צריכים לחשוב תכלס

יום ראשון 18 בינואר 2009 05:16 מאת: ליאור פרי

המוסד הברלינאי "תכלס" הגיע לפרשת דרכים, והאמנים העומדים לפני סילוק מנסים למצוא פתרונות

בעבר שכנה בבניין חנות כלבו ענקית, שניזוקה בהפצצות וכוסתה כתובות גרפיטי; היום זהו מקדש של התת-תרבות הברלינאית, שמאכסן שני ברים, מסעדה, קולנוע, תיאטרון וסטודיות צפופים ומטים לנפול, שבהם משתמשים יותר מ-100 פולשים, רובם אמנים. אך לאחר כמעט 20 שנה בתור האגודה השיתופית הבוהמיינית המפורסמת ביותר של בירת גרמניה, התושבים האידיאליסטים לשעבר של "תכלס" הסתבכו במחלוקת חוקית חסרת טעם זה עם זה, בזמן שהבניין עומד בפני האפשרות הקרובה של סגירה.

על הרצפות של כוורת הדבורים רבת-הקומות והמתנוונת, שעדיין מנוקדת בחורי כדורים ממלחמת העולם השנייה, הפחד מסופו הממשמש ובא של אחד מציוני הדרך הפוסט-קומוניסטיים האגדיים של ברלין הינו עניין מוחשי.

"זה אחד המקומות האחרונים שאת יכולה להרגיש בו חופשייה כאמנית", אמרה ל"אינדיפנדנט", אנדראה קוליטי, ציירת איטלקייה בת 48 ותושבת לא חוקית ותיקה של "תכלס". היא עברה לברלין בראשית שנות ה-90, אחרי הפלת חומת ברלין. "איננו מתכוונים ללכת ללא מאבק, אבל יש לנו בעיה גדולה למצוא את הכסף כדי להישאר", אמרה.

"תכלס", מלה שפירושה ביידיש "ישר ולעניין", נמצאת ברובע השיקי מיטה במזרח ברלין של היום. בספרי תיירות מוגדר המקום כמעוז התנגדות כמעט אחרון בלב העיר לקפיטליזם, ומבקרים בו מדי שנה כ-300 אלף תיירים. דניאל צ'יילד, סטודנט משפילד, היה אחד מעשרות מבקרים ברלינאים שמצלמים ועוקבים אחר טורי המדרגות של "תכלס" הנדמים לאינסופיים, כמו גם אחר הקירות המכוסים בפוסטרים קרועים ובאמנות רחוב, העשויה תרסיסי צבע. "אני מניח שזו האלטרנטיווה שלונדון היתה בשנות ה-70", אמר צ'יילד.

בניין "תכלס" בברלין. כמו היפי זקן במסיבה של יאפים

הבניין החל את חייו כחנות כלבו ב-1908 ושימש מאוחר יותר כמיפקדה טכנית של חברת הנדסה גרמנית. הוא הופצץ בזמן מלחמת העולם השנייה, אך בעידן הקומוניסטי של מזרח ברלין, הרשויות מעולם לא הצליחו לגייס די כסף כדי לשקם את הבניין או להורסו. כאשר הופלה חומת ברלין ב-1989 נתפס הבניין, כמו מבנים נטושים רבים אחרים במזרח הקומוניסטי לשעבר, על ידי פולשים בלתי חוקיים. עד מהרה הוא הוקף על ידי עוד בניינים רבים מנוקבי כדורים ומתפוררים במזרח ברלין, אך היום "תכלס" ניצב לבדו, נטוש בתוך ים של ברים אופנתיים, מסעדות והרבה בלוקים של דירות משופצות. הוא נראה קצת כמו היפי זקן במסיבה של יאפים.

הבניין נרכש על ידי קרן ההשקעות של קבוצת פונדוס באמצע שנות ה-90. הקבוצה לא מיהרה לפתח את האתר, וכדי למנוע את ההתנגשויות האלימות בין הפולשים למשטרה, שנעשו כמעט לשגרה בעת פינוי בניינים אחרים בברלין, קיימה פונדוס משא ומתן עם האמנים ב-1998 בדבר חכירה לעשר שנים. תמורת דמי שכירות מגוחכים של 50 יורו בשנה, הבטיח הארגון לאמנים עשור של פלישה משוחררת מדאגות. אך עשור זה תם כעת: תוקף החכירה פג ב-1 בינואר, והעתיד של "תכלס" נראה בלתי ברור יותר מתמיד.

פונדוס דיווחה כי כספה אזל, מפני שאף לא אחת מתוכניותיה לבניית מלון חמישה כוכבים ודירות באתר התממשה. בניין "תכלס" נמצא עכשיו בידיו של כונס נכסים רשמי, המקיים משא ומתן עם הבנק שהתחייב לממן את הפרויקט ועם האמנים הפולשים לגבי עתיד הקולקטיב. אלא שקריסת האשראי האיצה את האירועים באופן דרמטי: דובר של כונס הנכסים הרשמי, עורך דין ברלינאי, אישר שהבניין יוצע בתחילת השנה למכירה פומבית לכל המרבה במחיר. הוא אמר שאין ערובה לכך שהבניין יוסיף לשמש כמרכז אמנויות.

"אם זה יקרה, זו תהיה בושה נוראה", אמרה לינדה סרנה, דוברת "תכלס". "פירוש הדבר יהיה שניאלץ לסגור והאמנים ייאלצו לצאת החוצה". האמנים כבר השיקו מסע להצלת "תכלס". הם אספו יותר מ-20 אלף חתימות תמיכה במרכז וקידמו את הצעותיהם האמביציוזיות ליצירת חברה בע"מ. מטרתם לייסד בית הוצאה לאור עצמאי וחברות תיאטרון וריקוד ולהשכיר סטודיות בשטח.

כמו כן, יש להם תוכניות לגן פסלים על גג הבניין, והם רוצים ליצור קרן שתהפוך אותם זכאים להקלות במס. הם גורסים שקלאוס ווברייט, ראש העיר הסוציאל-דמוקרטי של ברלין, תומך בהם לחלוטין. "אנו אופטימים לגבי הסיכויים למשא ומתן על הסכם שיאפשר לנו להישאר", אמרה סרנה.

אך לא כל הדיירים ב"תכלס" שותפים לאופטימיות. לודוויג אבן, שמנהל את "קפה זפאטה", מסעדה בקומת הקרקע של הבניין, אמר: "התוצאה הסבירה ביותר תהיה מכירה כפויה לכל המרבה במחיר. זה יהיה נחמד אם רעיון הקרן יעבוד, אבל זה לא נראה מציאותי".

מה שמסבך את העניינים היא העובדה שאבן וקבוצת האמנים השוכנת מעליו שקועים בעימות חוקי, שנראה בלתי פתיר. האמנים אומרים שמנהל בית הקפה לא שילם את חשבונות המים והחשמל שלו במשך שנים רבות. אבן אומר שהקבוצה הנוכחית שמייצגת את האמנים התארגנה באופן בלתי חוקי ואין לה זכות לדבר בשם "תכלס".

מומחים לרכוש בברלין משוכנעים שלחץ השוק יחייב בסופו של דבר פרויקטים כמו "תכלס" לצאת ממרכז העיר, שנהפך ליותר ויותר מיינסטרימי. אחרי הפלת חומת ברלין היו יותר מ-200 נכסים בברלין שאליהם נכנסו פולשים; כעת אפשר לספור אותם על כף יד אחת. פרנק נואק, סוכן מכירות מנוסה בברלין, אמר: "הזמן והאופנות אינם לצדו של 'תכלס'".