שלג ברחוב לוינסקי

יום רביעי 19 בנובמבר 2008 00:33 מאת: נויה כוכבי

התקליט השני של "מיסטר האבי ומיס לואו" הוקלט אמנם ליד התחנה המרכזית בתל אביב, אבל מציע שירים באנגלית ואווירה חורפית

"לא הייתי רוצה לחשוב שזו מוסיקה מרדימה", אומרת מאיה רילוב מלהקת "מיסטר האבי ומיס לואו", "אבל זו בהחלט מוסיקת אווירה". הלהקה, שבה חברים גם נדב ודן בילו ואמיר וייסמן, הוציאה לאחרונה אלבום שני בלייבל של האוזן השלישית, ושמו "Cellar Door" (שמו של האלבום לקוח מהסרט "דוני דארקו", שם מצוטט ג'יי-אר-אר טולקין, שאמר שזהו צמד המלים בעל הצליל היפה ביותר בשפה האנגלית).

"מיסטר האבי ומיס לואו" התחילה את דרכה ב-2003, כשנדב בילו ורילוב עבדו יחד בבר בשכונת פלורנטין בתל אביב. הם השמיעו זה לזו את המוסיקה שלהם, התחברו והקליטו את האלבום הראשון שלהם כצמד, "Woke up in a Midget". הם התחילו להפיץ את האלבום בעצמם, אבל פגישה מקרית עם ליהוא רוטר הובילה להצעה ממנו להוציא אותו בלייבל שהקים באותה העת, "נו דיסטריביושן".

לקראת הקלטות האלבום השני צורפו להרכב דן בילו (בס), אמיר וייסמן (גיטרה), שי קדמי (קלידים) ואבי שדה (תופים). אבל קדמי ושדה עזבו ובלהקה נותרו ארבעה חברים. "יצאנו קצת חבולים מהעניין הזה", אומרת רילוב. "התהליך היה ארוך וקשה, ונתקע לכולנו בגרון. הרגשנו שהדיסק צריך לצאת ואנחנו לא מצליחים לעבור הלאה. הכל היה סביב הדיסק שלא נגמר", היא מספרת. מתברר שהאלבום הוקלט ונמחק שלוש פעמים, אחת מהן אחרי קריסתו של דיסק קשיח שנטל עמו לתהום הנשייה גם אלבומים נוספים - פרויקט הסולו של בילו למשל.

שלושה מחברי "מיסטר האבי ומיס לואו": דן בילו (מימין), מאיה רילוב ונדב בילו

בסופו של דבר האלבום יצא והוא מציע כאמור מוסיקה רכה, שקטה ומינורית. רילוב ונדב בילו שרים באנגלית, ושירתם, שבה יש ניגוד יפה בין עידון לחיספוס, מזכירה אמנים ישראלים כמו שני קדר ו"אלכסנדרה ואנה".

חברי הלהקה לא מתנגדים להגדרה של האלבום כחורפי או אפלולי. "אילו היתה לנו אפשרות היינו שוכרים בקתה קטנה במקום עם הרבה שלג ומקליטים שם את האלבום הבא", אומר נדב בילו מהאולפן הביתי שלו ברחוב לוינסקי, אחד הרחובות הסואנים והמלוכלכים ביותר בעיר, לא הרחק מהתחנה המרכזית בתל אביב. "הרחוב לא משנה. המוסיקה היא פנטסיה", הוא אומר.

רילוב דווקא חושבת שהאלבום החדש מחובר למציאות היום-יומית. "נורא חזק עכשיו קטע אמריקאי של דיבור על מקומות רחוקים וכבישים מהירים. האלבום שלנו אמנם אינטימי, הוא מדבר על רגש ולא מעמיד את עצמו במקום מסוים, אבל אני מניחה שבכל זאת מחלחלים דברים מהמקום שאנחנו חיים בו".

"חשוב לי לשמור על היחודיות שלנו", אומר נדב בילו. "אני רוצה שתשמעו אותנו ותרגישו שאתם שומעים 'מיסטר האבי ומיס לואו'. הרבה אמנים שעושים כאן מוסיקה באנגלית גורמים לי להרגיש שכבר עדיף לי לשמוע את המקור. השפעות זה טוב, אבל צריך להיזהר שלא להיות חיקוי דהוי של מישהו".

רוצים עוד כתבות טלוויזיה? הרשמו לניוזלטר של עכבר העיר און ליין