באך שלא הכרתם

יום שני 17 במאי 2010 03:00 מאת: חגי חיטרון

תגיות: חגי חיטרון

בעין הוד וביפו יבצעו השבוע קנטטות של באך שלא נשמעו בארץ מעולם • דיסק חדש מתעד קונצרט היידני מלהיב של תזמורת קאמרטה ואורחים • וגם: מחרוזת ברהמסית לילדים

אנסמבל "סולני באך הישראלים" בניצוחו של שרון רוזנר (ארבעה זמרים וקבוצת נגנים בכלים אותנטיים), אשר כבר הוכיח את יכולתו להגיש יצירות קוליות של באך בשקיפות רב-קולית מרשימה, יבצע השבוע שתי קנטטות של באך שאינן נמנות עם אלה הנשמעות תדיר, והן מס' 165 ("מרחץ קדוש של רוח ומים") ומס' 44 ("יגרשו אותכם מבתי הכנסת"). הקונצרטים יהיו בסוף השבוע בעין הוד (פסטיבל "מאסטרו", יום שישי בבוקר), וב"התיבה" ביפו (שבת בבוקר), וכוללים גם יצירה ידועה של באך - המיסה הקצרה מס' 236, לצד "מיזררה" של זלנקה ועוד.

הקנטטה מס' 44 מוכרת לי בזכות סדרת הקנטטות בניצוחו של מאסאקי סוזוקי ("ביס", מק"ט 1271). בביצוע יפאני זה משתתפים סופרן יפאנית מצוינת והזמרים האירופים גרד טירק ופטר קוי. זו יצירה מיוחדת, שפתיחתה (דואט לטנור ובאס שמוליך לקטע מקהלה) מדגימה את רצונו של באך לשקף באמצעות מוסיקה קודרת (עם מעברים כרומטיים שמזכירים פרק ב"יוהנס פסיון") את ימי הרדיפות וההקרבה של הנוצרים הראשונים. אחד השיאים במצעד ההשראה המלודית של באך? ממש לא. יצירה שמעניין להכיר? בהחלט.

חגיגה לאדמירל המושיע

בספטמבר 1800 ביקר האדמירל הבריטי הורשיו נלסון בווינה ופקד גם את אחוזת אסתרהזי באייזנשטדט הסמוכה. נערכה שם חגיגה לכבוד האורח, שכללה את ביצוע ה"מיסה לעתות מצוקה" של היידן, אשר שירת באסתרהזי כמוסיקאי חצר. היידן חיבר את המיסה כאשר האוסטרים היו שרויים במצוקה לנוכח הצלחותיו המאיימות של נפוליאון, אך החגיגה התקיימה לאחר שנלסון כבר השמיד (ב-1798) את הצי הצרפתי במפרץ אבו-קיר והמועקה התפוגגה. מאז החגיגה באחוזת אסתרהזי הודבק ליצירה הסוחפת, הנהדרת, שמביעה מצבי רוח נוגדים (למשל חרדה בפרק ה"קיריה" הפותח לעומת שמחה זוהרת ב"גלוריה" שאחריו), השם "מיסת נלסון".

אמה המילטון, אהובתו של אדמירל נלסון. משערים שזימרה ב"מיסת נלסון"

בנובמבר אשתקד בוצעה מיסת נלסון בארץ, במקומות אחדים, וחברו לכך מקהלה מקלוז' שברומניה, זמרים סולנים מישראל ומחו"ל ותזמורת קאמרטה - הכל בניצוחו של אבנר בירון. עתה הוציאה קאמרטה דיסק שמתעד זאת (הקלטת קונצרט במוזיאון תל אביב בידי ישראל דוד ואיתן שמאי), ולשמעו נזכרתי בחוויית האירוע החי.

ההקלטה משקפת את תפקודה המרשים של המקהלה האורחת על כל אגפיה (אפילו ביתר בהירות מאשר בקונצרט עצמו) ואת זמרתה הבוטחת של כוכבת הערב, הסופרן הישראלית דניאלה לוגאסי, שהתמודדה בקלילות עם הקטעים הווירטואוזיים. בהקשר זה מתבקש להזכיר כי יש משערים שבביצוע המיסה באסתרהזי, לפני 210 שנה, זימרה את תפקיד הסופרן דמות היסטורית מסקרנת, הלוא היא ליידי המילטון, אהובתו של אדמירל נלסון.

נעים גם לדמיין שבמשך הביקור זימרה המילטון בצוותא עם היידן הקשיש, שליווה אותה בפורטפיאנו. אמה המילטון, שאת חייה הסוערים יקצר המצע מלספר כאן, היתה אשתו של השגריר הבריטי בנאפולי, ולפי ציורים רבים - יפהפייה מדהימה. בעלה הקשיש קיבל בסובלנות את הרומן של אמה עם האדמירל הנערץ (שהניב בת לא חוקית), וכאשר חזרו לאנגליה הם חיו בשלישייה.

חזרה לדיסק של קאמרטה: השוויתי את הביצוע הישראלי-רומני להקלטה ידועה אחרת, שבה מנצח ניקולאוס הרנונקור, סמכות וינאית ראשונה במעלה, על מקהלת "ארנולד שנברג", עם תזמורת "קונצנטוס מוזיקוס" שלו ועם הזמרת הסלובקית לובה אורגונזובה ולצדה בתו של הרנונקור, אליזבט פון מגנוס ("טלדק", 1998). מסקנה: הדיסק של קאמרטה עדיף, ולאו דווקא בגלל איכות ההקלטה.

המלחין יואל ולבה בפעילות חינוכית. הנאה ספונטנית ואינטלקטואלית

היתרונות הישראליים-רומניים: לעומת המקהלה מקלוז', בניצוחו של בירון, המקהלה האוסטרית המפורסמת נשמעת כמאסה ווקאלית דייסתית; וגם: דניאלה לוגאסי מביסה בבירור, בתחרות המדומיינת, את הסופרן אורגנזובה, בצוות של הרנונקור, שהפקתה אופראית דשנה מסורבלת. יתרון מסוים של הווינאים הוא הצליל ה"אותנטי" של התזמורת, אך גם מנגינתה של קאמרטה שלנו, בכלים מודרניים רגילים, אפשר רק להתפעל. יתרון נוסף: הדיסק של קאמרטה מביא גם את מיסת "סנט ניקולאי", עם אותם אמנים. כדאי מאוד להכיר.

שיר ערש אולטימטיבי

חברת הליקון הוציאה דיסק לטף (סדרת "החוויה הקלאסית לילדים" בעריכת ירון קרשאי) ובו מחרוזת ממיטבו הסימפוני, הקאמרי והווקאלי של ברהמס. יש בלקט זה, המתאים לשמש כמתנה, קטעים מביצועים ישנים טובים עם המנצחים אבאדו, הייטינק ויוכום, בין השאר, ועם הפסנתרנים אמיל גיללס וראדו לופו (אגב, במקרה של לופו נפלה בדף הנלווה טעות בציון מספר הרצועה. הנכון: רצועה 10, לא 11).

היהלום בכתר מגיע בסוף: זמרת האלט השוודית אן סופי פון אוטר מפליאה ללטפנו בשיר הערש הידוע אופוס 49 מס' 4. ביצוע חם, אנין, שמוליד מסקנה מתחייבת: כדאי מאוד להשיג את "הדבר עצמו", כלומר קובץ שירי ברהמס בפי פון אוטר!

יואל ולבה במבט מדעי

לא מזמן נסקר כאן דיסק מהנה משירי הזמר של יואל ולבה (במסגרת סדרה בעריכת נחום היימן), לרבות להיטים שהיו לחלק מגרעין המורשת הישראלית, כמו "הורה סחרחורת", "הורה מדורה" ועולה על כולם - "שיר השתיל" בביצועה המשכר של נחמה הנדל. עכשיו שולב באתר האינטרנט של עמותת "זמרשת" מחקרה המקיף של המוסיקולוגית נתלי גולדברג (עבודת תזה לתואר שני בהדרכת פרופ' שי בורשטיין), על 80 שירי הזמר של ולבה, מעוטר תצלומים צודי עין.

המחקר מספר בקיצור על חייו של ולבה, לרבות פעילותו החינוכית, ועיקרו אנליזה מפורטת של שיריו, אשר שיקפו את החלטתו להתחבר לשורשים עבריים עתיקים (מדומיינים, בעצם) ולהימנע מהמג'ור-מינור האירופי ומהניב המזרח-אירופי היהודי. דוגמה: המעבר המפתיע, במנגינה, מהמלה "כד" למלה "זה" במשפט "אילולא כד זה נשאר" (השיר "כד קטן"). גולדברג אומרת שבולטת אצל ולבה דבקות נטולת סטיות בהחלטה האידיאולוגית; מלחינים ישראלים אחרים של שירי זמר, גם אם הצטרפו לאידיאולוגיה, "חטאו" לפעמים גם בכתיבת נעימות אירופיות מובהקות.