ביקורות בלוגים דיונים בקהילות

גייל ברמן עושה תוכניות

יום רביעי 29 ביולי 2009 03:00 מאת: דנה שוופי

היא התחילה את הקריירה עם מחזמר קטן ולקחה אותו עד ברודוויי, משם עברה לרשת פוקס, נלחמה על "באפי ציידת הערפדים", העלתה לאוויר את "24", זכתה בכל הקופה עם "אמריקן איידול", עברה לאולפני פרמונט והתרסקה. מפיקת העל גייל ברמן, עכשיו בישראל, סוף סוף החליטה שהיא יכולה לבד

גייל ברמן

(תצלום: דניאל צ'צ'יק)

פרסומת

"זה מאוד יוצא דופן לאשה לשנות את הקריירה. לרוב נשים בוחרות במסלול אחד ברור. זה נותן להן ביטחון", אומרת גייל ברמן, שבשלושת עשורי הקריירה שלה עברה מתיאטרון לטלוויזיה ולקולנוע ובכל תחום היתה בכמה תפקידים יוקרתיים. ברמן, כעת שותפה במשרד ברמן-בראון להפקות טלוויזיה, קולנוע ומדיה חדשה, שוהה בימים אלה בישראל בסדנאות "שותפות תל אביב-לוס אנג'לס" בסינמטק תל אביב - כיתת אמן למבחר מצומצם של יוצרים צעירים מהארץ ומארצות הברית. "למזלי, הדברים שקידמתי נהפכו למצליחים", היא מוסיפה. "בעצם הם אלה שסחבו אותי אתם למעלה, ולא להיפך".

ברמן, בת 53, נשואה לתסריטאי ביל מאסטרס (אף הוא שוהה בישראל כחלק מהסדנאות), שבין היתר כתב ל"סיינפלד" ו"מרפי בראון". בעבר היתה ברמן נשיאת רשת הטלוויזיה פוקס ונשיאת אולפני הקולנוע של פרמונט. היא הפיקה סדרות כמו "באפי ציידת הערפדים", "אמריקן איידול", "מלקולם באמצע", "24", "האוס", "איש משפחה" וה"או-סי".

הקריירה שלה החלה במקרה. עם סיום לימודיה באוניברסיטת מרילנד התקשרה אליה חברתה סוזן רוז ושאלה אותה אם תרצה להפיק לתיאטרון בוואשינגטון גרסה למחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת". "התחלנו יחד מסע שהפך אותנו מבוגרות קולג' מובטלות למפיקות בברודוויי", מספרת ברמן.

המחזמר הצליח על במות ניו יורק ובעקבותיו הפיקו השתיים במשך כעשור כמה מחזות מצליחים. "בסוף שנות ה-80 נפרדו דרכינו", אומרת ברמן, "וגם ממש מאסתי בגיוס כספים, שזה עיקר העבודה בהפקת תיאטרון. באותו זמן הציעו לי להיות חלק מצוות שיתחיל ערוץ קומדיה שהיה שייך ל-HBO. זו היתה ההתחלה של הטלוויזיה בכבלים. מעולם לא עבדתי בטלוויזיה ולא ידעתי כלום על התחום, אבל החלטתי לקפוץ על ההזדמנות".

משמאל: "האוס", "באפי ציידת הערפדים" ו"אמריקן איידול"

באמצע שנות ה-90, כאשר הערוץ חבר לאם-טי-וי, ברמן הבינה שהגיע הזמן להמשיך הלאה. היא עברה עם משפחתה ללוס אנג'לס ושם החלה לקדם בצורה בלתי נלאית רעיון לסדרה "באפי ציידת הערפדים" על בחורה צעירה שנבחרה להילחם לבדה נגד כוחות האופל.

הסדרה הופקה במקור ב-1992 כסרט קולנוע. הסרט, על פי תסריט של ג'וס וודון (שגם כתב ויצר את הסדרה) נכשל בקופות ולכן היה כמעט בלתי אפשרי לשכנע את רשתות הטלוויזיה לעבד אותו לסדקה. "לא אהבתי את הסרט. גם ג'וס לא אהב אותו", מספרת ברמן. שנים לאחר הפקת הסרט הוא אף אמר: "כתבתי סרט מפחיד על אשה חזקה והם הפכו אותו לקומדיה. זה היה נורא".

גם שייקספיר כתב לצעירים

נקודת המפנה באה ב-1995 עם צאתו לאקרנים של הסרט "קלולס". "היו בו אלמנטים דומים ששיקפו את רוח התקופה. מה גם שלא היו אז דמויות של נשים צעירות בטלוויזיה מלבד הסדרה ‘Blossom'", משחזרת ברמן. "חשבתי שזה זמן טוב לשלוף את התסריט של באפי, שכבר העלה אבק, ולבדוק שוב את האפשרות להפיק סדרה על פי. זו היתה דרך ארוכה ומייגעת, אבל הסדרה מאוד קרובה ללבי ואני מאוד אוהבת אותה".

ב-1997 עלתה סוף סוף, ברשת WB (שנקראת כיום CW), הסדרה "באפי ציידת הערפדים". אחוזי הצפייה שלה היו מרשימים והיא נהפכה עם הזמן לסדרת פולחן. שרה מישל גלר, שגילמה את באפי, התפרסמה בזכותה.

"לא יודעת למה, אבל פשוט הרגשתי את זה", אומרת ברמן, "לפעמים אתה פשוט צריך ללכת אחר תחושת הבטן שלך בעסק הזה". היא גם גאה בכך ש"באפי" סללה את הדרך לשלל יצירות העוסקות בערפדים: "בין ‘דמדומים' ל'דם אמיתי' זה די מטורף מה שהולך עכשיו. זה טוב לתת השראה לאחרים, גם אם לפעמים ההשראה הזאת היא קצת קרובה מדי".

אשר ליכולתה לענות על הצרכים של הקהל הצעיר, אומרת ברמן: "גם שייקספיר כתב על בני עשרה ב'רומיאו ויוליה' ועל האהבות והקנאות שלהם. אני תמיד מתעניינת, מדברת עם מפיקים צעירים, מדברת הרבה עם הילדים שלי, שומעת מה הם אוהבים ומה הם לא. אבל לרוב יש לי תחושה בנוגע למה שעובד. בנוסף, המפרסמים תמיד מתעניינים בקהל צעיר ולכן זו המחויבות שלי לספק את התוכניות הפונות אליהם".

בעקבות ההצלחה של "באפי" הוזמנה ברמן ב-1998 לעבוד ברשת פוקס וכעבור שנתיים, בשנת 2000, כבר עמדה בראשה. בזמן כהונתה כנשיאה היא דחפה את הרשת המדשדשת אל המקום הראשון בקרב הצופים בני ה-18-49 בארצות הברית. לטענתה, בשביל המפרסמים "זה חתך הגילאים היחיד שקיים".

חדשות טובות וחדשות רעות

בשנת 2002 היא העלתה את הסדרה "אמריקן איידול", שמאוחר יותר התבררה כפריצת הדרך המשמעותית ביותר של הרשת. "לפני ‘אמריקן איידול' היה פורמט דומה שממש נכשל. לכן רוב הרשתות ויתרו על התוכנית במחשבה שגם זו לא תצליח", מספרת ברמן. "זו היתה התקופה שאחרי פיגועי 11 בספטמבר, וחיפשנו להפיק פורמט זול שהמפרסמים יכולים לממן. ואז התוכנית הזאת צצה. אף אחד לא חשב שהיא תציל את הרשת או שהיא תהיה הצלחה. פשוט חשבנו ‘היי, התוכנית הזאת יכולה להיות ממומנת, היא לא יקרה והבריטי הזה הוא די מצחיק'. כל הסיפורים על רופרט מרדוק (שבבעלותו החברה האם של פוקס) והבת שלו, שהתעקשה שאביה יקנה את התוכנית, התרחשו רק מאוחר יותר. בהתחלה חשבנו שזה בעיקר יעביר לנו את הקיץ. בחיים לא חלמתי שזה יהיה מה שזה - אולי אחת הסדרות הגדולות בתולדות הטלוויזיה".

בין קלי קלרקסון לסוזן בויל, ברמן גם מודעת לבעייתיות ש"אמריקן איידול" מייצרת. "החדשות הטובות הן שמישהי כמו סוזן בויל יכולה להתגלות", היא אומרת, "והחדשות הרעות הן שמישהי כמו סוזן בויל יכולה להתגלות. יש כאן שני צדדים למטבע. אין באמת שום דרך להכין אדם למה שהולך לקרות לו בעקבות חשיפה מסיווית. גם לקלי קלרקסון היו קשיים משלה, היא הרי היתה אלמונית לחלוטין כשזכתה בעונה הראשונה. אני חושבת שיש כאן מחויבות של הרשת ושל המפיקים לפקח ולעזור בזמן התהליך. במקרה של בויל, אני משוכנעת שהם ידעו שהיא הולכת להיות סנסציה, אבל האשה המסכנה הזאת פשוט לא היתה מוכנה למה שקרה לה".

ב-2005 ברמן עשתה צעד ענק בתוך התעשייה: היא התמנתה לנשיאת אולפני פרמונט. זה היה צעד מוטעה. זמן קצר לאחר המינוי כבר החלו פרסומים בהוליווד שלפיהם היא בדרך החוצה. היא אכן לא הצליחה לחגוג שנתיים בתפקיד לפני שעזבה את פרמונט. "השנתיים שלי בפרמונט היו חוויה קשה שהסיום שלה לא היה טוב", היא מספרת. פרשנויות רבות ניתנו לכישלון המינוי. על פי אחת מהן, לברמן לא היה ניסיון קודם בקולנוע והגישה שלה לא התאימה למדיום הזה. "אבל בסופו של דבר התקופה בפרמונט הובילה אותי להיות עצמאית", היא מסכמת את החוויה.

ב-2007 חברה ברמן ללויד בראון, שהיה נשיא רשת אי-בי-סי ובתקופתו שודרו סדרות כמו "אבודים", "עקרות בית נואשות" ו"האנטומיה של גריי" (על שם בראון גם נקראה דמות משנה בסדרה "סיינפלד", אחד מחברי הילדות של ג'ורג' קוסטנזה). השניים הקימו את החברה ברמן-בראון ולאחרונה גם חתמו על חוזה עם רשת אן-בי-סי, שלפיו הם יספקו לרשת תוכן טלוויזיוני. בין הפרויקטים של ברמן-בראון נכללים הסדרה "Is She Really Going Out With Him" שעלתה באם-טי-וי והסדרות החדשות שעדיין לא עלו, "Accidentally on Purpose" בכיכובה של ג'נה אלפמן ("דארמה וגרג") ו"Mercy" בכיכובה של מישל טרכטנברג ("אחת שיודעת"). הם גם השיקו באחרונה את אתר הסלבריטאים "וונדרוול" (http/:wonderwall.msn.com) של MSN ומיקרוסופט. "אני מרגישה שמילאתי את חובתי התאגידית", אומרת ברמן, "והרגשתי טוב לצאת לדרך בעצמי".