המלך, המכשפות ועשן האופנועים

יום שני 01 ביוני 2009 02:45 מאת: ציפי שוחט

מופע החוצות הראוותני של התיאטרון הפולני ביורו פודרוזי, שיועלה מהיום בתל אביב, מעניק פרשנות מודרנית ל"מקבת"

אש, תמרות עשן, אופנועים ומכשפות על קביים מרכיבים את מופע החוצות המרהיב"מקבת" של תיאטרון ביורו פודרוזי מפוזנן שבפולין. כתגבור לאפקט החושי מלווה את המופע מוסיקה שכתב במיוחד קשישטוף נוביקוב, בין היתר היא כוללת מוסיקת רוק המבוצעת בידי תזמורת סימפונית, וכן שירה חיה של זמרת אופרה.

פבל שקוטק הוא היוזם והבמאי של מופע הראווה הזה, והוא יוצג מהיום ועד 4 בחודש ברחבת התיאטרון הקאמרי בתל אביב. שקוטק הקים את התיאטרון לפני עשור עם חבריו לאוניברסיטה וכיום הוא המנהל האמנותי שלו. זהו תיאטרון קטן במושגים של תיאטרון ישראלי - ארבע-חמש הפקות חדשות בכל שנה מהרפרטואר המודרני העכשווי הכולל דרמה גרמנית או פולנית חדשה. "מקבת" של שייקספיר היא ההפקה הראשונה שנשענה על הקלאסיקה.

מאז הבכורה ב-2005 הועלתה הפקה זו בפסטיבלים שונים ברחבי העולם, בין היתר בכיכר המרכזית של נובה-קוטה, אחת השכונות האפורות של קרקוב. בכיכר הזאת עמד פעם פסל של לנין. למרות מזג האוויר התקבצו סביב הכיכר מאות בני אדם כדי לצפות במופע. לנין, אומר שקוטק, הוא סמל לשליט אכזר, כמו מקבת שהתשוקה לכוח הוליכה אותו לאבדון.

מתוך המופע. מכשפות על קביים (תצלום: תומס פלסובסקי)

גיבורי מחזהו של שייקספיר, מקבת ובנקו, הם גנרלים בצבאו של דאנקן מלך סקוטלנד. הם חוזרים משדה הקרב ופוגשים שלוש מכשפות המנבאות להם את עתידם: מקבת עתיד להיות מלך סקוטלנד, וצאצאיו של בנקו יהיו מלכים.

רצח ועוד רצח, בגידה ועוד בגידה, מסייעים למקבת להגשים את נבואת המכשפות והוא נהפך למלך סקוטלנד. אבל תאוות הכוח שלו לא פגה והוא חושש שצאצאי בנקו יהיו מלכים, כפי שניבאו המכשפות. סילוקם מהעולם נהפך לכורח המציאות. ביוזמת מקבת משספים רוצחים את גרונו של בנקו, אבל בנו נמלט והכתר מגיע לידיו.

למה בחר שקוטק דווקא ב"מקבת"? "כי זהו מחזה על אמביציות פוליטיות שמביאות להרס, שמביאות למלחמה. המלחמות בעולם ממשיכות כל הזמן. בהפקה הזאת אני עוסק בנושא המלחמה מהזווית של השליט, של הכוח".

מטבעו של הז'אנר - מופע חוצות - הולכת לאיבוד שפתו השירית של שייקספיר. שקוטק מדבר בשפת האימאג'ים וכך מצליח ליצור מופע מרהיב, חושני ולעתים מרגש, שגם יש לו אמירה. וזה הישג לא מבוטל. הוא אינו מכוון לשליט מסוים, אבל לאורך כל ההצגה קשה להשתחרר מהרושם שהדמויות שלו מגיחות ממלחמת העולם השנייה. שפת הגוף שלהן, התנועות הזוויתיות, האופנועים המשמשים ככלי הרכב שלהן - כולם מעוררים אסוציאציה של פאשיזם ונאציזם. "האופנועים הוא הסימבול החזק ביותר שלי לפאשיזם", הוא אומר, "ועד היום צבאות של מדינות שונות משתמשים באופנועים".

מדוע המכשפות בהפקה מעוצבות כנזירות?

"בעיני הן נראות כמו אלמנות שאיבדו את הבעלים במלחמה, או אמהות שאיבדו את בנם, או נשים צעירות שאיבדו את אהובן. העובדה שהפנים שלהן מוסתרות מוסיפה מסתוריות".

איך מגיב הקהל?

"בכל ארץ שהופענו בה הקהל פירש את המופע מהזווית שלו. באמריקה למשל עוררה ההפקה אסוציאציה של מלחמת עיראק וסדאם חוסיין. ברוסיה האסוציאציה היתה על המלחמה בצ'צניה. בישראל עדיין איני יודע, אבל נושא אלימות אינו דמיוני לכם".

תגיות: ציפי שוחט