בלוגים אקולוגיים: אורות קטנים במאבק הירוק
יום שני 19 באוקטובר 2009 03:00 מאת: רחל טל-שיר
הבלוגרים המתמקדים באקולוגיה חיוניים כמשקל נגד לתרבות הצריכה והזיהום
במקום טוב באמצע בין הכוחות המניעים את המהפכה הירוקה נמצאים הבלוגרים שלקחו על עצמם לשתף ברעיונות חדשים, במחשבות אחרות, ברגשות שמתהווים. הם, גם באמצעות הטוקבקים, מעודדים דיונים משמעותיים ויוצרים את האווירה שבה כל אחד מאתנו הוא אמנם אור קטן אבל כולנו יחד אור איתן שיכול להיאבק במפגעים - אווירה שהיא כל כך חיונית להתקדמותה של המגמה הירוקה. הנה, לשם המחשה, המלצה על מקבץ בלוגים, רק בעברית, הקשורים לנושא (לא כולם נופלים במרויק במשבצת הירוקה; לעתים הם יותר אתיים מאשר ירוקים):
הבלוג של יואב לרמן, דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, חבר בעמותת "מרחב" לעירוניות מתחדשת, מתנדב בארגון לקידום תחבורה בת קיימא בישראל ופעיל בפורום הירוק של החברה להגנת הטבע. נשביתי בקסמיו של לרמן, שהבלוג שלו מתמקד באורבניזציה וגלובליזציה, בזכות הפוסט שלו לקראת ביקור מדונה. בימים שבהם אמצעי התקשורת הישראליים עמדו נפעמים מול ביקור המלכה, העז לרמן לפרסם הגיגים ביקורתייים לאחר שהשתתף בסיור יחסי ציבור שנערך לבלוגיסטים באתר האירוע. במקום הזוהר של הפקת הענק וההצלחה השיווקית, הוא ראה את הנזק שגורמים לסביבה את 600 תאי השירותים הכימיים, את פועלי הבמה המסכנים, ואת הפקקים, הזיהום והטרדה שתיגרם לתושבים מהנהירה. מה יש להוסיף? עוכר שמחות דגול כלבבי.
אחרי שנלכדתי ברשתו אני ממשיכה לקרוא אותו וללמוד ממנו. למשל מהפוסט המצוין שמסביר לעיריית תל אביב איך עושים שבילי אופניים המאפשרים נסיעה מהירה ומציעים חלופה אמיתית לכלי רכב - על חשבון הכבישים ולא על חשבון הולכי הרגל. החלקים הטובים ביותר בבלוג הזה הם אלה המוקדשים למלחמה על הבית - לא הפרטי אלא הציבורי, תל אביב, ישראל, כדור הארץ. היחס האמביוולנטי של לרמן לתל אביב בא לידי ביטוי בפוסטים הכואבים שלו על עירו האהובה-השנואה.
"דברים קטנים" הוא שם הבלוג של שרון גפן, שלקחה על עצמה אכן להתעמק בדברים הקטנים הקשורים לשמירה על הסביבה ומתעקשת, ככל שאפשר, לשמור על נימה משועשעת. והיא בהחלט מצליחה לשעשע כאשר היא מתארת איך, בחיפושיה אחר מתנה, נקלעה לסניף של רשת מוצרי פינוק וטיפוח ואמנם לא קנתה שם כלום, אבל יש להם שקית בד נאה מהסוג שחוסך בעצים ובפלסטיק ש מצאה חן בעיניה, אז היא קנתה אחת כזאת. ומה עשתה המוכרת? שמה את שקית הבד בתוך שקית ניילון; או כשהיא כותבת על דואר-זבל של פרסומות למען הסביבה שממלא את תיבות הדואר באשפה.
"ניהול מוצר ירוק" הוא בלוג של לאה אהרונוביץ, מנהלת מוצר בתחום טכנולוגיות המידע. במוקד הדיון נמצאות סוגיות של הפיכת מוצרים לירוקים יותר, עיצוב ירוק וגרין-ווש . עיקר חנו של הבלוג הזה שהוא מחזיק אצבע על הדופק ומציג חידושים ירוקים בארץ ובעולם. אפשר גם למצוא שם כמה רעיונות חביבים למיחזור ולמחדוש בתחום העיצוב.
הקהילה הירוקה ב-TheMarker Cafe מאגדת כמה בלוגרים מעניינים. יאיר אנגל, יועץ לעיצוב בר קיימא, כותב על צריכה מקיימת, משתף במחשבות על ההתמכרות הישראלית למים מינרליים ועוסק בקשר בין סרטן לתקשורת סלולרית. איתמר כהן, שמגדיר עצמו מתקן עולם, הוא דון קישוט על אופניים שנלחם גם ובעיקר בזיהום, לא רק של אוויר. לערן עוז אין טלוויזיה בבית, הוא חולם שהפסיכוזה הצרכנית תתפוגג ובינתיים הוא מהגג על מרכזי מיחזור בקניונים או שרשרות אקולוגיות לסוכות.
גם האתר "שינוי ירוק" משמש בית לקבוצה של בלוגרים שדנים ללא לאות בתיקון העולם, עיצוב מקיים, התחממות גלובלית וגם - כן או לא לכלים חד פעמיים.
לזכותם של הבלוגרים כולם ייאמר, שאף אחד מהם לא מבזבז נייר כדי לכתוב וגם לא כסף כדי לרכוש יומנים מהודרים. הפוסטים שלהם עוסקים במגוון גדול של נושאים גדולים וקטנים, החל במשבר המים וכלה בהפחתת השימוש בסלוטייפ וסיכות שדכן בהכנת שרשרות לסוכה, והם דרך מצוינת וגם ירוקה להשפיע, לעורר עניין וליצור קהילות שמסוגלות להיאבק. עדיין, התחום רחוק ממיצוי וחסרים קולות נוספים שחושבים אחרת ורוצים להשפיע ולהיאבק באמצעות הרשת.
סדנת מתנות
בריז'יט קרטייה, אמנית עיצוב ומיחזור תל אביבית, מעבירה סדנאות שבהן היא מלמדת איך למחזר ולמחדש חפצים: ליצור אהילים מכלי מטבח ישנים, "לתפור" מעילים ותיקים משקיות ניילון ולהפוך בגדים ישנים לחדשים. פסולת של אתרי בנייה וערימות של חפצים ביתיים דחויים הם מבחינתה התחלה של מתנות מעוצבות. בשיטה של קרטייה אין צורך בידע או בניסיון קודם: לעתים קרובות די בטכניקות של קשירה כדי להפוך חולצה שנמאסה למכנסיים אופנתיים ושקיות ניילון צבעוניות למעיל גשם בוהק. את הדגש של הסדנאות - מתנות או בגדים או ריהוט - קובע הרכב המשתתפים והן מתקיימות בנווה צדק בתל אביב. פרטים בטל' 0522597595. אפשר להתרשם גם באתר הבית של האמנית.
תגיות:
אקולוגיה,
רחל טל-שיר