רוקד כל הדרך לגן הילדים

יום רביעי 25 בפברואר 2009 05:11 מאת: רוני דורי

אחרי ששינה את שמו, הוא מתכוון להקדיש את חייו לטיפול בילדים. חנוך בן דרור, המנהל האמנותי של פסטיבל "גוונים במחול" שיתקיים בחודש הבא בתל אביב, לא רוקד עם הזרם

הוא רקדן, כוריאוגרף, מורה וגם מנהל אמנותי של פסטיבל "גוונים במחול". אף על פי כן, חנוך בן דרור אינו רואה את ייעודו הבלעדי בתחום המחול. בן דרור, ששינה לאחרונה את שמו מרמי לוי, עובד בגן אנתרופוסופי במרכז תל אביב ומתכנן לפתוח גן ברוח וולדורף ביפו ולהקדיש את חייו לטיפול בילדים. "אני גר כ-200 מטר מהמקום שבו נולדתי", הוא אומר. "חזרתי לנקודת ההתחלה כדי לפתוח בה גן ילדים. יש משהו סמלי במעגל הזה".

פסטיבל "גוונים במחול" יתקיים בחודש הבא בתל אביב. בפסטיבל, שנוסד ב-1984, החלה דרכם האמנותית של יוצרים רבים ובהם ברק מרשל, ענבל פינטו, ניר בן גל וליאת דרור. בן דרור, המנהל האמנותי שלו מאז 2007, החליף בתפקיד את נעמי פרלוב, מבכירות הענף בישראל. עם כניסתו לתפקיד ביטל את התחרות וגם את הפרס המסורתי. הוא מעדיף שהיוצרים ישתתפו בפסטיבל יותר מפעם אחת במקום להעניק להם פרס. ואכן השנה ישתתפו שלושה יוצרים שכבר רקדו בו בעבר - מיכאל מילר, אור מרין והזוג תמי ורונן יצחקי.

בן דרור, בן 40, נולד ביפו. הוא החל ללמוד בלט קלאסי ב"בת דור" בגיל 14 בעקבות צפייה ב"תהילה". את שבע שנותיו בבית הספר של ז'נט אורדמן הוא מגדיר כתקופה מאוד מאושרת. "בת דור היתה בשבילי כמו בית", הוא אומר. בצבא הוכר כרקדן מצטיין ולמחרת השחרור כבר עלה על מטוס להולנד.

לאחר אודישנים באירופה מצא עבודה בלהקה הניאו-קלאסית "בלט דה טור", בעיר טור בצרפת. הוא נשאר כשנתיים בלהקה, שניהל אז ז'אן כריסטוף מאיו (כיום מנהל בלט מונטה קרלו). בגיל 23 המשיך לשוודיה, ורקד שלוש שנים בבלט קולברג, אז עדיין בניהולו של מץ אק. "פגשתי שם את בועז כהן, ולאחר מכן הגיעו כל יתר הישראלים - טליה פז, רפי סעדי, איתן סיבק וימית כליף", הוא מחייך. "היו יותר ישראלים משוודים בלהקה". איך הוא מסביר זאת? "מץ אק פשוט אהב את אוסף הרקדנים הספציפי הזה, זה התאים לצרכים שלו".

בן דרור. הרומן עם בת שבע נמשך עונה אחת בלבד

התחנה הבאה שלו היתה מדריד, שם רקד שנתיים בלהקה של נאצ'ו דואטו, שהיא גם הלהקה הלאומית של ספרד. את דרכו כיוצר החל ב-1995 אז יצר את "Cuatro Estaciones" ללהקה. שנה לאחר מכן יצר עבודה נוספת ("Encuentro"), אף היא לנאצ'ו דואטו, ופנה לדרך עצמאית. כשהיה בן 28 נסע לברצלונה והקים אנסמבל שנשא את שמו. הערב הראשון שהעלה, "בארוקיסימו", לצלילי מוסיקה בארוקית, הוצג ברחבי ספרד במשך שנתיים. באחת ההופעות שלו נכחה נעמי פורטיס, מנכ"ל להקת בת שבע, והזמינה אותו להעלות עבודה עם אנסמבל בת שבע ב"הרמת מסך". הוא נענה להצעה, שב לארץ והצטרף ללהקה הבוגרת.

אבל הרומן שלו עם בת שבע נמשך עונה אחת בלבד. "זה לא היה פשוט", הוא אומר, "הגעתי למסקנה שהספיק לי להיות בורג במערכת גדולה שכזאת". לפני כן הוא רקד ב"חלב שחור", ב"פרפטום", ב"אנאפאזה", ב"סבוטאז' בייבי", ובעבודות מאת ויליאם פורסיית ויירי קיליאן. לדבריו, עם אוהד נהרין עבד הרבה דווקא בחו"ל: "את ‘קיר', לדוגמה, רקדתי בשלוש להקות: ‘נאצ'ו דואטו', קולברג ובת שבע".

בעשר השנים שחלפו מאז יצר בן דרור כוריאוגרפיות לפסטיבל ישראל ("רוקדים אחד אחד"), "הרמת מסך" (בין היתר הסולו "Bliss" לטליה פז) ולהקות בארץ ("ורטיגו", "דה דה דאנס") ובחו"ל, בעיקר באירופה; ב-2002 אף זכה בפרס שר התרבות ליוצר צעיר בתחום המחול. במקביל הוא לימד באקדמיה בירושלים, בלהקה הקיבוצית ובתיכון תלמה ילין.

"הרגשתי צורך להעניק לעצמי שם חדש שמתאים למי שאני היום", הוא מסביר. "בחרתי בחנוך כי זה שם שמעיד על חניכה והתחדשות. זה גם קשורה לחינוך, העיסוק החדש שלי. בן דרור על שום כך שהחניכה מובילה אותי לחופש הפנימי". מה דעתו על מצב המחול בישראל כיום? "אני לא יודע, יצרתי השנה בגרמניה. נראה לי שמצב השוק הכללי משפיע גם על תחום האמנות והמחול. אני כבר המון זמן לא מבקש תמיכה ממשרד התרבות ולא מפיק פרויקטים עצמאיים. מזמינים אותי ליצור ללהקות קיימות. זה מאוד מעייף להתעסק בעניינים הכלכליים, לכן גם לא הקמתי קבוצה בארץ".