גלריה

עדכנו אותנו




ויליאם קנטרידג': תגובה עם צבע

יום חמישי 01 ביולי 2010 03:00 מאת: אלי ערמון אזולאי

האמן הדרום-אפריקאי ויליאם קנטרידג', זוכה פרס קיוטו היוקרתי, העז לצאת בשעתו נגד משטר האפרטהייד וממשיך להיאבק בעוולות החברתיות בארצו



ויליאם קנטרידג'

תצלום: אי-פי

פרסומת

"ברישומים שלי חייבת להיות הערה על משהו אי שם בעולם", אמר פעם האמן הדרום-אפריקאי ויליאם קנטרידג'. תפישה זו והמחויבות שלו להגיב למה שנעשה סביבו ולהגיב לדיכוי ולעוולות חברתיות, כפי שהקפיד לעשות מסוף שנות ה-70 ועד היום, זיכו אותו עתה בפרס קיוטו היוקרתי על מפעל חיים. הפרס מוענק מדי שנה מאז 1985 ונחשב למקבילה היפאנית לפרס נובל. בין היתר יקבל האמן מענק של 550 אלף דולר. בין מקבלי הפרס בעבר רבים מהבולטים באמנים ואנשי הרוח של המאה ה-20: אקירה קורוסוואה, פינה באוש, רוי ליכטנשטיין, קרל פופר, אוליביה מסיין, פייר בולז ונועם חומסקי.

קנטרידג' נולד ב-1955, שבע שנים לאחר ביסוסו של משטר האפרטהייד. הוא הכיר מקרוב, כעד ראייה בעיר הולדתו יוהנסבורג, את משטר הדיכוי הגזעני בדרום אפריקה. כאשר החל לעסוק באמנות, בסוף שנות ה-70, שיקע את החוויות האלה בעבודותיו. כבן להורים עורכי דין, שהגנו על נפגעי המשטר השחורים, קיבל לגיטימציה לא ברורה מאליה לעסוק בנושא ואף למתוח עליו ביקורת.

הקיום האנושי

קנטרידג' ידוע בעיקר בזכות רישומי הפחם שלו וסרטי האנימציה המורכבים מאותם רישומים. הוא רושם בפחם, על אף שהטכניקה אינה נחשבת במיוחד, בזכות מפגש שהיה לו בגיל 14 עם אדם ששמו דומילה. בראיון עמו סיפר: "דומילה עבד בבית שבו לימד המורה שלי. ראיתי אותו עובד על ציורי פחם פיגורטיביים וגדולים במיוחד. זו היתה תגלית גדולה בעבורי. הבנתי מה אפשר לעשות עם המדיום הזה".

רוב יצירתו עוסקת ביוהנסבורג, עיר הולדתו, שבה הוא יוצר וחי עם משפחתו עד היום. הוא מתייחס למצב הקיום האנושי בה, דרך פריזמה אישית (דיוקנו העצמי מופיע בעבודות רבות) ודרך מבט רחב יותר על החברה הדרום-אפריקאית. העיסוק באפרטהייד קיבל נוכחות שונה לאורך השנים, אך גם כשנסתיים משטר הדיכוי ב-1990, קנטרידג' לא הרפה מהנושא. הוא המשיך וביקר את המערכות הפוליטיות-חברתיות בדרום אפריקה והציג את יוהנסבורג כמקום מוכה עוני, דיכוי וחוסר צדק.

קנטרידג' מרגיש שמזהים אותו רק עם ייצוג האוכלוסייה המדוכאת בדרום אפריקה ובביקורת של האפרטהייד, ואומר כי המטענים ביצירתו מורכבים יותר. בראיון שנתן בעבר הסביר: "מעולם לא ניסיתי לאייר את האפרטהייד, אבל הרישומים והסרטים בהחלט ניזונו מהחברה הברוטלית שנותרה בעקבות המשטר. אני מתעניין באמנות פוליטית, ליתר דיוק, באמנות של אי בהירות, סתירות, מחוות וסופים לא גמורים".

על אף התכנים הקשים והתחושות המעיקות שמעוררות עבודותיו, קנטרידג' זכה להכרה מצד הממסד ומצד הציבור הרחב. השיא היה בתערוכתו הרטרוספקטיבית שהוצגה עד אמצע מאי במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק מול כ-10,000 מבקרים ביום, מספר גבוה בכל קנה מידה. כן הציג תערוכות יחיד גדולות במוזיאון לאמנות מודרנית בסן פרנסיסקו (2009), במוזיאון לאמנות בפילדלפיה (2008) ובמטרופוליטן בניו יורק (2004). הוא השתתף פעמיים בביאנלה בסידני (1996, 2008) ובדוקומנטה בקאסל (1997, 2002). עבודותיו נמצאות באוספים הגדולים והחשובים בעולם.

מחירי העבודות של קנטרידג' נחשבים לגבוהים ביותר בדרום אפריקה - בין 50 ל-400 אלף דולר. מחירי הרישומים שלו מגיעים עד 150 אלף דולר. גם סרטי האנימציה, הפסלים והמיצבים המורכבים שלו נמכרים בסכומים גבוהים מאוד.

קואופרטיב קולנועי

לצד עבודתו כצייר, קנטרידג' עסק גם בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה. לעתים בתפקידים מאחורי הקלעים כמו בימוי, עיצוב במה, עיצוב אמנותי ובובנאות, ולעתים על הבמה כשחקן וכפרפורמר - וכך הוא מגשים את חלומו המקורי להיות שחקן. הוא משתף פעולה עם חברה המייצרת בובות, ויחד העלו הצגות רבות ועיבודים שונים לאופרות ולמחזות. ב-1985 הקים קואופרטיב קולנועי ביוהנסבורג.

קנטרידג', שהוא ממוצא יהודי, הציג מעבודותיו ב-2005 בגלריה שלוש בתל אביב, שמייצגת אותו כבר כמה שנים. בתערוכה הוצגו כמה מעבודותיו החשובות ביותר הסובבות על שתי הדמויות שברא - סוהו אקשטיין ופליקס טייטלבאום.

נירה יצחקי, בעלת הגלריה, מספרת עליו כי הוא אדם רציני מצד אחד, אך בעל חוש הומור חריף מצד שני. היא מוסיפה שכאמן הוא מפגין מקצועיות רבה, ותמיד יודע מה הוא עושה ומה הוא רוצה. "לטעמי הוא אחד האמנים היותר חשובים שפועלים כיום בעולם. יש לו שפה מיוחדת ומאוד מזוהה, שבאה לידי ביטוי בעבודות הרישום, האנימציה והפיסול. יש משהו חושני ומלא רגש העולה מעבודותיו, וסרטי האנימציה שלו פשוט מהפנטים", היא אומרת.





תגיות: אלי ערמון אזולאי, ויליאם קנטרידג'

(7 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5