שירים עבריים בסכנת הכחדה? אתר חדש יציל אותם

יום ראשון 15 במרץ 2009 02:50 מאת: חגי חיטרון

ביצועים נדירים ל"אומרים ישנה ארץ" לצד מאות שירים עבריים מוקדמים פתוחים לציבור באתר "זמרשת". מה הוביל את מקימיו הצעירים להתחבר דווקא ליצירות נושנות?


חברי "זמרשת"

(תצלום: מורן מעיין / ג'יני )

פרסומת

הרומן האישי שלי עם הזמר העברי המוקדם החל לפני כעשר שנים - זה היה מילוי חור מביש בהשכלה. צפיתי בסרט תעודה על הצייר משה גרשוני שבפתחו נראה האמן מזמר, בתל חי, את "שכב בני, שכב במנוחה", שיר שמשום מה לא הכרתי. גרשוני אינו זמר מקצועי אבל הביצוע המדויק והנלבב שלו וההיכרות עם השיר הנפלא (לחן: חריטונוב, מלים: עמנואל הרוסי) הניבו התאהבות מיידית.

המנוע שמפעיל את שביעיית "זמרשת" דומה: רוב חברי הקבוצה (בני 30 וקצת), לא גדלו על שירים עבריים ישנים אלא פגשו שיר אחד או שניים, נתפסו ומאז לא הרפו. האתר שהקימו נראה צנוע מבחינה גרפית אבל הוא אוצר לא בלום שממשיך להתמלא כמעט מדי יום; יש בו מאות שירים שאפשר להאזין להם בקלות, מהם בביצועים נדירים, חומר מאלף בכתב וקצת תמונות. בין השאר מיוצגים באתר כל הדיסקים שיצאו עד כה בפרויקט של נחום היימן, נתח נכבד מכל דיסק.


חברי "זמרשת" (תצלום: מורן מעיין / ג'יני )

אנשי "זמרשת" פועלים בתחושת שליחות, בלי מניע כספי, במטרה להציל את הזמר העברי המוקדם (כל השירים שנולדו מאז ראשית הציונות ועד 1948) מכיליון והשכחה. שאיפתם היא להפיץ את השירים האלה, להחזירם למעמד של אבן ראשה בתרבות הישראלית, להשמיעם לישראלים החל בגיל הגן, לעשותם פתוחים להאזנה ללא תשלום. השיטה: העלאת אלפי השירים לאינטרנט, נגישים לכל.

זמרשת צוברת חומרים מכל מקור אפשרי ובין השאר טורח אחד החברים, אביתר כהן, בהקלטת "זמרדעים": כהן נוסע חמוש בטייפ לפגוש את ותיקי המדינה, אנשים שהכירו שירים עבריים נושנים בילדותם ומקליט אותם שרים את השירים, איש כיכולתו וכמיטב זיכרונו. המוקלט הכי מפורסם הוא פרופ' מנשה (מנשק'ה) הראל, היסטוריון וגיאוגרף בן 92, לשעבר איש פלמ"ח שנמנה עם חידת המסתערבים. בין המוקלטים האחרים: יהושע זטלר, שהיה מראשי הלח"י. כהן: "הראל שר לנו בין השאר שני קולות שניים של "באר בשדה" של עמנואל זמיר וזה היה מבצע מיוחד. הלכתי אליו עם המוסיקולוג של זמרשת, פרופ' שי בורשטין, שליווה את מנשה בחלילית". כל ההקלטות מועלות כמובן לאתר.

אלף כניסות, דולר אחד

המאמץ של כהן הוא טיפה בים, אבל ודאי שזו התוויית דרך; מתנדבים שירצו לעסוק בעצמם בהקלטת "זמרדעים" (או להקליט את עצמם בשירים נשכחים ולשלוח ל"זמרשת") יתקבלו בברכות ובתשואות. מסייעים נוספים לחבורה הם חוקרים מובהקים של הזמר העברי ובהם אליהו הכהן, נתן שחר, טלילה אלירם, נחומי הר-ציון ונחום היימן. פרט לטיפוח האתר יוזמת זמרשת ערבי שירה בציבור של שירים עבריים מוקדמים - אירוע כזה התקיים לפני שבוע בחיפה וכרגיל ניהלה אותו הזמרת נגה אשד. חוקית, זמרשת היא כיום מה שמוגדר "חברה לתועלת הציבור". בעוד שנתיים, אם הכל יתקדם כשורה, היא תוכר כחברה שנהנית מ"סעיף 46" המאפשר למי שיתרום כספים לחברה ליהנות מפטור מס על תרומתו.

אשר לתשלומי זכויות, שימוש בהקלטות שירים שהוקלטו עד 1958 מותר ללא תשלום, אבל יש לשלם לכותב המלים ו/או לכותב הלחן, או לבעלי הזכויות על המלים והלחן - כל עוד לא עברו 70 שנה מהכתיבה. כל כניסה לאתר "זמרשת" לשם האזנה לשיר נספרת, על כל 1,000 כניסות מעבירה זמרשת דולר אחד לאקו"ם (הוצאה זו מצטברת למאות שקלים בכל חודש). אשר להקלטות "חדשות" של זמר עברי מוקדם (כלומר הקלטות שנעשו לאחר 1958), זמרשת משלמת עליהן מחיר שנקבע במשא ומתן עם חברות ההקלטה. בקרוב, מעיר חבר זמרשת יאיר אבן-זוהר, ייקבע תעריף אחיד וקבוע מטעם "הפדרציה לתקליטים" לקבלת הקלטות מסוג זה.

(תצלום: מורן מעיין / ג'יני )

בכל חודש מתכנסת שביעיית זמרשת לתיאום מדיניות. לדברי אבן-זוהר, המחלוקת החריפה ביותר עד כה היתה על התוכן, באיזה שירים בכלל לעסוק, שהרי רבים משירי שנות ה-50 משתייכים במהותם וברוחם לזמר העברי המוקדם. ההחלטה: זמרשת תעסוק לפי שעה רק בשירים שנוצרו עד 1948 (ובכלל) ולא במאוחרים מהם. שירי נעמי שמר, למשל, עדיין אינם מועלים לאתר, כי הם "חדשים", והביצועים ל"אומרים ישנה ארץ", למשל, הם רק בלחן שחיבר יואל אנגל, לא שמר.

שבעת מייסדי זמרשת עוסקים בכל ענייני החברה, אבל יש התמחויות. גלי נחמן ממונה בעיקר על ארגון האירועים החיים (ערבי שירה בצוותא); יאיר אבן-זוהר, מידען במוסד מחקר של הטכניון, ממונה על תפעול האתר ועל טיפול בזכויות יוצרים לרבות יחסים עם אקו"ם; אפרת יצחק, סטודנטית בטכניון, עוסקת בסקירת חומר כתוב ובהמרת שירים למתכונת דיגיטלית; פרופ' שי בורשטין מטפל בצד המחקרי עיוני - המאמרים שמועלים לאתר. ברק פז, בלשן, עובד בחברת מחשבים, עוסק בעיקר בשיתופי פעולה עם גורמים אחרים. אביבית אפלבאום מסייעת בנושאים שונים.

איך הכל התחיל

זה היה לפני שש שנים, כשגלי נחמן ויאיר אבן-זוהר נפגשו באינטרנט, בפורום "מוסיקה עברית ישנה וחדשה" של פורטל תפוז. אחדים מחברי הפורום החלו לקיים גם פגישות לא וירטואליות, לזמרה בצוותא, ואז החלו שיחות על החזון: תיעוד שירים נשכחים ושימורם. אביבית, מנהלת הפורום, נרתמה אף היא לרעיון ובהמשך הצטרפו ברק פז (כיום אחד ממנהלי הפורום) ואפרת יצחק. השיא היה באחד מהמפגשים של חברי הפורום, נוהגים שם לשיר שירים לפי בקשות החברים ונחמן אומרת שהיא היתה תמיד כמעט היחידה שביקשה שירים מוקדמים.

באחד המפגשים הגיע תורו של אביתר, מצטרף חדש, שהיה אז בכיתה י"ב, והוא ביקש שישירו את המנון הפלמ"ח. נחמן: "אחרי ששרנו את זה עטנו על אביתר בשאלות, כדי לבדוק אם ביקש את השיר ברצינות או בשובבות, והוא אמר - 'שיר יפה מאוד, לא?'. 'גויסת' - אמרנו לו. זמן קצר אחר כך גויס אביתר גם לזמרשת וגם לצה"ל. עברה עוד שנה, וראינו שאם לא נקים גוף רשמי, לא נוכל להתקדם". בינתיים ברק השתתף באוניברסיטה בקורס על הזמר העברי המוקדם אצל המוסיקולוג פרופ' שי בורשטין, וגם בורשטין גויס. לאחר זמן הצטרפה פעילות הזמרת נוגה אשד, המנהלת בהתנדבות ערבי שירת רבים שמארגנת זמרשת.

גלי נחמן: "אני טיפוס נוסטלגי באופן כללי וחובבת דברים של פעם לא רק בתחום המוסיקה. אני אוהבת קולנוע ישן (ממש ישן), ומשחקי ילדות של פעם, ואפילו במוסיקה אמנותית מעדיפה בארוק ורנסאנס". יאיר אבן-זוהר: "אני מתחבר לפרויקט בין היתר בגלל תכונות אופי שקשורות במקצוע שלי, כמידען. האינטרס הרגשי שלי בנושא הוא תיעוד, שמירה, הנצחה, הנגשת חומר לציבור. התעניינות בזמר מוקדם עשויה להיתפש כמשהו אזוטרי, שמתאים לבעלי טעם מוסיקלי מיוחד. בהחלט זה לא המקרה שלי, אני לא רואה את עצמי כאליטיסט, אין לי דיסקים של חנינא קרצ'בסקי באוטו. אילולא השיחה אתך עכשיו הייתי אולי צופה ב'אח הגדול'".

והלהט הראשוני של הקמת זמרשת מחזיק מעמד?

גלי נחמן: "אין יום שבו לא פונים אלינו אנשים ומספרים כמה התרגשו למצוא שיר זה או אחר באתר, שיר שלא שמעו מאז ילדותם או שחיפשו אותו עשרות שנים. סבים וסבתות מתרפקים על השירים, וצעירים שומעים לראשונה שיר מוקלט שעד כה שמעו רק מפי סבתא. מאז הקמת זמרשת, היו לפחות שלושה שירים, נשכחים ממש, שנלמדו השנה ובשנה שעברה בגני ילדים, בזכות האתר ובזכות אירועי שירת הרבים שאירגנו".

האוצר הגדול שוכן ברדיו

רוב המורשת המוקלטת של הזמר העברי המוקדם ספונה ברשות השידור (ארכיון קול ישראל), וחזית חשובה בפעילות של "זמרשת" היא המאמץ לשכנע את הרדיו לפתוח את כל ההקלטות האלה לציבור. אפילו מבחינה טכנית זו משימה מורכבת; לפני חודשים אחדים דווח כי רשות השידור חתמה חוזה עם אוניברסיטת הרווארד, שהתחייבה לשאת במימון הדיגיטציה של כל אלפי ההקלטות. בשבוע שעבר אמר לנו מנהל המבצע ברדיו, מוטי אמיר, כי ההיערכות לקראת הפרויקט הושלמה והדיגיטציה תחל בקרוב בעזרת חברה מיוחדת שנשכרה לשם כך.

גם כשיושלם המבצע האדיר לא תהיה לציבור נגישות קלה ופשוטה לכל שיר. כדי שהחזון של "זמרשת" יוגשם (ולו בתשלום), יהיה צורך להעלות את כל החומר הדיגיטלי על שרת גדול, כדי שמעוניינים יוכלו להתחבר ולהאזין לשירים מהבית. לשם הגשמת השלב הזה יידרש כמובן מימון נוסף. חבר זמרשת יאיר אבן-זוהר: "הגשנו לרשות השידור בקשה לקבלת חומרים, איש הרשות אמנון שילוני מונה לקיים אתנו קשר קבוע ואנחנו רואים כבר בכך הישג. ביקשנו קודם כל גישה לקטלוג של הרדיו, כדי שנדע בצורה מסודרת מה יש שם בדיוק ונדע מה לבקש מהם - לאו דווקא בחינם".


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(17 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 3.אתר מופלא !!!(שרית ק. )

    16/03/2009 07:32:06

  • 15/03/2009 21:47:04

  • 15/03/2009 17:23:12