במאי עג'מי, סכנדר קובטי, ללא חרטות

יום שלישי 09 במרץ 2010 03:00 מאת: נירית אנדרמן

גם אחרי ש"עג'מי" לא זכה באוסקר, הבמאי סכנדר קובטי לא מתחרט על אמירתו שאינו מייצג את מדינת ישראל. השחקנים שמחים על החוויה שזכו לה ועל כך ששמו את השכונה היפואית על המפה

"היה נחמד, אבל אנחנו רוב הזמן היינו בחוץ, עישנו סיגריות. היה שואו מדהים, כמו שהאמריקאים יודעים לעשות. עכשיו אנחנו מחכים שהרכב יבוא לאסוף אותנו מפה, כדי ללכת ולפגוש את החברים שלנו", אמר אתמול בבוקר סכנדר קובטי, במאי הסרט "עג'מי", דקות ספורות לאחר תום טקס האוסקר, שבו גבר הסרט הארגנטיני "הסוד שבעיניים" על "עג'מי" וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה.

קובטי הבהיר כי אינו מתחרט על הדברים שאמר לחדשות ערוץ 2 ולפיהם הוא אינו מייצג את מדינת ישראל ואינו יכול לייצג מדינה שאינה מייצגת אותו. "זה לא עניין של מצטער או לא על מה שאמרתי", הוא אומר. "זה מה שאני מרגיש, ואני אמשיך להגיד את זה שוב ושוב בכל השפות, עד שהמציאות תשתנה. וזה לא תלוי בי אלא במדינה. עד שהמציאות בארץ תשתנה ואפשר יהיה לחיות בה בדו-קיום, אני אמשיך להרגיש ככה, וציבור שלם ימשיך להרגיש ככה".

אנשים שונים, מוסיף קובטי, הגיבו "בהתלהמות ובכעס, במקום לבדוק למה אדם מסוים, או מיעוט לאומי שלם, מרגיש ככה. ואלה דברים שאמרתי גם בסרט עצמו. מי שיצאו מהסרט הזה וחשבו שמה שראו על המסך זה כמה סצינות דרמטיות וזהו, כנראה לא ממש הבינו לעומק את מה שראו, ולא חשבו עד הסוף למה הדברים האלה קורים. אלה דברים מורכבים שצריך לדון בהם, ולא דברים שנועדו להכעיס מישהו".

כשהוא מוקף במאות אנשי תקשורת ואנשי תעשיית הקולנוע שגדשו את האזור הסמוך לתיאטרון קודאק, שבו התקיים טקס האוסקר, אמר קובטי כי הוא שמח על ההזדמנות שהיתה לו ליצור את הסרט הזה: "אני שמח על הלקטורים שאהבו אותו והקרן שהאמינה בו. זה לא טריוויאלי, כי הרי לא לכל אחד יוצא לעשות את הסרט שהוא רוצה לעשות, לא לכל אחד יש המזל הזה. אבל מה שהכי חשוב לי הן התגובות של אנשים לסרט. למשל אשה שיוצאת מההקרנה, ניגשת אלי ומחבקת אותי ואומרת ‘אתה לא יודע איך נגעת בי, כל הזמן חשבתי שרק אני לבד מרגישה ככה, ופתאום בסרט ראיתי שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני'. אלה הדברים שהכי חשובים לי.

"וגם כל תהליך העבודה שלנו על הסרט, העובדה שזו היתה עבודה עם הקהילה, שכל יפו התגייסה למען הסרט הזה - קיבלנו כלי רכב בחינם, לוקיישנים בחינם, המון אנשים עזרו לנו. זו גאווה לכל יפו. ולמרות שהטקס הזה הוא לא הדבר הכי חשוב בעולם, כולם ישבו הלילה לראות אותו יחד אתנו. וגם זה שהצלחנו להביא קהל ישראלי לראות את הסרט ולהזדהות עם פלסטינים - זה דבר ענק. 200 אלף איש כבר ראו את הסרט בארץ, והם אהבו אותו, הזדהו עם דמויות פלסטיניות וראו אותן סוף סוף כבני אנוש, אחרי שנים ארוכות של דה-הומניזציה. אני שמח שהסרט מצליח ליצור שיח סביב הנושא הזה, כי אנשים יוצאים מהסרט עם שאלות, והחוויה שלהם לא נגמרת ברגע שההקרנה מסתיימת".

קובטי ושותפו לבימוי "עג'מי", ירון שני, עם שני המפיקים מוש דנון וטליה קלינהנדלר, ישבו באולם שבו התרחש הטקס. שמונת השחקנים שנלוו אליהם, לעומת זאת, צפו בטקס בשידור ישיר באירוע שאירגנה הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס.

"היה מתח, ובסוף הרגשתי עצובה, לא מפני שלא זכינו בפרס, אלא בשביל ירון וסכנדר. רציתי שהם יזכו וייהנו, כי הם עשו עבודה מדהימה ומגיע להם כל הטוב שבעולם", אומרת ניסרין ריחאן סיקסיק, המגלמת בסרט את אמו של עומאר. "פתאום כולם יודעים שעג'מי זו שכונה שנמצאת ביפו, בישראל, ומבינים שכל המצב הזה של יהודים וערבים שחיים יחד הוא מצב רגיש. לפני שבאנו לפה ידענו שאנחנו באים בעיקר בשביל לטייל וליהנות מלוס אנג'לס, יותר מאשר לזכות באוסקר ולחכות לפסלון. ידענו שגם אם נזכה וגם אם לא, אנחנו כבר זכינו בכל מקרה. הסרט הזה נתן לנו הזדמנות שלא חלמנו עליה, להיחשף לתקשורת, להגיע ללוס אנג'לס עם סרט שמצד אחד הוא כל כך צנוע, ומצד שני היה בו רעיון כביר".

מתוך הסרט "עג'מי"

סיקסיק מוסיפה כי הופתעה מהסערה שעוררה ההתבטאות של קובטי: "אפילו אם סכנדר התבטא כך, אני לא מבינה מה קורה. לכל אחד יש הדעה שלו, שיביע מה שהוא מרגיש. הרי הקונפליקט קיים. אולי גם העניין של המעצר של האחים שלו הציק לו, והוא אמר את הדברים האלה גם כי מישהו התגרה בו. אולי הוא לא היה צריך להגיד אותם, אבל אני חושבת שזה מראה שאין לנו דמוקרטיה אמיתית, שמאפשרת לכל אחד לומר מה שהוא רוצה. אם אני כערבייה אגיד את מה שאני רוצה, אני אוכל אותה, בדיוק כמו שסכנדר אכל אותה. הוא אמר כמה מלים ופתאום נהפך למחבל ולא רצוי בארץ".

ערן נעים, שמגלם בסרט את דנדו, מספר שהצפייה בטקס היתה מרגשת: "היתה ציפייה ותקווה לזכות, וזה לא קרה, אבל גם ככה זה הישג מרשים. הימים האחרונים היו חוויה מדהימה, של פעם בחיים, ואני שמח שחוויתי אותה, למרות שהפסלון לא בידינו. הסרט מעביר הרבה מסרים, אבל בעיקר מדבר על חמלה ועל להיות בני אדם אחד לשני. אני חושב שאם הסרט הזה מוקרן בכל כך הרבה מקומות בעולם, סימן שהמסר הזה עובר".

כתרי שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי שתמכה ב"עג'מי", אומר כי העובדה שזו השנה השלישית ברציפות שסרט ישראלי מתמודד על פרס האוסקר לסרט הזר מרשימה את אנשי הקולנוע בהוליווד. "רבים מדברים כאן על המהפך הדרמטי בקולנוע הישראלי ועל העוצמה והכוח שיש בסרטים הישראליים", אומר שחורי. "שלוש שנים רצופות הגענו לגמר אליפות העולם, וזה דבר גדול. כולנו יודעים איפה היינו רק לפני כמה שנים, ועכשיו הקולנוע הישראלי מיצב את עצמו. זה יכול להשפיע על הקולנוע הישראלי, לא ברמת ההשקעות, כי הקולנוע האמריקאי העצמאי במצב גרוע, אבל כן ברמת המכירות וההפצה. יותר מפיצים מתעניינים בסרטים ישראליים, יותר תחנות טלוויזיה קונות סרטים ישראליים, ובמובן הזה יש בהחלט שינוי".

» עג'מי: לכל הכתבות

תגיות: אוסקר 2010, ירון שני, נירית אנדרמן, סכנדר קובטי, עג'מי