ירושלמים שאכפת להם נגד מחדלי השימור

יום חמישי 03 בספטמבר 2009 03:00 מאת: אסתר זנדברג

במקביל לאירוע האדריכלות הרשמי והחגיגי של ירושלים, תקיים קבוצת המחאה "בתים נכחדים" פסטיבל עצמאי שיצא נגד "מחדלי השימור של העירייה"

"תלינו תקוות גדולות בראש העירייה ניר ברקת. במסע הבחירות שלו הוא התמקד במנדט השימורי, ערך כנסים עם היסטוריון האדריכלות דוד קרויאנקר והבטיח הרים וגבעות. אבל כגודל הציפייה כך גודל האכזבה", אומר הד"ר איתי פישהנדלר, ראש התוכנית למדיניות ותכנון הסביבה באוניברסיטה העברית, ירושלמי וממקימי קבוצת המחאה "בתים נכחדים" למען שימור מבנים בעיר והכנת תוכנית שימור עירונית בת תוקף.

לפני כמה שבועות הודיעה עיריית ירושלים כי פירסמה רשימה של 8,000 מבנים לשימור. ההודעה זכתה להד תקשורתי וגרפה מחמאות גם מאנשי שימור רבים. אבל פישהנדלר וחבריו לקבוצת "בתים נכחדים" לא קנו את הגימיק. "זה לא יותר מתרגיל ביחסי ציבור", הוא אומר, "עשרות שנים אומרים לנו שיש כרטסת שימור, ובעצם אין כלום. 8,000 מבנים לשימור? זה לא מחזיק מים. הם יכולים לטעון שיש להם גם 200 אלף מבנים לשימור. כל עוד אין לכרטסת תוקף משפטי ותחוקתי אפשר להגיד הרבה דברים".

בימים אלה נערכים חברי קבוצת "בתים נכחדים" - ירושלמים שאכפת להם ונואשו ממדיניות השימור בעירייה, או בעצם מהיעדרה - לאירוע המחאה השנתי השני שהם מקיימים. האירוע יתקיים בסוף השבוע הבא, במקביל לפסטיבל האדריכלות הרשמי השנתי השלישי "בתים מבפנים", ויכלול סיורים ואירועי מחאה. כמו בשנה שעברה, האקטיוויסטים ינסו לקלקל לפסטיבל הרשמי הממוסד והמיוחצן את השמחה.

"בתים נכחדים" הוקמה למעשה בעקבות "בתים מבפנים" הזוכה לחיבוק חם מצד העירייה, ומתוך "תחושה שהעירייה מאכילה אותנו בלוקשים". בשיטת הכלים השלובים רותמת הקבוצת את אירועי "בתים מבפנים" - המושכים מדי שנה כ-100 אלף מבקרים - כדי למנף את המסר שלה ולעורר את עיריית ירושלים לפעול בנושא השימור.

מועדון סוראמלו בכיכר ציון בעת הריסתו

"בתים נכחדים" לא פוסלת את פסטיבל "בתים מבפנים" אך מצביעה על השימוש שעושה בהם עיריית ירושלים, "כעלה תאנה למחדליה בתחום השימור", אומר פישהנדלר. אחד הסיורים המודרכים הרשמיים במסגרת אירועי "בתים מבפנים" יתקיים ברובע אלרוב-ממילא ובו יסופר על "המרכז המסחרי המשגשג" שהוקם על חורבות שכונת ממילא. מתנדבי "בתים נכחדים", לעומתם, ידריכו סיורים בין מבנים היסטוריים לשימור שהוזנחו והושחתו, מבנים המיועדים להריסה או שכבר נהרסו ויספרו את הסיפור של ירושלים האחרת, הנכחדת, כדי שאולי המחדל של הרס ממילא לא יחזור. הסיור הרשמי בממילא יתקיים בהדרכתו של קרויאנקר בעקבות ספרו החדש על המקום. הספר נכתב במימון יזמי הפרויקט, ששמם ירש את שם השכונה. וזה אומר הכל על הכל.

חלקם כבר נהרסו

"בתים נכחדים" הוא ארגון עצמאי לא ממשלתי הפועל בכמה מישורים. מייסדיו והפעילים הקבועים בו הם בין היתר פישהנדלר, דביר סורמלו והאדריכל יאיר אסף שפירא. הפעילות השוטפת מתקיימת בעיקר באתר האינטרנט שהקימו העוקב ומדווח על מצב השימור בירושלים, ובנוסף לכך כוללת פעולות מחאה על הרס מבנים ואת פסטיבל-הצללים השנתי שאליו מצטרפים עשרות מתנדבים.

את סיורי הקבוצה בפסטיבל ידריכו השנה רפי כפיר, האמן והאנרכיסט יורם אמיר והאדריכלים גיורא סולר וישי לוי. הקבוצה הצטרפה לאחרונה לארגון הגג "ירושלים בת קיימא" והיא זוכה למימון צנוע מקרן של"י המקדמת התארגנויות מקומיות. בשונה מפסטיבל "בתים מבפנים", לקבוצה אין מערך יח"צנות ופרסום והיא אינה זוכה לחסויות מסחריות או לחיבוקים ממסדיים. תקציבה מסתכם ב-2,000 שקל בלבד, סכום שאינו משקף את החשיבות והדחיפות בפעילותה.

מחיקת ההיסטוריה והמורשת האדריכלית של ירושלים, אומרים חברי הקבוצה, אינה תוצאה אקראית של כוחות השוק אלא תוצאה ישירה של העדר מדיניות שימור עירונית. ברשימת ה-8,000 של מבנים לשימור שמתפרסמת באתר האינטרנט של עיריית ירושלים הם אינם רואים "מדיניות". נעדרים שם קריטריונים לשימור ואין לה מעמד תחוקתי. אין בה גם אמצעים להגן על מבנים ולהקפיא פעולות של הרס, עד שתאושר תוכנית בניין עיר לשימור כנדרש בחוק.

כרזה שהכינו אנשי "בתים נכחדים" המפרטת בתים שנהרסו וכאלו שמצויים בסכנת הכחדה

קבוצת "בתים נכחדים" מתעתדת גם להגיש עתירה מינהלית נגד עיריית ירושלים על שאינה מפרסמת תוכנית שימור מסודרת ובעלת תוקף. בעתירה שהכינה הקליניקה למשפט סביבתי באוניברסיטת תל אביב והושלמה לאחרונה, נקבע כי הכנת הרשימה היתה צריך להסתיים על פי חוק התכנון והבנייה ב-1996, והעירייה מועלת בחובתה זו. לנוכח המחדל מופקרים הלכה למעשה מאות מבנים בעלי ערך, שלצורך יוזמות נדל"ן ופיתוח, דינם ככל מבנה אחר שאינו מיועד לשימור. ברשימת ה-8,000 של העירייה כלולים מבנים שכבר נהרסו או הושחתו וכל עתירה לא תועיל להם.

נו, דרבנו אותנו

בעתירה אמורה לתמוך גם המועצה לשימור אתרים שהיא הגוף המרכזי, הממוסד ובעל המוניטין בתחום. אבל המועצה מתמהמהת והגשת העתירה מתעכבת. כדברי מנכ"ל המועצה יוסי פלדמן, המועצה תומכת עקרונית בעתירה אבל מבקשת לבדוק את פרטיה. עיריית ירושלים, הוא אומר, "מגלה סימנים שהיא הולכת בכיוון הנכון ויש לפעול בשכל כדי להצליח". באטיותה וחוסר נחרצותה המועצה החמיצה לא מעט מאבקים בתחומה - בניין מבטחים בזכרון יעקב הוא דוגמה מייצגת - ופלדמן מודה כי "נכון שאנחנו חלשים בנושא ירושלים ונעשים דברים שלא ייעשו. אשמח אם ידרבנו אותנו".

בעיריית ירושלים אומרים כי רשימת השימור שפורסמה "מוגדרת כרשימה מנחה" וכי עד אישור הרשימה באופן חוקי, "העירייה מתייחסת אליה כתוכנית אב בשלבי הכנה". תוכנית שימור עירונית תהיה מוכנה בתוך שלוש שנים, כך מאמינים בעירייה - הערכת זמן אוטופית לאור הניסיון של תל אביב בהכנת תוכנית השימור העירונית שלה, המלמד שתהליך כזה נמשך זמן רב בהרבה - פי חמישה. דווקא בתל אביב, עיר מודרנית ש"היסטוריה אין לה אף כזרת" כמאמר המשורר, ישנה תוכנית שימור מאושרת ותמריצים כלכליים לישומה, עם כל פגמיה וקשייה. לעומתה ירושלים, הטובעת בהיסטוריה, הולכת ומאבדת את המורשת האדריכלית והאורבנית שלה.

ירושלים טובעת לא רק בהיסטוריה, אלא שקועה עד למעלה מראשה בפוליטיקה ובסכסוכי דמים. הפוליטיקה של האדריכלות בירושלים - הקטסטרופה של גדר ההפרדה, הרס בשכונות הפלסטיניות, מצוקת דיור קשה, שלילת זכויות בתכנון, הפקעות ונישול, החמורים עוד יותר מהצרות של השימור - לא באה לביטוי בשני הפסטיבלים גם יחד, הרשמי והאלטרנטיווי. למרבה הצער כל אלה, שאינם זוכים אפילו ל"פסטיבל" משלהם, יישארו בירושלים גם כשתיאלם תרועת הפסטיבלים.

תגיות: אסתר זנדברג, ירושלים, שימור מבנים