רק בגלל הריח
יום חמישי 26 בפברואר 2009 05:12 מאת: יובל סער
בעידן של עודף אפשרויות בחירה, ספריות החומרים הן תחנה חשובה בעבודת המעצבים. מזה כשנה פועלת גם בישראל ספריית חומרים, אליה הגיעה אלודי טרנו, שמריחה כל חומר חדש שנכנס לספרייה שהיא מנהלת בפאריס
תחושת הבלבול והגודש שמאפיינת את העמידה מול מדף המוצרים בחנות, העתיר בפריטים דומים זה לזה, אינה מאפיינת רק צרכנים. גם מעצבים נתקלים בבעיה דומה, אולם בשלב מוקדם יותר בתהליך הייצור, כשעליהם לבחור באיזה חומר להשתמש: קרטון או פלסטיק, פיברגלס או זכוכית וכן הלאה.
הבעיה נהיית מורכבת ככל שמגוון החומרים גדל, משום שיש להביא בחשבון שיקולים רבים יותר בהחלטה. אם פעם השיקול הכספי והפונקציונליות של החומר היו אלו שהכריעו את הכף, היום יש לשיקולים סביבתיים, וגם לטרנדים, משקל חשוב בבחירה.
איך מחליטים ומהיכן שואבים את הידע הנדרש? אף שבעידן המקוון כל המידע מצוי בהישג יד, גם את הידע הזה צריך לדעת כיצד לארגן. ספריית החומרים שנפתחה לפני שנה במדיטק חולון היא דוגמה לגוף כזה (ראו מסגרת). הספרייה היא היחידה והראשונה מסוגה בארץ ואחת מ-12 בעולם. במלאות שנה להקמתה ביקרה בתחילת החודש בישראל אלודי טרנו, מייסדת ומנהלת שותפה ב-materiO, ספריית החומרים הראשונה בצרפת, שנפתחה בפאריס בתחילת שנת 2001.
הצלמים הכי נחמדים
טרנו, בת 36, היא מהנדסת ומעצבת מוצר, בוגרת האקדמיה לעיצוב Les Ateliers בפאריס. היא מכהנת כיועצת חומרים לחברות, אוצרת תערוכות חומרים, מלמדת באקדמיות לעיצוב בצרפת ומארגנת סדנאות על חומרים וטכנולוגיות חדשניות לאנשי מקצוע: אדריכלים, מעצבי מוצר, מעצבי אופנה, מעצבים גרפיים ואפילו צלמים ורופאי שיניים.
אלודי טרנו. לאדריכלים חשוב רק כמה עולה החומר ואם הוא עמיד לאש (תצלום: דניאל צ'צ'יק)
"לא רק מעצבים תעשייתים משתמשים בשירותים של ספריית החומרים", היא אומרת, "אלא גם מעצבים ובעלי מקצוע מתחומים שונים: רפואה, חקלאות ועוד. אלו אנשים שמחפשים סוגים שונים של חומרים לא רק על פי המראה שלהם אלא גם לפי תפקודם. כשאנחנו שוקלים אם להכניס חומר חדש לספרייה, אנחנו משתדלים לא לחשוב מה אפשר לעשות בו, כי העובדה שאנחנו לא מצאנו לו שימוש אינה אומרת שמעצבי אופנה או צלמים לא ימצאו בו שימוש.
"מבחינה זו הצלמים הם הכי נחמדים", היא מגלה. "אין להם דרישות מיוחדות, הכי חשוב להם שהחומר ייראה טוב בצילום. זאת בניגוד לאדריכלים, שמה שמעניין אותם הם שני דברים בלבד - מחירו של החומר ואם הוא עמיד לאש".
מעבר למאפיינים של חומר כזה או אחר, מה שמעסיק את טרנו בעיקר בימים אלו הוא מצבו של עולם החומר וההתפתחויות הטכנולוגיות בעידן של עודף אפשרויות בחירה. היא שבה ומדברת על היפר-בחירה, מושג שטבע המעצב התעשייתי האיטלקי אזיו מאנזיני. "קשה מאוד למעצב או לאדריכל לדעת הכל, ואני גם לא חושבת שזה התפקיד שלהם", היא אומרת. "אפשר להגיד שאנחנו 'דפי זהב של החומרים' ושאנחנו מוכרים מספרי טלפון: אנחנו מקשרים בין היצרנים למעצבים. זה אולי נראה לא נורמלי בעידן האינטרנט שהכל בו לכאורה נגיש, אבל צריך לדעת לארגן את הידע. ההיפר-בחירה מחייבת אותנו לארגן את המידע בצורות חדשות, מכיוון שהמגירות הישנות כבר לא תמיד מתאימות. צריך למצוא דרכים חדשות להסתכל על חומרים, כמו למשל משקל, שקיפות, צליל או ריח. ככלל, כשאנחנו חושבים על חומר אנחנו חושבים בדרך כלל בעיקר על צורה. יש ממדים נוספים שאנחנו לא בוחנים. אני למשל תמיד מריחה כל חומר חדש שנכנס לספרייה".
ספריית החומרים בחולון (תצלום: ערן לם)
בינואר יצא לאור באירופה ספרה האחרון, "Materiology", שכתבה יחד עם דניאל קולה, מעצב ומומחה לחומרים. בספר הושם דגש על העיצוב והוא יכול לשמש בקלות "ספר שולחן קפה" טיפוסי גם למי שאינם מתעניינים בנתונים הטכניים.
בין השאר, טרנו דנה בספר בשאלות כמו איך ומדוע הגענו למצב של עודף חומרים ומהן הסכנות הכרוכות בריבוי חומרים וטכנולוגיות, במיוחד לנוכח שאלת הקיימות. "לצערי, השאלה שבדרך כלל אנשים מתחילים אתה, כשהם באים לספרייה, היא השאלה עם איזה חומר כדאי לעשות את 'זה', כשהם מציגים אובייקט כזה או אחר", היא אומרת. "אבל זו שאלה מורכבת מכדי לתת לה תשובה מהירה. כשאתה מחליט להשתמש בזכוכית, אתה צריך לשאול מאין החול מגיע, מי מוביל אותו, מי מוכר אותו; או נחושת - מי עובד במכרות הנחושת ובאילו תנאים. יש הרבה שאלות שצריך לשאול".
לשאלות האלה אין בהכרח תשובות, היא מודה: "אין לנו האפשרות לעקוב אחר כל חומר. אנחנו מנסים לעורר מודעות ולגרום לאנשים לדעת יותר על מה שקורה בעולם ולא להתמקד רק בפרויקט שלך. אנשים לאט לאט מבינים שאנחנו צריכים לעשות דברים בצורה אחרת, אם כי אני לא אופטימית במיוחד בנוגע להתנהגות האנושית. הקיימות והעיצוב הירוק אינם חזות הכל. נוצר מצב שבו מעצבים נכנסים לספרייה ושואלים אותנו איפה החומרים הירוקים. חומרים לא יכולים להיות ירוקים, וגם לא טובים או רעים. הכל תלוי איך אתה משתמש בהם. גם אם השתמשת בחומר ממוחזר או בחומר 'ירוק', זה לא אומר כלום. צריך תמיד להביא בחשבון את השיקולים הנוספים, כמו איפה הוא יוצר, איך הוא שונע או מה קורה אתו כשהוא מושלך לפח".
ספרייה לממששים
מאז נחנכה לפני שנה ספריית החומרים במדיטק חולון נרשמו בה יותר מ-1,000 מנויים, המשלמים דמי מנוי של 240 שקלים לשנה. לא מדובר במאגר של ספרים על חומרים, אלא בספרייה המציגה מאות חומרים ממשיים, שאפשר לראות ולמשש, ובעזרתם לתכנן פרויקטים ולעצב מוצרים, בגדים, תכשיטים ועוד.
הספרייה משתרעת על 120 מ"ר ומכילה כ-700 חומרים בשלל צבעים וטקסטורות. העושר הוויזואלי מזמין את המבקרים לגעת ולמשש ומקנה לחלל תחושה של מגרש משחקים למבוגרים. במרכזו, שולחן תצוגה נמוך עם מגירות גדולות, ומשני צדיו מדפי תצוגה גבוהים, שבהם מסודרים החומרים לפי משפחות - מתכת, פלסטיקה וכו'. אין כפילות בתצוגה: מה שמופיע על השולחן לא יופיע במדפים ולהיפך. בנוסף לכך יש במקום ספרות מקצועית רלוונטית, פינות עבודה ועמדות מחשב.