חדשות האמנות
יום רביעי 03 במרץ 2010 03:00 מאת: אביטל בורג
חדשות האמנות: בביאנלה שתתקיים באוקטובר יוענקו פרסים לתערוכות ותתקיים מכירה פומבית של עבודות, שרוב הכנסותיה יועברו לאמנים
הביאנלה לאמנים צעירים של רמת
השרון ב-2008 (תצלום: ליאור קורן)
הביאנלה השנייה לאמנים צעירים של רמת השרון תתקיים בתחילת אוקטובר. היא תתמקד השנה בנקודת המבט של אוצרים ויוצרים צעירים על שדה האמנות המקומי. ב"קול קורא" שנשלח לאמנים ולאוצרים הם התבקשו להציע רעיונות לתערוכה קבוצתית קטנה שעוסקת בשיח של עולם האמנות. התערוכות יוצגו בביתנים זמניים ברחוב ביאליק בעיר.
בעקבות הקול, שבו נכתב כי הביאנלה לא תשתתף בעלות הפקת עבודות, פירסם האוצר יונתן אמיר מאמר באתר "ערב רב", ובו סיפר ששאל בכתב את האוצר הראשי של הביאנלה, סורין הלר, אם יהיה תשלום על השתתפות בביאנלה - לאמנים ולאוצרים - והלר השיב שלא ישולם דבר, אבל תערוכות נבחרות יזכו בפרס מטעם העירייה.
אמיר כתב עוד במאמרו כי "תשובתו של הלר מעציבה ומעידה על כברת הדרך שהמאבק למען תנאי עבודה נאותים לאמנים עדיין צריך לעבור. ביאנלות משמשות כמנוף עירוני יח"צני, וניתן להניח שכל אחד מן המעורבים בארגון הביאנלה, החל באנשי אגף התרבות, עבור דרך האוצר הראשי, חברות ההפקה ויחסי הציבור, וכלה בטכנאים, המאבטחים והמלצרים שיגישו יין למוזמנים בערב הפתיחה, יקבל שכר בעבור עבודתו. לא ברור אם כן, מדוע אוצרים ואמנים - אבני היסוד של התערוכה - ממשיכים להיתפש כחוליה האחרונה בשרשרת המזון ומתבקשים לעבוד ללא תמורה, ומעניין איזו תשובה היתה מתקבלת בתגובה להצעה שמאבטחי האירוע יעבדו חינם".
אלי שגיא, ראש מחלקת תרבות ואירועים בעיריית רמת השרון, שלח מכתב תגובה ל"ערב רב" שבו הודה על העלאת הנושא והבטיח להסדיר את הדברים. הוא הוסיף כי כי בעקבות המאמר הביאנלה תתגמל אוצרים צעירים על עבודתם בביאנלה. בתגובה כתב אמיר כי: "כמי שנחשף לא פעם לצורת עבודתם של גופים גדולים... אני מעריך את שינוי הכיוון המסתמן מן הדברים. עם זאת, השארת האמנים מחוץ לעסקה, מעידה על חוסר הבנה נאותה של המצב, כמו גם על סדר עדיפויות לקוי".
חשוב לציין כי בארץ, שלא כמו במדינות אחרות שבהן משולם שכר אמן, לא מקובל לשלם לאמנים. בעקבות הדיון יפורסם קול קורא חדש, שנוקב בשכר לאוצרים. לדברי הלר, הפתרון לתגמול האמנים יהיה באמצעות מכירה פומבית של העבודות בתערוכות שהרוב המכריע של הכנסותיה יועבר לכיס האמנים.
סלון הדחויים של ת"א
במקביל ליריד "צבע טרי 3" שיתקיים במאי בתל אביב תוצג ב"צימר" בתל אביב התערוכה "סלון הדחויים". יוצגו בה עבודות של אמנים שלא התקבלו ל"חממת האמנים העצמאיים" של היריד, אחת משלוש התצוגות בו. תנאי הקבלה היחיד ל"סלון הדחויים" הוא הצגת מכתב הדחייה מהיריד.
השם "סלון הדחויים" מתייחס לתערוכה שהתקיימה ב-1863 בפאריס, שבה הוצגו יצירות של אמנים שנדחו על ידי האקדמיה לאמנויות יפות בעיר, ובהן "ארוחת בוקר על הדשא" של מאנה, וציורים של סזאן, ויסלר ופיסארו.
רשימת האמנים שעבודותיהם יוצגו בחממה עדיין לא פורסמה, אבל אמנים רבים כבר קיבלו תשובות. כ-60 אמנים התקבלו ליריד, באמצעות תהליך אנונימי.
לדברי מיכל ריבלין, העומדת בראש "ועדת קישוט", קבוצת אמנים שיזמה את "סלון הדחויים" בצימר, יש בתערוכה זו "מחאה על המושג ‘צבע טרי', שהיה אמור לתת פתחון פה לאמנים צעירים ובסופו של דבר נכנסו אליו בעיקר אמנים מוכרים".
היא גם מציינת שהגלריות משלמות "סכומי עתק" תמורת השתתפות (מבדיקה עולה כי הסכומים הם 22 אלף שקל לגלריה ותיקה ו-15 אלף שקל לגלריה צעירה), ולכן האמנות ביריד תהיה מסחרית בעיקרה. בתערוכה ב"צימר" תוצג עבודה אחת של כל אמן ולפי ריבלין היא באה לעודד את העשייה בשוליים.
מיריד "צבע טרי" נמסר בתגובה כי "חממת האמנים נוצרה כדי לתת ביטוי לאמנותם של אמנים עצמאיים, שאינם מיוצגים על ידי גלריות. אין משמעות הדבר כי מדובר דווקא באמנים בתחילת דרכם. בהתאם, מדי שנה, וגם השנה, נבחרו אמנים עצמאיים המצויים בשלבים שונים בדרכם המקצועית. עם זאת, רובם המכריע של אלה שנבחרו לחממת האמנים ביריד ‘צבע טרי 3' נמצאים בתחילת דרכם המקצועית וודאי שאינם אמנים מבוססים. הם נבחרים על ידי ועדה שחבריה אינם נחשפים לזהותם של מגישי המועמדות".
עבודה של קרן ציטר על שער "ארטפורום"
מתוך "ארבע העונות" של קרן ציטר על שער המגזין
על שער גיליון מארס של מגזין האמנות הבינלאומי הנחשב "ארטפורום" מופיע דימוי מעבודת הווידיאו "ארבע העונות" של קרן ציטר, שהוצגה באחרונה בגלריה נגא בתל אביב. במגזין מופיעה כתבה נרחבת על האמנית שכותרתה "שקרים אמיתיים: האמנות של קרן ציטר". לדברי דניאל בירנבאום, אוצר ומבקר, ציטר היא "אחת מהאמניות הסמליות של הרגע הזה". ציטר דורגה באוקטובר במקום השני ברשימת מאה האמנים המבטיחים של המגזין "פלאש ארט".
וידיאו ישראלי במערות יקב במוסקווה
מתוך הווידיאו של גל וינשטיין, "רעידת אדמה בקמצ'טקה", 2008
סיגלית לנדאו, רועי רוזן, יעל ברתנא, ארז ישראלי, גל וינשטיין ועינת עמיר הם בין 14 האמנים הישראלים שמשתתפים בתערוכת הוידיאו "השקט שלפני הסערה", שמוצגת כעת במרכז לאמנויות ווינזבוד במוסקווה. את התערוכה אוצרת ורדית גרוס, והיא מציגה עבודות המתמקדות ב"רגע שלפני" בסערת המציאות המקומית.
גרוס כותבת כי "אמני הווידיאו בתערוכה מספקים לקהל הרוסי עדשות לבחון ולהכיר בעין אחרת את המציאות הישראלית שמשתקפת אליהם דרך קבע במהדורות החדשות מזה ובתיאורי חיי הלילה המקומיים מזה. הם מנסים לגעת בעצב החשוף של הדממה".
מרכז ווינזבוד הוא יקב ואזור תעשייה שהוסב למרכז אמנות; "ניו יורק טיימס" הגדיר אותו כסוהו בתחילת דרכו. התערוכה מוצגת בחלל "The Arched Hall" שבנוי משמונה מערות יקב ובהן מוקרנות העבודות.
בריטניה מעכבת הוצאת רישום של רפאל
רפאל, "ראש של מוזה", תחילת המאה ה-16 (תצלום: אימג' בנק / Getty Images)
ממשלת בריטניה הוציאה צו זמני האוסר על הוצאה מהמדינה של "ראש של מוזה", רישום של רפאל שנמכר במחיר שיא של 29.2 מיליון ליש"ט במכירה של כריסטיס בלונדון בדצמבר.
מרגרט הודג', שרת התרבות של בריטניה, הוציאה את הצו בעקבות המלצה של ועדת הביקורת על הוצאת יצירות אמנות וחפצים שיש בהם עניין תרבותי. הוועדה המליצה לדחות את אישור הוצאת היצירה מגבולות הממלכה בגלל החשיבות והמשמעות האסתטית היוצאת דופן שלה. הוועדה העניקה לרישום דירוג כוכב, שמשמעותו היא כי יש לעשות כל מאמץ לגייס כסף כשישאיר את היצירה במדינה.
"ראש של מוזה" נעשה בתחילת המאה ה-16 כרישום הכנה לדמות ב"פארנסוס", אחת מסדרה של ארבעה ציורי קיר בסטנצה דלה סניאטורה בוותיקן שהזמין האפיפיור יוליוס השני. זוהי אחת מיצירותיו החשובות ביותר של רפאל.
ציור של ואן גוך אומת לאחר 35 שנה
מוזיאון הולנדי הודיע כי ציור מהמאה ה-19 של טחנת רוח בפאריס אומת כציור של וינסנט ואן גוך. כך דיווחה סוכנות הידיעות הצרפתית. הציור "Le Blute-fin Mill" מ-1886 אומת על ידי מוזיאון ואן גוך באמסטרדם לאחר מחקר מקיף שהחל ב-2007 לאחר טענה של בעליו של הציור שהועלתה לראשונה לפני 35 שנה.
דירק הנמה, מייסד מוזיאון דה פונדטי בזוולה שבהולנד קנה את הציור מסוחר אמנות בפאריס ב-1975 תמורת סכום המקביל ל-2,700 דולר אז. מיד לאחר הרכישה ביטח הנמה את הציור ביותר מפי 16 מהמחיר ששילם, מאחר שהיה משוכנע כי הוא מקורי. מכיוון שב-1937 טען הנמה שקנה ציור מקורי של ורמיר שמאוחר התגלה כזיוף, נתקלה טענתו בנוגע ליצירה של ואן גוך בחוסר אמון ורק כעת אומתה, 25 שנים אחרי מותו.
תגיות:
אביטל בורג,
ארז ישראלי,
גל ויינשטיין,
גל וינשטיין,
ואן גוך,
וינסנט ואן גוך,
יעל ברתנא,
סיגלית לנדאו,
עינת אמיר,
צבע טרי,
קרן ציטר,
רועי רוזן,
רפאל