ביקורות בלוגים דיונים בקהילות

חדשות האמנות

יום רביעי 17 במרץ 2010 03:00 מאת: אביטל בורג

יו"ר חדש למדור לאמנות פלסטית, המוזיאון הפתוח לצילום בתל חי קיבל הכרה ממשרד התרבות, חנוך פיבן מציג בלוס אנג'לס

פיליפ רנצר

תצלום: רוני כנעני

פרסומת

יו"ר חדש למדור לאמנות פלסטית

סיגל ברניר תחליף את פיליפ רנצר. בישיבתו הראשונה ידון המדור בשינוי הליך הבחירה באמן שייצג את ישראל בביאנלה בוונציה

סיגל ברניר מונתה ליושבת ראש המדור החדש לאמנות פלסטית של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות במשרד התרבות והספורט, ותחליף בתפקיד את האמן פיליפ רנצר שכיהן במדור בארבע וחצי שנים האחרונות. ברניר היא מרצה במחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל, תיאורטיקנית, חוקרת ודוקטורנטית ללימודי סביבה, ועובדת כאוצרת עצמאית. בין השאר אצרה ברניר, יחד עם אדריכלית הנוף יעל מוריה קליין, את הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בונציה ב-2004 ואת הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני בבת ים.

המדור החדש, שחבריו אושרו על ידי מועצת התרבות בראשות ד"ר חיים פרלוק, ימנה 15 חברים, ולא עשרה כבעבר. נעמי אביב ודרורה דומיני, שכמו ברניר, כיהנו גם במדור הקודם, ימשיכו לעוד שנה. לצדן מונו סשה אוקון, בילו בליך, טל בן צבי, גרשון גורביץ, דוד גינתון, ד"ר דומיניק לוי אייזנברג, ד"ר איה לוריא, יצחק ליבנה, עדנה מושנזון, אוריאל מירון, טובה קויאט ועודד רפופורט. מרכזת המדור, עידית עמיחי, תצא בקרוב לחופשה של חמישה חודשים, ותוחלף על ידי אנשי המחלקה.

מחר תתקיים ישיבתו הראשונה של המדור החדש בה ידונו, בין השאר, בהמלצות לתמיכה בגלריות הציבוריות, על פי קריטריונים שנקבעו בוועדת האיכות של המדור. בנוסף, בעקבות הביקורת הציבורית על הבחירה ברפי לביא המנוח לייצג את ישראל בביאנלה האחרונה בוונציה, יבחן מחדש הליך הבחירה, שגובש בתקופת המדור הקודם.

סיגל ברניר

"אני חושב שעשיתי מאמצים, שלא עלו יפה בסופו של דבר, שאנחנו יותר ניזום דברים ופחות נגיב ליוזמות חיצוניות", מסכם רנצר את כהונתו. "ניסיתי להוליך כמה יוזמות, כמו הוצאת ספר שמסכם 60 שנות עשייה אמנותית, יוזמה שהתקבלה בברכה ולא קרה איתה כלום. כמו כן הצעתי הכנסה של יצירות אמנות ישראליות מקוריות עכשוויות למבני ציבור, שגם היא התקבלה בברכה אבל לא קרה איתה כלום, ולא יקרה עד שלא יעבירו הצעת חוק".

בין היוזמות שהמדור כן מימש תחת כהונתו, רנצר מציין את הכינון של הפרסים החדשים מטעם המשרד ואת יצירת הקריטריונים החדשים לתמיכה בחללי תצוגה ופרויקטים ציבוריים. שהוא הוביל: "זהו לא מהלך פשוט, והוא נועד למנוע מצבי רוח לא מקצועיים", אומר רנצר. לגבי המשך עבודת המדור הוא אמר: "אני מקווה שהמדור יצליח ליזום דברים ולהמשיך לקדם את האמנות העכשווית, ושלא יפול לשגרת עבודה. שיהיו ערניים למה שקורה ויענו על צרכים אמיתיים שהאמנות דורשת".

קי באישי אחרי פיקאסו ואנדי וורהול בדירוג מכירות האמנות

הדו"ח השנתי של מאגר נתוני שוק האמנות "ארט פרייס", שהתפרסם בשבוע שעבר, מציב במקום השלישי של האמנים המובילים במכירות פומביות ל-2009 את האמן הסיני קי באישי (1957-1864), מיד אחרי פבלו פיקאסו ואנדי וורהול. זוהי הפעם הראשונה שאמן סיני מדורג בעשירייה הראשונה ברשימה. קי ידוע מאוד בסין ובמיוחד עבודותיו המאוחרות, המתארות עכברים, ציפורים ובעיקר חסילונים. סכום השיא שהושג עבור עבודותיו במכירה פומבית נקבע בבייג'ין ב-2009, אז נמכרה היצירה "פרחים וחרקים" בכ-12.5 מיליון דולר. לפי מגזין ה"טיימס", פיקאסו כינה את קי כ"הצייר האורינטלי הגדול ביותר" ואמר שהוא לא מעז לבקר בסין מהפחד לפגוש אותו.

קי באישי, "טייגר". פיקאסו פחד לפגוש אותו (תצלום: רויטרס)

יצירותיו של קי נמכרו ב-2009 בסכום כולל של 70 מיליון דולר. יצירותיו של פיקאסו גרפו 121 מיליון דולר ושל ווורהול 106 מיליון דולר. קי זינק מהמקום ה-59 ב-2008. ופרנסיס בייקון, שהיה במקום השני, ירד הרחק למקום 334. עוד בעשירייה הפותחת: הנרי מאטיס, פייט מונדריאן, אלברטו ג'קומטי, פרנרד לז'ה, אדגר דגה, רפאל וקלוד מונה.

בדו"ח נכתב כי הרשימה מבליטה את העובדה כי סך כל ההכנסות מהוות שליש בלבד מהשיא שנרשם ב-2007, וכן את החזרה לערכים אמנותיים מסורתיים (שהמשבר הכלכלי דחף אליה) והתרחקות מספקולציות של אמנות עכשווית. בנוסף מבליט הדו"ח את נוכחותה המשמעותית של אמנות סינית בשוק הבינלאומי. לפי הדו"ח, בעקבות הירידה החדה במחירי האמנות, רף הכניסה לרשימה של 2009 היה נמוך בהרבה מבדרך כלל.

המוזיאון הפתוח לצילום בתל חי קיבל הכרה ממשרד התרבות

המוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל חי, קיבל הכרה רשמית מהמדינה על פי חוק המוזיאונים, כחלק מהמוזיאונים הפתוחים של התעשיין סטף ורטהיימר. השלוחות האחרות של המוזיאון - בגני התעשייה בתפן ובעומר - זכו להכרה כבר לפני שנים, אך ההכרה בשלוחה בתל חי, שהיא המוזיאון היחיד בארץ שעוסק אך ורק בצילום, אושרה על ידי שרת התרבות והספורט רק כעת, בעקבות המלצה של מועצת המוזיאונים.

מתוך התערוכה "גוף אהבה" של שפי בלייר במוזיאון הפתוח לצילום בתל חי

לדברי עידית עמיחי, מנהלת המחלקה לאמנות פלסטית ומוזיאונים במשרד התרבות, ההכרה התעכבה משום שמאז 2005, מועצת המוזיאונים לא היתה פעילה במשך שלוש שנים ומשום שהמוזיאון נדרש לתקן ליקויים הקשורים לאוסף ולשימורו. אוצרת המוזיאונים הפתוחים, רותי אופק, טוענת כי כבר מאז פתיחת המוזיאון ב-1992 היה ניסיון לקבל הכרה, וזאת למרות שהמוזיאון, בניגוד לשאר המוזיאונים המוכרים בארץ, הוא מוזיאון פרטי, והבקשה להכרה לא נוגעת להקצאת תקציב ממשרד התרבות. "החתירה להכרה היא לא כדי לזכות בכסף, אלא במעמד הראוי למוזיאון וכדי להיות כפופים לביקורת המוזיאונים בארץ", אומרת אופק. "זה חשוב גם לעבודה מול מדינות בעולם. כשאני פונה ומבקשת השאלה של יצירות התגובה היא שלילית למוזיאון לא מוכר. לכן חשוב לקבל הכרה גם מעבר לתקציבים".

במכתב ששלחה עמיחי לאופק ובו הודיעה על ההכרה היא כותבת: "הרחבת ההכרה היא ביטוי נוסף של מועצת המוזיאונים להערכה הרבה למפעלו של סטף ורטהיימר, מי שיזם והקים את מוזיאוני גני התעשייה בתפן, עומר ובתל חי. מיקומם של המוזיאונים בפריפריה - בצפון ובדרום - עשרות אלפי המבקרים בשלושה מוקדים המשוועים לפעילות אמנותית מקומית, להדרכות ולפעילות חינוכית ענפה כפי שאכן מתקיימות במוזיאונים של גני התעשייה, כל אלה מהווים תרומה אמיתית לחינוך לאמנות ולקידום התרבות בארץ". עמיחי הוסיפה במכתבה כי לדעת המומחים שנשלחו מטעם המועצה "אוסף הצילום במוזיאון מוגבל אמנם בהיקפו, אולם ניתן לדעתם להישען על אוסף הציור והפיסול אשר במוזיאון בתפן לצורך מתן ההכרה. יחד עם זאת, ממליצים חברי הוועדה להנהלת המוזיאון להגדיל את אוסף הצילום ולהתוות מדיניות של איסוף".

למוזיאון גן פסלים וגלריה עם תערוכות מתחלפות של צלמים מהארץ והעולם. כעת מוצגות בגלריה התערוכות "גוף אהבה" של שפי בלייר, "אור שחור" של מרלי שמיר, ו"ארץ ישראל בשלשה מימדים".

חנוך פיבן מציג בלוס אנג'לס

חנוך פיבן, "ארנולד שוורצנגר", 2010

במרכז התרבות "סקירבל" שבלוס אנג'לס נפתחה בשבוע שעבר התערוכה "MAKING FACES" של חנוך פיבן. בתערוכה מוצגים שישה דיוקנאות מקוריים של ארנולד שוורצנגר (דיוקן שנחשף לראשונה), אלברט אינשטיין, הילרי קלינטון, בוב דילן, מייקל ג'קסון וסטיבן ספילברג. בנוסף מוצגים 16 הדפסים דיגיטליים שנאספו ב-20 שנות עבודה: דרווין, פידל קסטרו, קארל מרקס, ואחרים. "לגבי חלק גדול מעבודותיי, בעיקר אלו שנעשו באמצעים מתכלים, האוריגינל הוא לא רלוונטי ומבחינתי העבודה המצולמת היא העבודה הסופית, ‘האוריגינל'", אומר פיבן. פיבן נמצא כעת בלוס אנג'לס ומעביר הרצאות וסדנאות למבוגרים ולילדים בארגונים שונים מטעם הקונסוליה הישראלית. מרכז "סקירבל" הוא מרכז תרבות שעל פי הצהרתו המקשר בין "מורשת יהודית לאידאלים של הדמוקרטיה האמריקאית".

הביאנלה ה-75 של וויטני מוצגת בניו יורק

עבודותיהם של 55 אמנים מוצגות בימים אלה בביאנלה של וויטני במוזיאון הוויטני לאמנות אמריקאית בניו יורק. זוהי התערוכה ה-75 במספר של הביאנלה הידועה לאמנות עכשווית, והיא נקראת, בפשטות, "2010" ולא עוסקת בחתך נושאי, אלא באמנות עכשווית ככלל. התערוכה משלבת עבודות במדיומים שונים של אמנים מוכרים יותר ופחות, החל מציור ופיסול, ועד לוידיאו, צילום, מיצב ומיצג, ולצדה, בקומה החמישית של המוזיאון, מוצגות עבודות שהוצגו בתערוכות קודמות וכן עבודות מהאוסף. בין האמנים המשתתפים: שרון הייס, צ'רלס ריי וקולקטיב האמנים "The Bruce High Quality Foundation". התערוכה תינעל בסוף מאי.

300 יצירות של ניצולי שואה יוצגו ביד ושם

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, שיחול השנה ב-12 באפריל, תפתח במוזיאון יד ושם בירושלים התערוכה "סגולות של זכרון" שתורכב מכ-300 יצירות של ניצולי שואה שנעשו מאז 1945 ועד היום. על אף שיד ושם מתייחסת ליצירות בעיקר כנושאי עדות, ניתן למצוא ביניהן עבודות רבות בעלות ערך אמנותי משמעותי, ובהן עבודות של משה קופפרמן, שמואל בק, יהודה בקון ויעקב צים, לצד עבודות של מאות אמנים לא מוכרים, שעליהן מושם דגש עיקרי בתערוכה. את התערוכה ילווה קטלוג מקיף בן 600 עמודים.

אחת העבודות שיוצגו בתערוכה: משה קופפרמן, "מסע זיכרון", 1965

יהודית שן דר, סגנית מנהלת אגף המוזיאונים ביד ושם ואוצרת התערוכה, כותבת במאמר המלווה את התערוכה כי "הכורח למעשה היצירה מאלץ את האמן לשוב אל מחוזות הזיכרון, לנבור בחומרים, אותם רצה לשכוח מחד, ולהנציח מאידך. זהו ללא ספק תהליך תובעני וכואב ‘לאזור שוב כוח ולחזור לגיהנום. להתחיל לצייר בפחד, במעיים מכווצים... להעז ולפתוח רק סדק דק', כפי שמתבטאת האמנית שרה עצמון. כל אלו באים לידי ביטוי בקורפוס היצירה של ניצולי השואה".

דייוויד ביילי חוגג יובל לסיקסטיז בתערוכה חדשה

תערוכת מכירה של צלם האופנה המוביל דייוויד ביילי מוצגת בימים אלה בבית המכירות "בונהמס" בלונדון. התערוכה כוללת את האימג'ים האיקוניים של ביילי משנות ה60 של המאה ה-20 ונקראת "Pure Sixties. Pure Bailey".

ביילי, בן 72, היה דמות משמעותית בשנות ה-60. התערוכה, שחוגגת 50 שנה לתקופה, כוללת צילומים של דוגמניות ותמונות של ידוענים שהיו בכותרות באותן שנים, בהם הרולינג סטונס, אנדי וורהול והביטלס.

ביילי התחיל לעבוד במגזין "ווג" ב-1960. לעבודתו הוא התייחס בציטוט ידוע שלו - "כשווג הציעו לשלם לי כדי לצלם נשים יפות כל היום חשבתי שאני על ספינת חלומות". לפי ההודעה של בונהמס, ביילי בחר את הצילומים בעצמו: "הבחירה שלי לתערוכה מבוססת על איקונים מהסיקסטיז. אתם יודעים, כל החשודים המידיים", צוטט האמן בהודעה. התערוכה תנעל ב-7 לאפריל.