שרתי לך ארצי
יום שני 26 בינואר 2009 02:38 מאת: חגי חיטרון
אמש בקונצרט
קשה להקיף את חייו ויצירתו של המוסיקאי ואיש המלים יהודה שרת בתוכנית של שעתיים פלוס? מתברר שלכאורה אי אפשר בכלל להקיף; כאשר הקטעים אינם מחושבים, כאשר לא ניכרים תכנון, דאגה לניסוחים ממצים, ברירת עיקר, התחשבות בתזמונים - גם שלוש שעות לא יספיקו. המקהלות נשמעו מוכנות ומאומנות ושרו יפה מאוד; יעקב שרת (בן משה, אחי יהודה), הרי גולומב, יעל מדיני, וגם המנחה דני אור-סתיו הפליאו בעברית מתוקנת והשמיעו תובנות מסקרנות, אבל התמונה הכללית של האירוע ותמונת האיש שבשלו התכנסנו הצטיירה כמבולגנת.
אבל מבחינה זו - של תוכנית שעולה על גדותיה מאין לה מנהיג-עורך - האירוע שהיה אמש במכללת לוינסקי דומה אולי במשהו למה שהשתקף, גם בדיבורים אתמול, מחייו ומפעליו של נושא הערב: יהודה שרת.
היה אפשר להבין שהמוסיקאי הנמרץ, מי שהלחין את "ואולי", "הן דמה בדמי זורם" ואת "לא שרתי לך ארצי", אביר השפה העברית, היה גוש אנרגיה, מעיין מתמיד של התלהבות למימוש ציונות של תרבות, השתרשות בארץ, הבאת מיטב משכיות המוסיקה האירופית הקולית ארצה בלבוש של מלים עבריות, אדם שחסרונותיו וחולשותיו מתגמדים נוכח מה שתרם למורשת הישראלית ולתודעה של אנשים שהכירוהו או התחנכו תחת שרביטו כמנצח מקהלות וכיוצר ה"סדר של הקיבוצים".
אם כך, אולי נכון לחתום דיווח לא ממצה זה במובאה קצרה ממה שכתבה נעמי שמר במותו של יהודה שרת: "כשיהודה חוזר בשקט אל אדמת יגור/ אז מלאכי שרת אומרים הלל לנשמתו/ ואנשים כבדי עמל, כבדי שנים/ עוצרים לרגע קט/ ומשתדלים לשמוע/ אל הרינה אשר נשמעת מגבוה".
מחווה ליהודה שרת. עם מקהלות מכללת לוינסקי בניצוח רון זרחי ורחל כוכבי-לוונטר, זמרים סולנים, נגנים ודברים. מנחה: דני אור סתיו. אולם המכללה בתל אביב.
