שיעור "הארי פוטר" ומכונת זמן ללימוד היסטוריה

יום ראשון 18 באוקטובר 2009 03:00 מאת: תמר רותם

מקימי בית ספר ייחודי בכפר הירוק, שילדיהם התחנכו עד כה בחינוך ביתי, סבורים שמוסדות החינוך הרגילים מכינים את התלמידים לעולם מיושן

"מקום לגדול", בית ספר חדש שהקימו הורים שילדיהם התחנכו עד כה חינוך ביתי, הוא מסגרת חינוכית מסקרנת. הוא שוכן במבנה בכפר הירוק שאינו גדול מדירת מגורים ממוצעת, ולו חצר. לפי שעה לומדים בו קצת פחות מ-20 ילדים בני חמש עד שבע מאזור המרכז, שהוריהם סבורים כי אין לשלוח ילד לבית ספר בכל מחיר.

אחת ממקימות בית הספר היא כנרת גולן הוז, אם לבת בת שש, אני. גולן הוז, המתגוררת ביפו, מספרת שלפני שנה הבינו היא ובעלה שהגיע הזמן להקים בית ספר. שכן, אף שלבם נוטה לחינוך הביתי, "הגענו למסקנה שצריך לנהל את החינוך והלימודים בצורה מתוכננת. אנחנו לא בעד שילדים יגדלו פרא. חינוך ביתי זה די ברדק וזה כיף עד גבול מסוים. לשחק בלי גבול בלי הכוונה, זה מתאים לבני שלוש. מה שיש לבית להציע הוא מוגבל בסך הכל. כך התחלנו להתחבר להורים נוספים שהיו בזרם החינוך ביתי שהרגישו כמונו".

אחרי תהפוכות שונות, התגבשה הקבוצה הנוכחית בהובלתן של שלוש נשים (אחת מהן גולן הוז) המתחלקות במטלות הקשורות בהקמת בית ספר. לצד הפדגוגי אחראית עדי אייל סלע, אשת זרם החינוך ההומניסטי, שהיתה מעורבת בשנים האחרונות בעריכת שינויים בתוך מסגרות קיימות במערכת החינוך; למשל, זו שבבית ספר היסודי משה שרת בשכונת נוה שרת בתל אביב, שנפתח בעידודה לרעיונות דמוקרטיים. בתחילה דנו גולן הוז וחבריה באפשרות להצטרף למשה שרת, אך לבסוף העדיפו לפתוח בית ספר בעצמם.

השם הקולע, מקום לגדול, נלקח מספרו של דני לסרי, איש חינוך ותיק בשדות החינוך האלטרנטיביים, שההורים שאבו השראה מרעיונותיו. לסרי, שהקים בין השאר בתי ספר פתוחים בבית אורן ובעין הוד, הדריך את הקבוצה תקופה ממושכת. במקביל הם שאבו רעיונות מניסיונו של רוני אבירם מהמרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון וכן למדו מניסיון של בתי ספר אחרים.

בית הספר "מקום לגדול". בשיעורי טבע יוצאים החוצה ולומדים על כל דבר שנקרה בדרך (צילום: דניאל צ'צ'יק)

גיאומטריה בשיעור אוריגמי

מקום לגדול הוא מעין דור שלישי בחינוך הפרטי, תוצר של שוק הרעיונות הקיימים כיום בחינוך. העקרונות שעל פיו נבנה נלקחו מפה ומשם לפי ראות עיניהם של מקימיו: כמו בבית ספר פתוח, הילדים יכולים לבחור אילו מקצועות ללמוד ואם להיכנס לכיתה, אך כמו בדמוקרטי, יש פיקוח על בחירותיהם ולימודיהם. שלא כצפוי, מעורבות ההורים אינה גדולה כמו בבתי ספר אחרים שהקימו הורים. אשר לעתיד בית הספר, מתקיים עכשיו תהליך לקראת הכרה של משרד החינוך בו.

הלימודים מתבססים ברובם על תוכנית הליבה של מערכת החינוך, בתוספת שיעורים בעלי שמות מסקרנים כמו "הארי פוטר" - שיעור שבו קוראים בקול ומנתחים את הספרים של ג'יי-קיי רולינג, או "מנהרת הזמן", שם מפתה להיסטוריה; בשיעור זה בנו הילדים "מכונת זמן" שאליה נכנסים כאשר עוברים לתקופה מסוימת בהיסטוריה. באחד השיעורים הראשונים, שבהם החלו ללמוד על תקופות פרה-היסטוריות, התחפשו הילדים לאדם הקדמון והכינו כלים מאבן ועץ. כמו כן למדו על האבולוציה ועל ציורי מערות. בשיעור אוריגמי לומדים גיאומטריה, ובשיעור תרבויות מדברים על ארצות שונות, על ההבדלים הגיאוגרפיים, הלשוניים והתרבותיים. עוד במערכת משחקי חשיבה וכן שעות פתוחות המיועדות לנושאים מקוריים שיציעו הילדים, או לשיעורים שמלמדים הילדים עצמם או הוריהם.

גם שיעורים רגילים לומדים בדרך חווייתית. שיעור תורה של עדי אייל סלע שבו למדו על בריאת העולם התנהל בארגז החול. בשיעורי טבע יוצאים החוצה ולומדים על כל דבר שנקרה בדרך, אם זה קן נמלים או ציפורים ונדידתן. פחית קולה שילד נתקל בה והתיזה לכל עבר רסיסי משקה זימנה הסבר על גזים.

עד החגים הוגדרו כל השיעורים כשיעורי התנסות. הילדים יכולים לבחור אם להצטרף אליהם; מי שלא מעוניין נשאר בחצר או באחד החדרים. "הבחירה מבוססת על דיאלוג בין הילד לחונך", מסבירה אייל סלע. חונך הוא שם אחר למורה, שהוא גם המלווה האישי של הילד. לדבריה, החונך משגיח מלמעלה ומדריך את הילד בבחירת נושאי הלימוד. בסוף כיתה ג' מצופה שילדים יידעו לקרוא ולכתוב וגם חשבון בסיסי.

עוגן פנימי וגמישות

אך החשיבה על החינוך מעמיקה כאן הרבה יותר מאשר רכישת מיומנויות. לרוני אבירם, שעובד עם החונכים של מקום לגדול במשך השנה, יש השקפת עולם מגובשת בנוגע לעקרונות החינוך הרצוי בחברה דמוקרטית וליברלית. הוא מדבר על מושגים כמו פיתוח אוטונומיה אישית, מוסר, שייכות דיאלוגית (כלומר שייכות רעיונית שלא תטביע את הקול האישי). לדבריו, בוגר בית ספר צריך לדעת להכיר את פרופיל האישיות שלו ולגבש על פיו את המטרות והדרך למימוש העצמי שלו. תנאי היסוד להתפתחות כזאת הם ביטחון רגשי, יציבות, חופש ונגישות למגוון התנסויות. מעבר לכך, הילדים צריכים להרגיש שייכות לחברה תומכת של ילדים בני גילם ומבוגרים.

אבירם סבור שאפשר לפתח את הדברים הללו גם בבית, אך זה קשה יותר: "לבית הספר יש כמה יתרונות. בדיאלוג בין החונך לילד, הילד זוכה לתחושה של קבלה, ביטחון ביציבות המסגרת וכן חופש להתנסות". ההתנסות מובילה לתהליך של חשיבה פנימית בהדרכת החונך על מה מתאים, ואם לא, איך לשנות זאת.

לדבריו, תהליך התפתחותי זה הכרחי במציאות משוגעת כמו זו שבה אנחנו חיים, המאופיינת בשינויים בקצב מהיר בכל פן של החיים: בתפישות עולם, במדע, בתקשוב. זהו עולם שאינו תלוי באידיאולוגיה מכוונת כמו דת או סוציאליזם ושיש בו אפשרויות בחירה רבות. "אדם שאינו מפתח עוגן פנימי משל עצמו ומנגד אינו לומד להיות גמיש - יהיה אבוד ויפתח פחד", מסביר אבירם. "אך מי שיתפתח באופן נכון יידע לנצל את האפשרויות". לדבריו, בבתי ספר רגילים מכינים את התלמידים לעולם מיושן.

1,700 שקל בחודש

לנעמי רוזוב מהרצליה, אם לגפן, בת שבע, היה ניסיון מר בבית ספר רגיל, שאותו היא מגדירה כ"בית ספר נהדר עם גן זואולוגי ומורה נחמדה באמת". אז מה קרה? "השיטה של לפני 100 שנה לא מתאימה כנראה לשפת הגוף שלי ושל הבת שלי", היא אומרת. "ילד שבא מגן רוצה להתרווח מעט, אבל אומרים לו 'יש זמן שטיח' ולפעמים גם זה לא".

ומעבר לעניין הפיסי, הפריעה לה החתירה להישגיות. "הלימודים נעשו טכניים. הבת שלי סיימה את השנה כשהיא לא רוצה לשמוע עוד על שום דבר שקשור ללמידה. כי לימודים זה כפייה, לא כיף".

רוזוב היתה מוכנה לעזוב את עבודתה ולחנך את בתה בעצמה, בבית, אך אז שמעה על מקום לגדול. כיום היא מוכנה לעבוד בעבודה שנייה כדי לממן את שכר הלימוד הגבוה (1,700 שקלים לחודש ללא צהרון ותשלום חד פעמי של 2,500 שקלים בעבור דמי הקמה). לטענתה, אין זו מסגרת פרטית לעשירים; רוב ההורים הם מהמעמד הבינוני וסדר העדיפות שלהם שונה, כמו אצלה.

לדבריה, היא בוטחת באנשי החינוך של בית הספר ובילדתה. "אני סומכת על מה שהילדה רוצה. בית הספר ינתב אותה למקורות ידע או יעצור אותה אם זה מוקדם מדי בשבילה. מבחינתי שתלמד על חרקים עד גיל 15. אני סומכת עליה שתרצה לדעת וכשתהיה בשלה תלמד".

» בית הספר שיחנך את משרד החינוך
» המדריך המלא לבחירת מורה פרטי
» האם הלימוד בעל פה מיותר?
» טרנד חדש: הורים מקימים בתי ספר
» ספרים שיגרמו לילד לאהוב היסטוריה

תגיות: חינוך, תמר רותם