גלריה

עדכנו אותנו




שיפוץ היכל התרבות: קונצ'רטו לפטיש ולמסור

יום שני 17 באוגוסט 2009 02:45 מאת: נעם בן זאב

לפני שמשפצים את היכל התרבות בתואנה של אקוסטיקה גרועה, מוטב אולי לשפר את מצבה של התזמורת הפילהרמונית. וגם: למה כולם שרים יפה באמבטיה?



זובין מהטה. מצדד ביוזמת השיפוץ

(תצלום: תומר אפלבאום)

פרסומת

"אקוסטיקה גרועה!" כשסיסמה זו חרותה על דגלם, ורוממותה בפיהם, מצחצחים גייסות המשפצים של עיריית תל אביב את כליהם בהתכוננם להסתערות הקרבה על היכל התרבות. את הבולדוזרים ופטישי האוויר האימתניים הם ייאלצו להשאיר בבית: התוכנית לפצפץ את הבניין ולבנות אחר תחתיו כבר לא תצא לפועל. לחץ ציבורי הוריד אותה מסדר היום, והבניין המודרניסטי היקר ניצל. גם החלופה שתוכננה, להשאיר את קליפתו החיצונית של הבניין על כנה אבל לשנות מהיסוד את האודיטוריום עצמו ולהופכו לאולם אחר, מלבני, במקום לשמר את צורת המניפה המקורית שלו, נכשלה: קואליציה של אדריכלים, משפטנים ואנשי ציבור ורוח נלחמה בה, והתגברה על הכוחות שקידמו אותה.

כבר בקיץ 2000, לפני תשע שנים, גילה ראש ועד הנגנים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, זאב דורמן, את רצונם של הנגנים בשיפור האולם - בגלל האקוסטיקה שלו. "במסעות הקונצרטים שלנו בעולם אנחנו מנגנים באולמות חדישים בעלי אקוסטיקה יוצאת מהכלל, והגיע הזמן להתאים גם את האולם שלנו לדרישות המודרניות", אמר אז דורמן ל"הארץ", "מאז נבנה היכל התרבות חלו הרבה שינויים בדרך שבה אנשים רוצים לשמוע מוסיקה, ואנחנו צריכים לספק לקהל שלנו את הטוב ביותר".

לשאלה איך אוהבים לשמוע מוסיקה היום ענה דורמן: "באופן שבו הצליל יישאר באוויר כמה שיותר זמן". התזמורת שכרה לדבריו שני אקוסטיקאים בעלי שם שבדקו את הבניין והציעו דרכים לשפר את האקוסטיקה: "להגדיל את נפח החלל שמעל הבימה על ידי הגבהת התקרה, ולצפות את האולם בחומרים מחזירי צליל. השינויים האלה יביאו לא רק להידהוד אלא לשיפור באיכות הצליל".

 
חזרות לקונצרט בהיכל התרבות. בין 100 אולמות הקונצרטים הטובים בעולם (תצלום: דניאל בר און / ג'יני)

תקציב השיפוץ היה אז 10 מיליון דולר, שהיו אמורים להספיק גם לשיפור אחורי הקלעים ולבנייה של חדרים לנגנים ואולם חזרות חדש, זאת מתחת ל"גן יעקב" הסמוך. "ההחלטה העקרונית שלנו היא לא לגעת במבנה, לא בתוכו ולא בחוץ, כי הוא יפה - וכי הוא חלק ממסורת של תרבות מוסיקלית תל-אביבית שאין לפגוע בה", הוסיף דורמן, "הקטנת האולם וצמצום מספר המושבים היתה יכולה לעזור מאוד לאקוסטיקה, אבל לא נעשה זאת".

תשע שנים חלפו, במרוצתן התחלפה תוכנית השיפוץ המינימליסטית במזימה של ממש, ובתקציבי ענק. כאמור, העניין ירד מהפרק, אבל סיסמת "האקוסטיקה הגרועה" נותרה, וכעת נשלפה חלופה שלישית, המשמרת את צורת המניפה אבל עדיין מתכננת שינויים מפליגים במבנה של האודיטוריום: בולדוזרים ופטישי אוויר אולי לא יהיו שם, אבל קורנסים כבדים ודאי כן - ואתם הרבה מלט וחומרי בנייה. הסכנה לא חלפה.

בדיונים על האקוסטיקה בהיכל התרבות שבה ועולה שאלת ההדהוד של הצליל והמשך שלו. כל מי ששר באמבטיה מכיר ודאי את מתיקות הצליל שהוא מצליח להפיק שם, בדיוק בגלל ההדהוד הארוך: חומרי הבנייה בחדר הרחצה, בהם החרסינה של האריחים והאמבטיה, הזכוכית של המראות, והצבע הפלסטי על הקירות החשופים - כל אלה אינם רק אטומים למים אלא גם אטומים לצליל. הקול הפוגע בהם ניתז מקיר לקיר, הצלילים לא נבלעים וגוועים אלא ממשיכים להדהד, ובהתנגשותם מגבירים את הצלילים העיליים - תופעה אקוסטית פיסיקלית שהאפקט שלה הוא צליל עשיר יותר. מי שהאזין לקונצרטים בכנסיות גדולות מכיר את הסאונד העשיר המהדהד בהן - לעתים אפילו עשיר מדי, ולכן מעורפל ולא בהיר: בז'רגון המקצועי אכן מכנים סוג כזה של אקוסטיקה כנסייתית בכינוי "אמבטיה".

שאלת ההדהוד

להגביר את משך ההדהוד בהיכל התרבות, משנייה וחצי לשתי שניות וחצי - זו נהפכה כבר למנטרה בוויכוח על הצורך בשיפוץ; אבל שאלת ההדהוד היא רק אחת משלל היבטים של אקוסטיקה באולמות, ואיש לא מתייחס אליהם בהקשר לאולם הזה. למשל המידה של עוצמת הצליל בכל חלקיו: בטבע, מקור הקול הוא הרם ביותר, וככל שמתרחקים ממנו הצליל הולך ונעשה חרישי - תופעה שמבנה של אולם קונצרטים צריך להתגבר עליה. בהיכל התרבות, כל מי שישב במרומי השורה האחרונה של האולם המרוחקת, עשרות מטרים מהבמה, יודע שאין דעיכה בעוצמת הצליל, ואפילו שם לא צריך להתאמץ כדי לשמוע את המוסיקה.

היבט נוסף לאקוסטיקה באולמות הוא הנטייה של צלילים להתעוות בגלל בליעה של תדירויות צליל מסוימות, לעתים עד קשיים בזיהוי הכלי המנגן - אם הוא כינור או חליל, אבוב או קלרינט; וכן ישנם אולמות שבהם הצליל נשמע "מת", כאילו אין קשר בין המוסיקה הנשמעת לבין מקורה על הבמה כאילו מסך דמיוני של צמר גפן חוצץ בינה לבין האולם - זאת מפני שאין תיאום בין הקול שמגיע ישירות מהתזמורת לבין זה שמגיע מההחזר שלו מהקירות ומהתקרה.

בהיכל התרבות אין בעיות כאלה כלל; והוא גם לא סובל מהדים הנלווים לצליל. נרשמו בו רק "כיסים" אקוסטים מעטים שבהם לא שומעים טוב, והוא גם מבודד היטב מרעש חיצוני - עוד בעיה אקוסטית שאולמות רבים לוקים בה. כנראה בגלל תכונות אלה, והיכולת לשמוע בו היטב גם קונצרטים תזמורתיים גדולים וגם רסיטלים לכלי או קול בודד, דורג היכל התרבות במקום טוב באמצע בין 100 אולמות הקונצרטים הטובים בעולם. ספק אם כדאי לסכן את כל אלה כדי לנסות - בלי ערובה להצלחה מלאה - לשפר באמצעות שיפוץ דרסטי רק אחד ממכלול ההיבטים האקוסטיים.

ככה לא יוצרים באזז

המעורבות של המנהל המוסיקלי של התזמורת הפילהרמונית זובין מהטה ביוזמות השיפוץ, והדרך שבה הוא מקדם אותן ומשמש להן מליץ יושר, רומזת על המצוקה שבה נמצאת התזמורת. בזמנים קשים שבהם כל גופי הביצוע הסימפוניים בעולם נאבקים על קיומם, משכן חדש לתזמורת יכול היה לתת לה תנופה: לסקרן רבים, למשוך אותם להיכל, לעורר מתרדמתן תחושות התלהבות מקונצרטים.

אבל נדמה שהכרונולוגיה השתבשה כאן: כדי ליצור באזז אמיתי צריך קודם כל שמשהו ישתנה בתוכן, במהות שבתוך העטיפה הזאת ששמה היכל התרבות, כלומר בתזמורת עצמה. לא האולם הוא הבעיה, לא רצפה עקומה היא שמפריעה לריקוד כמו שרקדנים כושלים מאשימים לפי בדיחה ידועה. להפוך את התזמורת לרלוונטית, למובילה תרבותית כפי שהפוטנציאל שלה מאפשר - זו צריכה להיות המשימה של מהטה. לעודד כוחות מקומיים בביצוע ובהלחנה ולהציג אותם כגיבורים האמיתיים של התזמורת, ולהטביע באמצעותם חותם חברתי; להפוך את התזמורת לסמל של לוקל-פטריוטיות תל-אביבית ומודל שאליו ישאו עיניים כל הנגנים מרחבי הארץ - בידיעה שהצטרפות אליה, גם כסולנים, היא אפשרית; שידברו על התזמורת, ושיהיו גאים בה כמו בימיה הראשונים של המדינה, אז שימשה הפילהרמונית שגרירת תרבות ישראלית בהיותה הגוף האמנותי הבינלאומי היחיד שפעל כאן.

רק אז, כמו שקרה בבירמינגהאם באנגליה, הדרישה לאולם חדש תבוא מלמטה, מהקהל, שירגיש שמגיע לתזמורת שלו יותר. בינתיים אפשר למתוח קצת את פניו של ההיכל המוזנח, שהעץ מתקלף מקירותיו, שמושביו חורקים, שנגניו סובלים בחדריהם הקטנים והמיושנים, שבאיו נתקלים באי-נוחות בשירותים ובמזנון, ונדחקים ביציע המאחרים המתפורר. את העבודה העיקרית צריך לעשות בתזמורת, ואם קברניטיה אינם יודעים איך לעשות זאת אולי כדאי להם לשכור יועצים שמתמחים בכך: אם שוכרים יועצים אקוסטיים, לא צריך להתבייש לשכור יועצים אחרים.



אדריכלים: השינוי המוצע בהיכל התרבות מנוגד לתקנות השימור




תגיות: היכל התרבות תל אביב, התזמורת הפילהרמונית, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, נעם בן זאב

(21 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 18/08/2009 07:55:38

  • 18/08/2009 07:48:00

  • הטורי הנסו 18/08/2009 03:31:49

  • י. ידיד 18/08/2009 02:58:59

  • 17/08/2009 21:07:42

  • 17/08/2009 21:07:16

  • 17/08/2009 15:54:44

  • הטורי הנסו 17/08/2009 14:25:22

  • עדי 17/08/2009 14:14:17

  • משה 17/08/2009 09:16:33