יפה נוף

יום חמישי 17 בדצמבר 2009 03:00 מאת: נעם דביר

מלון "קולוני" החדש, המשקיף על מקדש הבהאיים, משחזר את ימיה היפים של חיפה כמרכז קוסמופוליטי קטן על שפת הים התיכון

בית משפחת אפינגר במושבה הגרמנית בחיפה שימש מאז יום הקמתו ב-1905 כאכסניה נוחה לאורחים שבאו לבקר בהר הכרמל וסביבותיו. בתחילה היו אלה בעיקר טמפלרים ממושבות אחרות בפלסטינה ומארץ האם גרמניה; לאחר מכן, בין שתי מלחמות העולם, הוא שימש אזרחים ופקידים בריטיים בזכות קרבתו לנמל שהוקם בזמן המנדט; גם חברי ועדת פיל שחקרו את נסיבות פרוץ המרד הערבי בשנות ה-30 שהו במקום במשך תקופה ארוכה. עד 1978 שימש המבנה כמלון תחת בעלויות שונות ואז ננטש ונהפך למעון ללוקים בנפשם. כעת, אחרי שימור ושיפוץ מקיף, הוא שב לתפקודו המקורי. החדרים הצדדיים הצופים אל הנוף המרהיב של הגנים הבהאיים מבוקשים במיוחד בקרב המאמינים שבאים לבקר במרכז הרוחני העולמי שלהם.

"מתברר שיש לזה משמעות מיוחדת בשבילם לראות מהחלון את המקדש", אומר האדריכל אריה דבילנסקי. בלובי המלון מתחככים כיום מאמינים בהאים, צליינים נוצרים ותיירים ישראלים שבאו לסופשבוע בחיפה - מעין חזרה לדימוי הרומנטי של חיפה כמרכז קוסמופוליטי קטן על שפת הים התיכון.

אין זה המבנה הראשון לשימור שדבילנסקי מסב למלון. לפני כעשר שנים נחנך בכיכר דיזנגוף בתל אביב "סינמה", מלון בוטיק חדש שהחליף את קולנוע "אסתר" הידוע. במשך השנים הצליח הקולנוע להיהפך לחלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי והצריכה התל-אביבית. לצד האולם בן אלף המושבים הוקמו בחזית הרחוב בית הכלבו הראשון של תל אביב, "אקמן" וקפה "אמנות". בשל תפקודו העיקרי כקולנוע, המבנה היה סגור לחלוטין כלפי חוץ וגם המרפסות המפורסמות שלו היו לא יותר מאלמנט דקורטיבי.

                                חזית מלון קולוני

"בניין של מלון הוא הפוך לחלוטין כי החדרים שלו צריכים לעבוד כלפי חוץ. זה כמו כפפת עור שבפנים יש את החלק הנעים של הפרווה וצריך להפוך אותו החוצה", אומר דבילנסקי ומסביר את השינוי הפנימי הנרחב שעבר הבניין. במקרה החיפאי הוא קיבל בניין שכבר שימש כמלון, אך היה חסר כל שירותים מודרניים ולא עמד בתקנות המיגון החמורות של פיקוד העורף. לאחר מלחמת לבנון השנייה נדרשו היזמים להוסיף מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) שנבנה באחוריו של הבניין ומשמש כחדרים. מלבד התוספת הזו, נעשו שינויים מבניים מינימליים ברחבי המלון: הרצפות המקוריות והצבעוניות שומרו, כך גם המעקות, החלונות והתריסים.

פנים המלון. שינויים מבניים מינימליים

בחדרים עצמם נעשתה חלוקה מחדש ותוספת של יחידות שירותים, מבלי לפגוע בפרופורציות של החללים הציבוריים. חדר האוכל בקומת הקרקע שב לשמש בתפקידו המקורי ורוהט בכיסאות ובשולחנות בסגנון תקופתי, אך בוודאי לא נדוש. שמו החדש של המלון, "קולוני", רוכב על גלי ההתפעמות הרומנטית ההיסטורית מארץ ישראל, אף שלדימוי זה כלל אין קשר לחיי הטמפלרים הצנועים והאדוקים.

"קולוני" והמושבה הגרמנית בחיפה מבטאים תהליך בריא של התחדשות עירונית, שימור לצד בינוי מחודש והכנסה מושכלת של שימושים תיירותיים, ציבוריים ומסחריים שונים למרקם אורבני.

נוף חיפה מאחד החדרים

שדרות בן גוריון שבהן שוכן המלון נהפכו לציר פופולרי בעיר, מודל בעבור המושבה הטמפלרית שרונה בתל אביב שעברה לאחרונה שיפוץ נרחב. הפיתוח הנופי האלים שנעשה בשרונה הפשיט אותה מכל רמז להוויתה המקורית כשכונה של בתים פרטיים עם חצרות ופינות אינטימיות. הבתים נראים יותר כעדר פרות שאבד באחו של דשא ירוק וגינון עונתי, מאשר גוף מתפקד. יש לקוות שהעדר המרקם הטמפלרי לא ייפגע בתהליך השיווק של הבניינים ליזמים וגם תל אביב תזכה בקרוב מחדש במושבה גרמנית-עירונית מתפקדת.

תגיות: נעם דביר, שימור מבנים