האב הרוחני של שרה'לה שרון

יום חמישי 06 באוגוסט 2009 03:00 מאת: בן שלו

הוא הלחין את "שיר העמק", שהיה לג'ינגל הרשמי של העלייה לארץ בשנות ה-40, ורשם את הפטנט על השירה בציבור בישראל. מופע לזכרו של דניאל סמבורסקי, מגדולי המלחינים של היישוב העברי, יתקיים מחר בצוותא


סמבורסקי עם אביו בגרמניה

פרסומת

ערב אחד ב-1938 התדפק מישהו על דלת ביתו של המלחין דניאל סמבורסקי בתל אביב. זה היה שליח מטעם הפו"ש, פלוגות השדה. הוא הניח בידיו של סמבורסקי דף ובו מלים של נתן אלתרמן ואמר: שב וכתוב מנגינה. יש לך שעתיים. אנחנו צריכים את השיר עוד הלילה לטקס השבעה. וכך נכתב "זמר הפלוגות".

לפרטים על מופע ההצדעה לדניאל סמבורסקי בצוותא בתל אביב

כלומר, כך כנראה נכתב "זמר הפלוגות". "אני לא מכיר את הפרטים במקרה הזה, אבל הסיפור נשמע הגיוני. כך נכתבו שירים בתקופה ההיא", אומר דן אלמגור. "יעקב אורלנד, למשל, סיפר שערב אחד, כשהיה במסיבה, משה שרת סגר אותו בחדר עם מרדכי זעירא, ואמר: מצב הרוח קשה, יש צורך בשיר שילהיב את האנשים. קחו קוניאק ונקניק, ואל תצאו מהחדר עד שיהיה לכם שיר. וכך נכתב 'שיר שמח' ('אם גם ראשנו שח ועצב סובבנו...')".

ואולי הסיפור על "זמר הפלוגות", שמספרת בתו של סמבורסקי, עפרה סמבורסקי-חמדת, בתוספת הסתייגות בנוגע לאמינותו, הוא לא יותר ממעשייה. "אני לא יודע בקשר לשיר הזה", אומר חוקר הזמר העברי אליהו הכהן, "אבל הדמיון עבד שעות נוספות. הגרסאות מתרחבות והולכות. הכותבים והמלחינים נשאלו שוב ושוב איך כתבו את השירים, וזאת התוצאה. זה לא כל כך מעניין לספר שקיבלת שתי לירות בשביל לכתוב שיר, אז מתחילים כל מיני סיפורים. בעיני זה בכלל לא חשוב. חשובים השירים. יש לנו את 'זמר הפלוגות', זה העיקר. איך בדיוק נכתב? זה עניין זניח".


                סמבורסקי ואשתו חרמונה. הוויית המולדת והחברותא

יהיו הנסיבות אשר יהיו, מי שהזמין את המנגינה מסמבורסקי ידע מה הוא עושה. "זמר הפלוגות" (שנפתח בשורה "את זמר הפלוגות נשיר נא למזכרת") הוא אחת הדוגמאות הבולטות לשירת הרבים של התקופה, שירי האנחנו והמולדת והחברותא, ובתחום הזה סמבורסקי היה מגדולי המלחינים של היישוב העברי. כפי שאומר המלחין גיל אלדמע, "ארץ ישראל של לפני מלחמת העולם - אין דבר שמבטא את הווייתה יותר משיריו של סמבורסקי".

שיר העדר מצלצל

הוויית הארץ השתנתה כליל, ובשנת ה-100 להולדתו של סמבורסקי, שנולד ב-1909 ומת ב-1977, ישנם רבים שאינם מודעים לתרומתו הגדולה של המלחין. וזאת אף ששיריו המפורסמים, כמו "שיר העמק" (באה מנוחה ליגע), "זמר הפלוגות" ושירי הילדים "נדנדה", "פרש" ו"נר לי", צרובים בתודעה של כמעט כל ישראלי. הרצון לחזק את מורשתו של סמבורסקי, שהיה גם מחנך גדול ואבי ערבי השירה בציבור בארץ ישראל, עומד בבסיס מופע ההצדעה "שיר העמק", שיתקיים מחר בצוותא תל אביב ויחזור אל שיריו של המלחין, וגם אל שירי התקופה האחרים, בביצועיהם של מיטל טרבלסי, אביבה אבידן, חני ליבנה, בועז פייפר (שעורך את המופע) וזמרים נוספים. סמבורסקי נולד בקניגסברג שבגרמניה למשפחה ציונית, למד מוסיקה ורפואה בברלין, וב-1932 שנה לפני שעלה לארץ ישראל, כתב את המוסיקה למחזמר "הפתרון היחיד", שעודד את יהודי גרמניה לעלות לפלשתינה. אחרי שהנאצים תפסו את השלטון הם תמכו בהעלאת המחזמר, שהמסר שיצא ממנו תאם את מטרותיהם. סמבורסקי היה אז כבר בשווייץ, שממנה עלה לארץ.

"רוב היקים שבאו לארץ לא ידעו עברית, אבל סמבורסקי דיבר עברית היטב, ובתוך זמן קצר הוא כבר היה מלחין מוכר ומבוקש", אומר אלמגור. ולראיה: סמבורסקי ייסד שותפות יצירה עם נתן אלתרמן, שאמנם המשיך לכתוב עם משה וילנסקי את פזמוניו הקברטיים, אבל את שיריו הלאומיים הגדולים חיבר כעת יחד עם סמבורסקי. "וילנסקי היה הגל הקל, סמבורסקי הלחין את החומר היותר רציני", אומר אלמגור.

ב-1934 סמבורסקי התבקש על ידי מרגוט קלאוזנר, לימים מייסדת אולפני הרצליה, לכתוב את המוסיקה לסרט "לחיים חדשים", שהציג את תנופת ההתיישבות והעשייה בארץ ישראל. השלאגר של הסרט, שנכתב יחד עם אלתרמן, היה "שיר העמק", שנהפך לאחד השירים המפורסמים של הזמר העברי לדורותיו. "לשיר הזה היתה עוצמה בלתי רגילה", אומר אלמגור. "שליחי הסוכנות הרבו לשיר אותו ליהודים במחנות עולים באירופה, והיו אנשים, מאות ואולי אלפים, שההחלטה לעלות לארץ גמלה בלבם ברגע ששמעו אותו".


                מלמד בסמינר. דיבר עם הילדים כאילו היו שווים לו

העובדה ששיריו של סמבורסקי הופיעו בסרט "לחיים חדשים" עזרה מאוד בהפצתם. "צריך להבין שבשנת 1934 לא היה רדיו", אומר אליהו הכהן. "הדרך היחידה להפיץ שירים היתה לשיר אותם באוזני אנשים אחרים. ופתאום יש סרט כזה, והוא מוקרן בכל מקום, ו'שיר העמק' מופיע בו כמוטיב חוזר. לא פלא שהוא נהפך לשיר המפורסם ביותר של התקופה".

זה לא היה קורה, כמובן, אם ל"שיר העמק" לא היה לחן נפלא. "פיות טובות רבות נשקו, כפי הנראה, את דניאל סמבורסקי כאשר הלחין את לחנו למלים של נתן אלתרמן, והמוזות אהבו אותו אז במיוחד", כתב המוסיקולוג הרצל שמואלי בספרו "הזמר הישראלי".

מזרחי גאה

סמבורסקי העיד על עצמו כי בצעירותו הושפע עמוקות ממלחינים גרמנים כמו קורט וייל והנס אייזלר, אבל בבואו לארץ ישראל הוא ביקש לעשות סינתזה של מערב ומזרח ולהיות למלחין ישראלי. "הסגנון שלו היה סגנון אירופאי מובהק, שהשתנה לכיוון ארץ ישראלי עם כל שיר נוסף שהוא כתב", אומר נחצ'ה היימן. העמותה למורשת הזמר העברי, שהיימן עומד בראשה, הוציאה לאחרונה דיסק ובו 23 משיריו של סמבורסקי.

מנצח המקהלות יוסי ואלד, שהיה אחד מתלמידיו האהובים של סמבורסקי, מפרט: "אם תקשיב לשירים שסמבורסקי כתב ב-1932 למחזמר 'הפתרון היחיד', תשמע בהם השפעה רוסית מאוד גדולה. יש בהם, למשל, מרווחים גדולים מאוד בין צלילים עוקבים, דבר שאופייני לשירים רוסיים. אבל אם תקשיב לשירים שסמבורסקי כתב ב-1934 - שנה אחרי שעלה לארץ, תראה שיש בהם כבר סינתזה עמוקה של מערב ומזרח. ב'שיר העמק' ו'שיר הכביש' המרווחים קטנים מאוד. סמבורסקי ממש מתמזרח. ולא רק זה, אלא שהשירים האלה כתובים בסולם דורי, שלא קיים במוסיקה המערבית מאז המאה ה-16 אבל דומיננטי מאוד במוסיקה של המזרח". "שנות ה-30 היו השנים הגדולות והפועמות של סמבורסקי, ובהן הוא כתב את שיריו החשובים", אומר אליהו הכהן. גם בשנות ה-40 הוא כתב לא מעט, אבל בשנים הבאות הפעילות שלו כמלחין הלכה ודעכה. "אני לא יודע אם המעיין יבש, אבל המנעד של סמבורסקי היה יותר קטן מהמנעד של וילנסקי, למשל. וילנסקי כתב מ-1932 עד שנות ה-90, ובכל עשור הוא התקדם והשתנה. סמבורסקי היה מלחין מסוג אחר. אורך הנשימה שלו היה יותר קצר. ואגב, זה לא מקטין כהוא זה מאיכותו".

האב הרוחני של שרה'לה שרון

עבודתו של סמבורסקי כמלחין היתה רק פן אחד במכלול פעילותו. בין 1935 ל-1950 הוא הנהיג ערבי שירה בציבור שבועיים בבית ברנר בתל אביב, מפעל שמקנה לו את התואר אבי השירה בציבור בארץ ישראל. "היו לפניו כל מיני יוזמות. בקיבוצים שרו כמובן. אבל סמבורסקי היה הראשון שעשה את זה בצורה מאורגנת וממוסדת", אומר הכהן. "מלחין ומורה יושב ליד הפסנתר, מלמד את הקהל שיר חדש, ואז שרים ביחד, וזה קורה כל שבוע במשך 15 שנה, ויש חוברות קטנות שאפשר להכניס לכיס ולשאת לכל מקום. זה רשום על שמו של סמבורסקי".

ונחצ'ה היימן מוסיף: "יש הרבה אנשים שטוענים לכתר אבי השירה בציבור, וכולם עושים עבודה נפלאה. אבל מי שהיה הראשון על באמת היה סמבורסקי, הרבה הרבה לפני אפי נצר והילדה מהעמק (היימן מתכוון כמובן לשרה'לה שרון)".

סמבורסקי פרש מערבי השירה בציבור ב-1950, ולדברי בתו הוא גם כמעט לא הלחין בשנים הבאות. את כל כולו הקדיש להוראה. "הוא ראה בזה את הקו הראשון בחייו", אומר אלמגור. סמבורסקי לימד בסמינרים למורות, בבתי ספר, ואלפי אנשים, אם לא יותר, חבים לו את החינוך המוסיקלי שלהם. "בדרך כלל המורה לזמרה לא היה הדמות הכי חביבה על התלמידים, אבל את סמבורסקי כולם אהבו", מוסיף אלמגור.

סמבורסקי לא רק האמין בכל לבו שכל ילד יכול לשיר ולנגן, הוא גם דיבר עם הילדים כאילו היו שווים לו. "לפעמים הוא היה מבקש מהתלמידים טרמפ הביתה", מספר אלמגור. "דמיין את הסיטואציה: התלמיד נוסע באופניים, ועל הרמה יושב יהודי גבוה, עם אף מאונקל, שהרגליים הארוכות שלו מתחככות בקרקע. זאת אחת התמונות הכי תל אביביות שאפשר להעלות על הדעת, והיא מספרת הרבה מאוד על אופיו של סמבורסקי, על צניעותו, ועל האהבה שתלמידיו רחשו לו".


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(3 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5