שלושה קופים: החיים כפי שהם

יום שני 01 בדצמבר 2008 02:47 מאת: אורי קליין

לא המעשים הם העיקר ב"שלושה קופים", אלא התגובות להם ותוצאותיהם. אורי קליין על סרטו של נורי בילה ג'יילאן

המודרניזם הקולנועי חי וקיים ב"שלושה קופים", סרטו העלילתי הארוך החמישי של נורי בילה ג'יילאן, שהוא סרטו הראשון של הבמאי הטורקי שמופץ בבתי הקולנוע בישראל (סרטיו הקודמים הוקרנו בפסטיבלים המקומיים בלבד).

כאשר נחשף סרטו של ג'יילאן בתחרות שהתקיימה בפסטיבל קאן האחרון (וזיכה אותו בפרס הבימוי) טענו חלק מהמבקרים שמבחינת המבנה הנרטיווי שלו, "שלושה קופים" הוא סרט קונוונציונלי יותר משני קודמיו, "מרחק" ו"אקלימים", שאף הם התחרו בקאן וזכו בפרסים; שיש לו סיפור בעל מבנה מהודק יותר, ואם רוצים אפשר אפילו להגדירו כמלודרמה משפחתית. אבל זו הטעיה. כפי ש"אוונטורה" של מיכלאנג'לו אנטוניוני אינו מותחן, אף שבמרכזו ניצב סיפור היעלמותה של אשה, ו"סטוקר" של אנדריי טארקובסקי אינו סרט מסע - ואלה שניים מהבמאים שג'יילאן מכיר בהשפעתם עליו - כך גם "שלושה קופים" אינו מלודרמה. הוא מתייחס למקור הז'אנרי שלו אך ורק כנקודת מוצא ליצירה הטווה מציאות המורכבת מנימי מחשבה ורגש. זו נחשפת לפני הצופים בתהליך של גילוי והסתרה, מסימני ההיכר הסגנוניים של הבמאי המחונן הזה.

הסרט מתחיל בתאונת דרכים לילית שבה מעורב הפוליטיקאי סרווט (ארקאן קסאל, שהיה שותף לכתיבת התסריט עם ג'יילאן ואשתו, ארבו ג'יילאן), שנרדם על ההגה. סרווט משכנע את הנהג שלו, איופ (יאווז בינגול), שכלל לא נכח במקום, לקבל עליו את האשמה ולהישלח לכלא במקומו תמורת כסף שיוענק לו עם שחרורו.

כפי שאיננו עדים לתאונה עצמה, אלא רק לתוצאותיה, כך גם איננו עדים לדיון שהתנהל מן הסתם בין איופ לאשתו, האקר (האטיס אסלאן), ואולי גם לבנו, איסמעיל (אחמט ריפאת סונגר), אם להיענות להצעת הבוס. הוא נענה לה, ונעלם לתקופה ארוכה מהתא המשפחתי המתואר בסרט. כך מתחיל גלגל האירועים המתוארים בסרט, שבו אשמה נוגעת באשמה וכל אחת מהדמויות נכלאת בתוך הבדידות שהסיטואציה המרכזית של הסרט כופה עליה.

לא המעשים הם העיקר ב"שלושה קופים", אלא התגובות להם ותוצאותיהם. כך נהפך סרטו של ג'יילאן ליצירה שמשרטטת דיוקן של מצב קיומי - רגשי, רעיוני ומנטלי. כוחו של הסרט נובע מכך. במשך העלילה מאבדת כל אחת משלוש הדמויות המרכזיות, האב, האם והבן, את התפקיד שיועד לה בתא המשפחתי. האב, שנעדר לתקופה ארוכה, אינו מצליח עם שובו לשקם את מעמדו בראש המשפחה; האם מפרפרת ברשת שנטוותה בשל העדרו של הבעל; והבן, שעוד קודם לכן לא ידע מה לעשות עם חייו, מתרגם את תחושת החידלון למתקפת עוינות כלפי אמו.

שלושה קופים הוא דימוי המתייחס לבידוד ולבדידות - כל אחד משלושת הקופים הסימבוליים נעול בחירשותו, אילמותו או עיוורונו - עוסק בחוסר קומוניקציה; אך תהיה זו דרך פשוטה מדי לתאר את המקור שממנו נובעת עוצמתו של הסרט. המעשה האחד, מעשה של שחיתות, פורם את המארג השברירי ממילא שהתקיים בין שלוש הדמויות האלה.

גם בשני סרטיו הקודמים עסק ג'יילאן ביחסים: "מרחק" תיאר את המפגש בין שני בני דודים, שאחד מהם מגיע מהכפר כדי לשהות אצל האחר, צלם מצליח המתגורר באיסטנבול; ו"אקלימים" תיעד את הרס היחסים בין גבר לאשה שצעירה ממנו בשנים רבות. בכל אחד מהסרטים האלה הזמן משחק תפקיד מרכזי: הזמן הרב מדי שבן הדוד הכפרי המובטל שוהה אצל בן דודו, עד שהוא נהפך לנטל; העונות המחלקות את סיפור הרס האהבה המתואר ב"אקלימים" לפרקים; וכעת, "בשלושה קופים", זמן היעדרותו של האב.

באופן שבו ג'יילאן מתזמן את סרטיו ומאזן בין מה שנגלה ומה שנסתר בהם, הוא מצליח להפוך את הזמן עצמו לנוכחות מעיקה אך חסרת משקל. הזמן כאילו חולף מהר, ועם זאת מותיר צלקות בלתי נמוגות במציאות המתהווה דרכו. הקולנוע של ג'יילאן פועל בתוך הפרדוקס הזה, והוא המעניק לו את תחושת החיים כפי שהם, העולה מסרטיו.

פרדוקס נוסף המניע את סרטיו של ג'יילאן הוא המתח הנוצר בו בין מרכז לשוליים. עלילות הסרטים מתרחשות במרכז ההוויה המתוארת בהם, ועם זאת יש גם הרגשה שהן פועלות עליה מבחוץ, חומקות לתוכה כאילו בגניבה.

לאיכות הזאת תורם השימוש הייחודי שג'יילאן - שהוא גם צלם סטילס - עושה בנופים שעלילות סרטיו מתרחשות בהם. עלילת "שלושה קופים" מתרחשת בשכונה עלובה באיסטנבול, שג'יילאן מצלם (בעזרת גוקאן טיריאקי, שעושה עבודה מצוינת) כמצבור אתרים בעלי מהות ריאליסטית וסימבולית. נדמה שהוא מצלם אותם מבפנים ומציץ עליהם ממרחק. מחלונותיה של הדירה שבה המשפחה מתגוררת נשקף הים כסדרת דיוקנאות הניצבים בשורה זה בצד זה; סמוך לבניין נמצאים פסי רכבת, שאיסמעיל רץ לצדם כמה פעמים במשך הסרט. השילוב בין שני הדימויים המרכזיים האלה מייצר מעין שתי וערב, המעצב את תחושת המלכודת שהמשפחה בסרט נקלעת לתוכה.

"שלושה קופים" הוא סרט שנענים לו רגשית, והעובדה שזה קורה למרות היישום המחושב של כל מרכיב בסרט היא אולי הישגו הגדול ביותר. "שלושה קופים" ממשיך מסורת קולנועית שהולכת ונמוגה עם השנים; טוב שיש עוד מי שממשיך אותה וטוב במיוחד שהדבר נעשה בצורה כה ייחודית ומיומנת.

לעוד כתבות והמלצות סרטים - הרשמו לניוזלטר של עכבר העיר און ליין

שלושה קופים: מדיטציה אסתטית
שלושה קופים: ראיון עם במאי הסרט, נורי בילה ג'יילאן 
שלושה קופים: פרטים נוספים ומועדי הקרנה