כדור בשק

יום שני 21 באפריל 2008 10:48 מאת: רוני דורי

רועי קליין, מתכנת בן 26 מהרצליה, נתקל לראשונה בספורט המכונה "כדורשק" (באנגלית: Footbag) בתקופת לימודיו בתיכון, כיום הוא אלוף הארץ

רועי קליין, מתכנת בן 26 מהרצליה, נתקל לראשונה בספורט המכונה "כדורשק" (באנגלית: Footbag) בתקופת לימודיו בתיכון. "היה לי חבר אמריקאי שהביא כדור לבית ספר, ובהפסקות היינו מקפיצים אותו", הוא מספר. "לא ידעתי שקיים ספורט כזה, או מה עומד מאחורי זה, זה היה כיף". בסיום התיכון נפרדו דרכיהם של השניים וקליין זנח את התחביב.

הקאמבק התרחש לפני כשנה, אז פקד קליין את פסטיבל "מוטומיוזיק" בתל אביב וגילה בו, להפתעתו, סדנת כדורשק: "נכנסתי בחזרה לעניין והתחלתי לשחק בצורה רצינית". כיום קליין הוא אלוף הארץ בכדורשק, ומתאמן בתדירות גבוהה מאוד (פעם או פעמיים בשבוע במסגרת קבוצתית ועוד שלוש-ארבע פעמים לבד, בבית). נוסף על כך, הוא מלמד נערים בני 12-13 את המשחק פעם בשבוע בבית הספר על שם רועי קליין ברעננה (בית הספר קרוי על שמו של קצין צה"ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה כשזינק על רימון יד, במטרה להציל את חייליו). משך האימון, לדבריו, משתנה על פי הפורום והמיקום: אימון אישי אינטנסיווי נמשך כשעה, בעוד שאימון קבוצתי עשוי להימשך עד שלוש שעות, "תלוי במספר האנשים שבאים לשחק".

מי האנשים שבאים לשחק? כ-25 חברי ארגון הכדורשק הישראלי (שהם חלק מארגון הכדורשק העולמי, שבו נציגים מיותר מ-150 מדינות), שמתאספים בימי שישי בצהריים בטיילת בתל אביב ומשחקים כדורשק בצוותא. "רובנו אנשי מחשבים, אף על פי שיש לנו גם פסיכולוג ורופא", מציין קליין. לדבריו, הכדורשק הקבוצתי מהנה במיוחד משום שאין בו מנצחים ומפסידים, וכך מנוטרל ממנו אלמנט התחרותיות.

לפני כשבועיים שב קליין מיפאן, שם התאמן באייקידו, אמנות לחימה שבה עסק באופן אינטנסיווי עד לפני שנה. "לפני שהתחלתי לשחק כדורשק התאמנתי ארבע פעמים בשבוע, ואז החלטתי לפצל את ההשקעה שלי בתחומים, כך שכעת אני מתאמן באייקידו פעמיים בשבוע". ליפאן הוא בא מברצלונה, שם נפגש עם שחקני כדורשק מקומיים וזכה לקבלת פנים חמימה: "זו קהילה מאוד מפוזרת שכל הזמן מחפשת אנשים מחו"ל, כדי לשחק אתם ולהשוות תרגילים".

לדברי קליין, הכדורשק מסייע בשיפור הקואורדינציה, "וברמה מקצועית זה מפתח אירובי ושרירים, לא רק ברגליים אלא בכל הגוף. השליטה בכדור אמנם נתונה רק לרגליים, אבל כל הגוף עובד על שמירה על איזון". מההיבט האישי, קליין מדווח על בונוס בדמות רשת חברתית ותחושת הישגיות: "זה ספורט שאם משקיעים בו, רואים תוצאות. לא צריך כישרון, ומהר מאוד רואים הצלחה. במלים אחרות, זה ספורט שמעודד רצינות".

סדר יום:

קליין מתעורר ב-09:00 ועולה על הרכבת לעבודה, שם הוא נשאר לרוב עד 19:30. את שעות הערב הוא מעביר באימון אייקידו או כדורשק, ולאחריו מבלה עם חבריו או עם חברתו. הוא הולך לישון לפנות בוקר, עד 02:30.

תזונה:

"לפני שהתחלתי לעסוק באייקידו התאמנתי בקביעות בחדר כושר, והייתי בריא וחסון", אומר קליין. "אחרי שהחלפתי את האימון בחדר כושר באמנות לחימה, התחלתי להרגיש קצת יותר חלש. אני צמחוני כבר הרבה שנים, ובשנים האחרונות אפשר להגיד שאכלתי לחם במקום בשר. הדבר נתן את אותותיו, הרגשתי שאני מאבד נשימה בחלק מהשיעורים. שיניתי את התזונה שלי ואני משתדל להקפיד עליה".

לארוחת בוקר, קליין אוכל מוזלי ("במקום לחם עם ממרח"); לארוחת צהריים אוכל מנת סלט בחצי מימות השבוע, ובשאר הימים "זורם עם אנשים מהעבודה" ואוכל בחוץ; לארוחת ערב הוא אוכל "אוכל של אמא", ובעיקר פחמימות כמו אורז או פסטה. בין לבין הוא מנשנש פירות: "בעבודה מספקים לנו בננות, תפוחים, אגסים, ואני לוקח".

כדורשק

הכדורשק הומצא ב-1972 על ידי צמד אמריקאים, במטרה לחזק את ברכו של אחד מהם לאחר ניתוח. כדורשק הוא למעשה שם כולל לשלושה משחקים: רשת, המזכיר כדורעף ומשוחק בזוגות, כשההבדל העיקרי נעוץ בכך שמשחקים באמצעות הרגליים בלבד וזהו מעין שילוב של טניס וכדורעף; פריסטייל, ובו מאלתר השחקן מול פאנל של שופטים לצלילי מוסיקה, ונמדד על פי התרגילים שהוא מבצע ומשך הזמן שבו הוא מצליח להחזיק מעמד ("דומה להתעמלות אמנותית"); מעגל, משחק למספר משתתפים שמקפיצים את הכדור מאחד לשני, בלי מנצחים ומפסידים.

קליין מדווח שמשחק המעגל, שחדר לישראל לפני עשר שנים, תפס תאוצה ונהפך לפופולרי במיוחד: "זה משהו חדש, ייחודי, דומה לכדורגל רק יותר נגיש ופחות מרתיע. אפילו כאלה שלא יודעים לשחק כדורגל נדלקים ולא עוזבים את זה יותר. עד כמה שהספורט הזה תחרותי בענפים מסוימים, המעגל הוא לא תחרותי, וזה כיף כי אין לחץ להיות יותר טוב; הדגש מושם על קבוצתיות ועל ערך מוסף של ביחד".