גלריה

עדכנו אותנו




העסק משפחתי של מסיבת יום הולדת

יום שישי 22 בינואר 2010 03:00 מאת: ציפי שוחט | תצלום: צחי צלינקר

שתי משפחות נפגשות ב"מסיבת יום הולדת" של הרולד פינטר. זה לא חלק מעלילת המחזה, זה מה שקורה על הבמה בהפקה של קבוצת התיאטרון החדשה "עת", שהקימו עודד קוטלר ולאורה ריבלין. הוא מביים; היא, אשתו לשעבר, משחקת לצד בתם המשותפת נינה; ועוד מלוהקים בעלה של ריבלין, גדליה בסר, אחים וגיסים. כשצריך קצת מתח על הבמה, הם פשוט מתנהגים כמו בבית



איפור: אילנה פיצ'חזה ל"סולו",

שיער: אוהד דנן ל"סולו". צולם בתיאטרון גשר

פרסומת

בהאנגר ביפו, לפני שהחלה ההצגה, לחשה אשה אחת לבעלה, בהתלהבות יש לומר, על עברן של הדמויות על הבמה: "הוא היה נשוי לה. לא זה שעל הבמה, ההוא שמסתובב עם שפם של היטלר בחוץ. זה הבמאי. הבחורה היא הבת שלה ממנו, נינה קוטלר. וזה שכתב את המוסיקה, שאול בסר, הוא האח התאום שלה. מהחדש אין לה ילדים בכלל".

המידע הזה היה אמנם שגוי בחלקו, אך שיקף מה שמתרחש על בימת ההצגה "מסיבת יום הולדת" שעלתה לאחרונה בהאנגר של תיאטרון גשר. ומה שמתרחש שם יכול להיות מצע לסרט הוליוודי או סדרת טלנובלה. אבל המציאות גוברת לעתים על הדמיון: בהצגה הזאת משתתפות שתי משפחות, משפחת קוטלר ומשפחת בסר, שיש ביניהן קשרי דם, קשרי נישואים, גירושים, ילדים משותפים ולא משותפים ועוד כהנה וכהנה. הבימוי והמשחק, העיצוב, הניהול וההפקה מופקדים כמעט רק בידיהן.

את ההצגה מוביל עודד קוטלר. השחקן והבמאי, שיסד בין השאר את תיאטרון נוה צדק ב-80' וניהל את תיאטרון חיפה בשנות ה-70 וה-90, הקים כעת יחד עם לאורה ריבלין קבוצת תיאטרון חדשה, "עת" (עבודות תיאטרון), ששמה לה למטרה להעלות הפקות קטנות-היקף של יצירות מופת; בהן מודרניות, של סמואל בקט, הרולד פינטר, סם שפרד ותום סטופארד, וכן עיבודים ליצירות קלאסיות של מולייר, שייקספיר, איבסן. התוכנית היא להעלות מספר מוגבל של הופעות; ההצגות הבאות של "מסיבת יום הולדת" מתוכננות ל-25 עד 27 בפברואר. שיתוף הפעולה עם תיאטרון גשר, שהוא ניסיוני בשלב זה, מסייע בשיווק וביחסי הציבור.

קוטלר מבקש זה זמן להקים קבוצת תיאטרון, ולפני כשנה הקים עמותה ציבורית לשם כך. "הכוונה היא לייסד תיאטרון קטן, כמו כתב עת ספרותי, שנועד לקהל שוחרי תיאטרון ויצירות מיוחדות במינון מצומצם", הוא אומר. הקבוצה גם מקווה לקבל תמיכה מהמדינה. בינתיים, לדברי קוטלר, מרביתם עובדים בשכר זעום במיוחד.


מימין: לאורה ריבלין, נינה קוטלר, עודד קוטלר, שאול וגדליה בסר

פינטר אהוב במיוחד על קוטלר, שלדבריו היה מהראשונים שהעלו ממחזותיו בארץ, עוד בשנות ה-60, ב"בימת השחקנים". קוטלר גם יזם את פסטיבל פינטר שהתקיים במארס האחרון בתיאטרון "תמונע". אין פלא לפיכך שמחזהו, "מסיבת יום הולדת", נבחר להפקה הראשונה של קבוצת התיאטרון החדשה. זו נהפכה כאמור להפקה ביתית-כמעט, שצורפו אליה רק שלושה שחקנים חוץ-משפחתיים - מיקי לאון, דב גליקמן ויואב הייט.

"מסיבת יום הולדת" היא קומדיית אימה. סטנלי (לאון), שנמלט מכל מחויבות וקשר, מוצא מקלט בפנסיון בעיר חוף נידחת. במקום הזה מתייצבים יום אחד שני אנשים: יהודי ואירי (גליקמן והייט), המבקשים את נפשו. הם חוקרים אותו ומענים אותו ובסופו של דבר לוקחים אותו ונעלמים יחד עמו.

את בעלת הפנסיון הקשישה מג, שנוהגת להשתעשע עם סטנלי במיטה, מגלמת לאורה ריבלין. גדליה בסר, בן זוגה של ריבלין, מגלם בהצגה את בעלה פיטי. בתה נינה קוטלר מגלמת שכנה המיודדת עם בעלת המלון ומקיימת קשר ידידותי מרוחק עם סטנלי. שאול בסר, בנם של ריבלין ובסר, הלחין את המוסיקה להצגה.

וזה לא הכל: אשתו של בסר הצעיר, לירון בסר בוקאי, מנהלת את העמותה והיא גם מפיקת התיאטרון "עת". דניאלה מור, גיסתו של עודד קוטלר (אחותה של אשתו אורדית), היא מעצבת התפאורה. דרור נחום, בעלה של נינה קוטלר, הוא עורך הדין של העמותה, ובתו הילה לב ארי היא מנהלת ההצגה ומפעילת התאורה. מבולבלים? להלן ניסיון להתרת הסבך.

עודד קוטלר: נפגשים בימי הולדת

לפני כארבעה עשורים היו קוטלר וריבלין בעל ואשה. ב-71' הביאו לעולם את התאומים נינה ואמנון קוטלר. הם הכירו בשנות ה-60 בסטודיו למשחק בתל אביב שהקים קוטלר עם אמנון מסקין. ריבלין היתה אז בת 18, בתחילת שירותה הצבאי. קוטלר היה בן 25, כבר גרוש מאשתו הראשונה תרצה אתר (לפניה היה בן זוגה של גילה אלמגור). "התפעלתי מהכישרון שלה. התאהבנו", הוא נזכר כעת. הם נישאו בביתה ברמת גן, התגוררו בהרצליה, עברו לתל אביב ומשם עלו לחיפה. קוטלר היה המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, ריבלין היתה שחקנית האנסמבל.

אבל שם בתיאטרון חיפה, מאחורי הקלעים של "אחים", מחזהו של דני הורוביץ, החל רומן סודי של ריבלין עם גדליה בסר. בסר היה נשוי אז לשחקנית רחל דובסון לאחר שנפרד מהמשוררת דליה הרץ. הרומן היה לאהבה גדולה.

כשקוטלר וריבלין נפרדו היו נינה ואמנון בני שנתיים וחצי. כשהיו בני ארבע חבר קוטלר לאורדית עצמון, אשתו עד היום. "בחתונה של אמנון עם הילה, בעודו מתחת לחופה, ביקש להודות לכמה אנשים - לאורדית, ולאמא שלה חנה, ולגדליה בסר", מספר קוטלר. גם בסר וריבלין חיים יחד מאז והביאו לעולם את שאול, כיום בן 30. לקוטלר ולאורדית נולד דניאל, כיום בן 26.

דניאל הוא סטודנט לניהול ופסיכולוגיה באוניברסיטת באר שבע. אמנון, התאום של נינה, עוסק באנימציה תלת ממדית (ולדברי אמו "לא נותן למשפחה להתקרב לשום פרויקט שלו"). הם היחידים ברשימה הנפתלת הזאת שאינם משתתפים בהפקה של התיאטרון החדש.

"אחרי הפרידה לאורה ואני נשארנו חברים טובים", מספר קוטלר. "הבנו שאנחנו לא בנויים לחיות כזוג, אבל הידידות נשארה עד עצם היום הזה". ועם זאת, קרוב לשלושה עשורים הם לא עבדו יחד; "כל אחד חי בעולמות שלו, בעניינים שלו", כדברי ריבלין. רק בשנים האחרונות החלו להופיע יחד בהצגות: ב"איזון עדין" של אדוארד אלבי בתיאטרון הרצליה (2004) הם היו זוג מוצלח שמשהו ביחסים שלהם התערער; בטלנובלה הטלוויזיונית "אסתי המכוערת" מ-2003 הם היו זוג רע שכל הזמן מתקוטט.

המפנה התחולל בהצגה "אונור" של המחזאית האוסטרלית ג'והנה מארי סמית, שעלתה לפני שש שנים בתיאטרון בית לסין בבימויה של ציפי פינס. קוטלר-ריבלין גילמו זוג לדוגמה שמתפרק בגלל בגידה. האם זה לא העלה זיכרונות? "זה עורר אצל כל אחד את האסוציאציות שלו ולא היינו צריכים לדבר על זה", אומרת ריבלין, "זה היה חבוי בתודעה, ואפשר היה להשתמש בזה מבלי לדבר. בעבודה כמו שלנו הרבה פעמים בתהליך העבודה בחזרות פותחים בשיחות על דברים חבויים, זה משרת אותנו בדמויות שאנחנו מגלמים, ולפעמים יש דברים שלא צריך לדבר עליהם. ביני לבין עודד יש דברים שלא צריך לדבר עליהם אבל הם קיימים. הפרידה שלנו היתה פרידה עם הרבה אהבה וכאב, והאהבה נשארה עד היום".


לאורה ריבלין וגדליה בסר ב"מסיבת יום הולדת". "במקצוע אני מרגישה המון פרגון ממנו" (תצלום: גדי דגון)

קוטלר: "מאז אני בוחר בה כשחקנית ומציע אותה כשחקנית. ביימתי אותה ב'תפוחים מן המדבר', ובהצגה ‘הבנאליות של האהבה' הצעתי אותה כשחקנית, אף על פי שאז שחקן אחר היה מיועד לשחק לצדה ולבסוף אני לוהקתי. אמרתי להם: ‘חבר'ה, יש לכם שחקנית מצוינת'. עזרתי בזה לבית לסין".

ולא נוצרים מתחים על הבמה לנוכח העבר המשותף?

קוטלר: "לא, לא עם לאורה ולא עם גדליה. גיל 50-60 הוא גיל קשה לשחקניות תיאטרון. אין הרבה תפקידים. אני חושב שלאורה עובדת ומעצבת דמויות להפליא. והיא מסורה, חרוצה ודייקנית. כבמאי אני עובד עם הרבה שחקנים והיא יוצאת דופן.

"ל'מסיבת יום הולדת' אני זה שהביא את גדליה. כשפניתי אליו הוא שקל את ההצעה כי מדובר בתפקיד קטן. הוא ענה בחיוב כי רצה לעזור בהקמה של המסגרת הזאת. החשיבות הגדולה היא לא רק בבחירת השחקן והתפקיד אלא בקומפוזיציה של האנסמבל השלם. לזוג שחקנים שמכירים זה את זה יש מערכת שלמה של התנהגויות, ג'סטות וצבעים שמשתחרר על הבמה. בחזרות, כשהיה ביניהם דיאלוג מצחיק על הבמה הם אמרו שזה כמו בבית. וכשהיה צריך ליצור מתח על הבמה בין מג לפיטי אמרתי להם: ‘תיצרו ריב כמו בבית'. זה טוב להפקה".

מי ליהק את נינה קוטלר ושאול בסר?

"אני הבאתי את נינה וגם את שאול. גדליה לא אמר לי מלה".

האם אתה לא מרגיש איזה חוסר נוחות בשילוב המשפחתי הזה של קבוצת תיאטרון המנסה לקבל תמיכה מהמדינה? בחיים הפוליטיים נותנים את הדין על סידור עבודה למקורבים.

קוטלר: "אין דומה עולם השררה בשלטון, שהוא כוחני מאוד וקובע גורלות, לעולם התיאטרון והיצירה. לא מדובר במשרה כוחנית אלא במצב שאתה מוצא שהליהוק הספציפי הזה מתאים והוא גם סיוע חלוצי בתמורה ששואפת לאפס, וזאת כדי לעזור בהקמת מסגרת יצירתית חדשה. האם אני צריך להחרים את לאורה, שאני רואה בה את אחת השחקניות המצוינות, רק מפני שהיתה אשתי? עולם ומלואו מציע לה תפקידים".

אתם נפגשים גם מחוץ לתיאטרון?

"בין ההפקות יכולים לעבור שבועות שלא נתראה. אנחנו בעיקר נפגשים בימי הולדת".

לאורה ריבלין: גדליה קנאי

ריבלין אוהבת את המפגש המחודש שלה על הבמה עם קוטלר: "תמיד יש נקודות רגישות, אבל יש משהו פתוח בינינו בענייני עבודה והוא מתייחס וקשוב. הוא יכול להגיד לי כל מה שהוא חושב וזה בא ממקום שיש לי מה לעשות עם זה. העבודה היא העיקר - ולא היחסים. כשעודד ביים את ‘תפוחים מן המדבר' הוא הציע אותי לתפקיד כשאף אחד לא חשב שאני מתאימה לו. ההצגה רצה עד היום כבר 500 פעם".

איך גדליה בסר מתייחס ליחסים האלה?

"הוא לא התחייב מראש לרוחב לב אנושי כללי. לפעמים אני מתבלבלת בשמות. כשזה קורה בחיק המשפחה זה בסדר. אבל בהופעה של שאול, למשל, קראתי לו קבל עם ועדה עודד. הוא לא אהב את זה. במנוי שעשינו פעם לחוף הים של הרצליה כתבו: גדליה קוטלר. גדליה עם המנוי הזה לים של הרצליה כבר לא נכנס. מצד שני, הוא אדם שנותן המון ספייס. אנחנו כבר צוחקים על זה. יש הרבה שקט נעים. לפעמים יותר מדי. במקצוע אני מרגישה המון פרגון ממנו".

העובדה שהוא במאי לא גורמת לו לבקר את העבודה של עודד?

"בין האמנים נדמה לי שבמאים בדרך כלל הכי פחות מפרגנים זה לזה. אולי משוררים עולים עליהם בחוסר פרגון. אנחנו השחקנים בהחלט יותר נדיבים, אולי משום שאנחנו עובדים יחד ויש אינטראקציה ודינמיקה. עודד וגדליה הם גם שחקנים. בחדר החזרות האווירה היתה מאוד נעימה. גדליה יכול להיות חם מזג, הוא מתלהט מהר. אבל הוא הפתיע. אולי בשל האופטימיות של עודד, הסבלנות האין-סופית שלו לשחקנים. נראה לי שגם גדליה נכבש".

האם אינך חשה חוסר נוחות עם כל ההפקה המשפחתית הזאת?

"ממש לא. למה אני צריכה להרגיש חוסר נוחות? מקומי בתיאטרון ברור בלי עודד וגדליה".

איך את מרגישה בתוך כל המשפחתיות הזאת?

"זה לא היה מכוון מראש שכל המשפחה תיטול חלק במסיבת יום הולדת הזאת ובוודאי שזה לא הקו המנחה של התיאטרון. לא לשם כך הוא הוקם. אני חושבת שלרובנו היו חששות, אבל היה חשוב לנו לתמוך ברעיון הזה של התיאטרון. ההפתעה הגדולה בשבילי היתה בהצגות הראשונות של "מסיבת יום הולדת". היו שמחה והתרגשות של הקהל שמילא את ההאנגר של גשר".

גדליה בסר: ויכוחים על הנהיגה

את בסר מתארת ריבלין כמי ש"אינו מהמתאמצים להרשים". אולי בשל כך הוא אינו מתאמץ לשכנע שאין לו שום בעיה עם הזוגיות הבימתית של ריבלין עם בעלה לשעבר, קוטלר. "אני יכול להבין איך מסתכלים על זה, אבל אני מסתכל על זה בעין מקצועית", הוא אומר. "בכל זאת אנחנו נפגשים מדי פעם, יש להם הרי ילדים משותפים".

על הרומן הסודי שלו עם ריבלין הוא אומר שזו לא היתה אהבה ממבט ראשון, ושבכלל זרמו הרבה מים מאז. לשאלה מדוע לא נישאו עד כה הוא משיב: "אולי לא נישאנו בגלל עצלות. אבל ייתכן שנעשה זאת בקרוב".

את ריבלין הוא ביים לא מעט על הבמה: "נפש יהודי", "פלסטינאית", "סטריפטיז אחרון", "כוונות טובות", מחזה שריבלין כתבה. בסר וריבלין גם הופיעו כזוג על הבמה, אך הוא מתקשה לזכור מתי.

בעבר העידה ריבלין כי אינה דברנית גדולה וגם גדליה לא. "אנחנו מדברים שישה משפטים ביום ואת השביעי נדמה שכבר אפשר לדחות למחר כדי לא להעמיס", אמרה. אבל בסר מספר על ויכוחים בבית שבו מדברים על תיאטרון בבוקר, בצהריים ובערב. "כי אחרי הכל העבודה בתיאטרון זו דרך חיים שלנו. אז רבים ומתווכחים לפעמים, ולא תמיד זו אידיליה אבל זה מפרה".

איך נראה כיום סדר היום שלכם?

"את ארוחת הבוקר אני אוכל לרוב מוקדם יותר כי אני מתעורר לפניה. אחר כך נוסעים יחד לחזרה ביפו. דווקא בנסיעה יש מתחים כי לאורה לא ממש מרוצה מהנהיגה ואני לא אוהב שאומרים לי איך לנהוג. בחזרה כל אחד עוסק בענייניו. לא תמיד אנחנו חוזרים יחד הביתה, כי לה יש הצגות בערבים יותר מאשר יש לי".

נינה קוטלר: אין פריווילגיות

קוטלר, בת 38, אמנם למדה תיאטרון בתיכון תלמה ילין, אבל לאחר מכן ברחה ממשחק כמו מאש; התחום הבהיל אותה, היא חששה להישאב לתוכו ותקופה ארוכה לא ביקרה בתיאטרון, אפילו לא בהצגות של הוריה. בבריחתה היא הרחיקה עד ללונדון ללמוד ארכיטקטורה, סיימה, ורק אז הבינה כי אינה מרוצה מבחירתה וכי הייעוד שלה הוא להיות שחקנית. את הדיפלומה שעמלה עליה איפסנה ונרשמה ללימודי תיאטרון בדרמה סנטר בלונדון. אחרי שלוש שנות לימוד חזרה לישראל להפקה "אונו מומנטו" בתיאטרון "תמונע".

כשחקנית היא זוכה למחמאות מהמשפחה המורחבת: אמא ריבלין מספרת שבחזרות נהנתה להסתכל על נינה "עד כדי כך ששכחתי לדבר. החיים והתיאטרון לגמרי מתערבבים".

גם גדליה בסר סבור שלקוטלר יש נתונים טובים, אלא שלא קיבלה די הזדמנויות. ואבא קוטלר סבור ש"יש לה הרבה תכונות שמזכירות את לאורה במובנים רבים, וזה עונג ללהק אותה להצגה פעם בכמה זמן".


מימין: יואב הייט, מיקי לאון ודב גליקמן ב"מסיבת יום הולדת" (תצלום: גדי דגון)

אביה אכן ליהק אותה להפקות שביים: בתיאטרון גבעתיים לוהקה לפרויקט "מובטל נולד", כך גם שיחקה ב"חברון" בהבימה, וב"סינית אני מדברת אליך" החליפה את קרן צור. כעת ליהק אותה קוטלר לתפקיד לולו ל"מסיבת יום הולדת". לולו היא בחורה צעירה שמחפשת אהבה, אבל ההזדמנות שהיא נותנת לסטנלי מוחמצת.

נינה קוטלר טוענת שאינה זוכה לשום פריווילגיה מצד אביה הבמאי, ההיפך, "לפעמים הדרישות ממני לעמוד בזמנים יותר נוקשות משחקנים אחרים".

האם למדתם להכיר זה את זה טוב יותר בזכות העבודה המשותפת?

"כן, כי משהו בתהליך העבודה הוא נורא חשוף. זה סוג של עירום. בהפקה הראשונה שלנו, ‘מובטל נולד', היה קשה, אבל בהפקה הנוכחית כבר הייתי משוחררת לגמרי, זה ממש ציון דרך. בתהליך העבודה הכרתי צדדים של אבא שלא הכרתי עד אז כבתו. בעודד יש פתיחות גדולה מאוד לשחקנים, וגם הוא חושף עצמו באופן שלא נחשף אף פעם בסיטואציה משפחתית. הוא מספר על חוויות שלו מהחיים ועל היחסים עם הוריו".

לשאלה אם העבודה המשותפת עם אמה תרמה ליחסים שלהן היא משיבה תשובה מעורפלת: "הופענו לראשונה בטלוויזיה ב'שיר שלנו' וזה היה בשלב שהייתי נרגשת לעבוד אתה. כשזה קורה בזמן הנכון זה עוזר ליחסים, כי פתאום נכנס דו שיח אחר, עוד ממד".

והפעם, כשכל המשפחה מעורבת?

"בשבילי זו פעם ראשונה שאני משתתפת בסיטואציה כזו, ולא ציפיתי להרגיש נוח, אבל אני מרגישה מאוד נוח".

נוח לך שההורים מעורבים כל כך בקריירה שלך?

"אין לי שום בעיה עם זה. אני לא חושבת שאבא היה לוקח אותי לעבודה אם לא היה חושב שאני מתאימה".

מהן התוכניות שלך לעתיד?

"אני עוד לא יודעת".

שאול בסר: ניצחנו את השיטה

בסר, בן 30, כבר הספיק להלחין מוסיקה לשתי הצגות בפסטיבל עכו, להפקות בסמינר הקיבוצים, ניסן נתיב, המעבדה בירושלים, וגם להצגה "בעלת הארמון" שבה השתתף אביו גדליה. בימים אלה משיק בסר מופע ודיסק של 11 שירים שהלחין מתוך ספרו של עמוס עוז "אותו הים"; אמו לאורה ריבלין מופיעה שם בשירה ומשחק. קוטלר שמע את המוסיקה שלו והציע לו להלחין את פסקול ההצגה.

"לא יצא לי לעבוד אתם הרבה", הוא אומר על בני המשפחה, "ומאוד נהניתי, ומכיוון שאשתי לירון מנהלת את התיאטרון יצא לנו להתראות יותר. מחוץ לחזרות אנחנו נפגשים די הרבה עם נינה קוטלר ודרור נחום, וישנם גם המפגשים המשפחתיים בסופי שבוע ששם מדברים הרבה על ההצגה, אבל את הפוקוס תופסים תמיד האחיינים והנכדים. נראה שהצלחנו למצוא את האיזון הנכון".

הרושם שנוצר הוא שאתה, כמו כל בני המשפחה, מציירים תמונת עולם אידילית, עולם ללא מתחים.

"מתחים נוצרים כשאין מרחב מחיה, אבל אצלנו כל אחד יודע לקחת את הזמן לעצמו. אולי כך ניצחנו את השיטה. גם אותנו זה הפתיע, אבל זה עובד".





תגיות: גדליה בסר, דבל'ה גליקמן, הרולד פינטר, יואב הייט, לאורה ריבלין, ליאורה ריבלין, מיקי לאון, מסיבת יום הולדת, נינה קוטלר, עודד קוטלר, ציפי שוחט, שאול בסר, תיאטרון גשר

(0 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5