"קליפה אדומה": לרקוד בלי כדורים

יום ראשון 18 ביולי 2010 02:42 מאת: מיכאל הנדלזלץ

רגע אחרי שהסתיים המונדיאל נוחתים היישר מנורווגיה, ארבעה רקדנים שעושים כדורגל קצת אחרת

קשה להעלות על הדעת זמן נכון יותר למופע תיאטרון מחול זה המגיע מנורווגיה. הוא החל ב-1997, שנה לפני שנורווגיה השתתפה בפעם האחרונה עד כה (מתוך שלוש) בגמר גביע העולם בכדורגל, והוא יצירתו של יו סטרומגרן, שהיה שחקן כדורגל לפני שהפך לכוריאוגרף מצליח. מאז הוא היה ללהיט בפסטיבלים ברחבי העולם, וקל להבין מדוע.

פסטיבל קליפה אדומה 2010 - כל הפרטים

סטרומגרן נטל מחוות תנועתיות של שחקני כדורגל בינם לבין עצמם, ובינם לבין הקהל, לפני המשחק, במהלכו ואחריו, ויצר סביבם תיאטרון מחול בו תנועה בעלת משמעות אחת עם כדור מקבלת משמעות כמשפט אסתטי בתנועה. ארבעת רקדניו-שחקניו השריריים מיטיבים לגלם את גירוד האשכים או תנועת האגן כלפי האוהדים, כמו שהם מיטיבים להפוך לקבוצת רקדנים הנעה בתיאום אנרגטי מושלם.

מובן שיש במופע אלמנטים סאטיריים על משחק הכדורגל, שאכן גם על מסך הטלוויזיה בשידור חי נראה לפעמים ביזארי, אם מתעלמים מנוכחותו של הכדור. היצירה מבליטה את הפטישיזם שבכדורגל, כולל הגרביים, החולצות והנעליים של השחקנים. סופו של המופע הוא ריקוד של ארבעה גברים בנויים לתלפיות, בעירום מלא, בתנועות המדמות מקלחת, כשגבם לקהל ואור המרצד על גופותיהם מוסיף למחול הסאטירי אלמנט ארוטי. לכל זה יש גם פסקול מתואם ומשעשע בפני עצמו.

זה נמשך קצת יותר ממחצית משחק כדורגל, עם זמן פציעות ארוך במיוחד (כלומר כשעה) ואחרי חשיפת הרעננות והחן סובל ממה שסובלים הרבה משחקי כדורגל: הרבה כדרורים ומסירות, והכל מרשים, אבל במרכז המגרש, בלי לסכן את השערים. חסרה הרגל המסיימת, מה גם שכאן לא בדיוק ברור מי נגד מי, ומה כבר יכולה להיות התוצאה. אני מוכן להמר על תיקו, ועל זה שהעיקר זה ההשתתפות.

פסטיבל "קליפה אדומה" מארח את "אמנות הכדורגל" בביצוע קבוצת יו סטרומגרן, באולם "נא לגעת" בנמל יפו.

תגיות: מיכאל הנדלזלץ, קליפה אדומה 2010