופן נוסטלגי, יהיה נכון. מעבר לזה, אני חושבת שהכיכר הורסת את דיזנגוף בצורה בלתי נסלחת והופכת את כל הרחובות לדרכי שירות מבחינה מסוימת".

ההצעה של מוריה-סקלי

לצד הבדיקות היזומות של העירייה, יש כמה הצעות עצמאיות נוספות לשיפוצה של הכיכר. לפני כחודש דווח כי איש העסקים אבי רואימי הציע לעירייה לממן מכיסו את פרויקט הנמכת הכיכר תמורת בעלות למשך 25 שנה על חניון תת קרקעי שיבנה מתחתיה. בנוסף יש שתי הצעות קיימות בעלות נמוכה בהרבה, שעיקרן טיפול בכיכר במצבה הנוכחי. בן-נון וארד מציעים למלא את המקטעים החסרים בהיקף של הכיכר ולהפוך אותה לגבעה ירוקה, ואילו צבי לישר עצמו סבור שבהשקעה של כמה מיליוני שקלים אפשר לשפר משמעותית את תפקודה. הוא מציע להחליף את הריצוף וחומרי הגמר, להוסיף מתקני הצללה (שהיו בתוכנית המקורית) ולטפח עסקים "תרבותיים", כהגדרתו, לאורך הדפנות: בתי קפה, גלריות וחנויות ספרים.

» לכל שאר הכתבות על שיפוץ כיכר דיזנגוף

תגיות: יעקב אגם, כיכר דיזנגוף, נועם דביר, רון חולדאי