אחים לחשק

יום שלישי 10 ביוני 2008 06:50 מאת: בן שלו

הכישרון הגדול של שלושת האחים לבית כהן כבר הוכח באינספור הזדמנויות, אך מה שלא היה מובן מאליו הוא האיכות העילאית של הרית'ם סקשן הנוכחי שלהם


ענת, יובל (במרכז) ואבישי כהן

(תצלום: דניאל צ'צ'יק)

פרסומת

בעולם הג'ז קורה לעתים קרובות שאמן מופיע פעמיים באותו ערב, וההתלבטות התמידית היא לאיזו הופעה ללכת. יש נימוקים לכאן ולכאן, ובכל פעם שנדמה לך שהבנת מה התשובה הנכונה, אתה שומע ממישהו שהיה בהופעה האחרת שהיא היתה הרבה יותר טובה. בקיצור, אי אפשר לנסח כלל מחייב. ובכל זאת, על סמך ההופעה השנייה שהאחים ענת, יובל ואבישי כהן קיימו במוצאי שבת במועדון "לבונטין 7" בתל אביב, נדמה שאפשר לנסח כלל משנה: כאשר הערב שבו מתקיימות שתי ההופעות הוא הערב האחרון בסיבוב ההופעות של ההרכב, כדאי ללכת להופעה השנייה.

הכלל הזה לא מגובה בבדיקה מדעית. לא הייתי בהופעה הראשונה של האחים כהן באותו ערב, וייתכן שהיא היתה פנומנלית. אבל איכשהו קשה להאמין שהיא היתה יותר טובה מההופעה השנייה, ועוד יותר קשה להאמין שהיא יכלה להיות משוחררת, ספונטנית, צוהלת ושמחה באותה מידה; כי החל בשלב מסוים, קצת אחרי האמצע שלה, ההופעה השנייה לא היתה בדיוק הופעה: היא היתה סוג של אפטר פארטי.

(תצלום: דניאל צ'צ'יק)

גם לפני שהאפטר פארטי החלה, זאת היתה הופעה מצוינת. הכישרון הגדול של שלושת האחים כבר הוכח באינספור הזדמנויות, והעובדה שהם נהנים לנגן ביחד היא מובנת מאליה. מה שלא מובן מאליו הוא האיכות העילאית של הריתם סקשן הנוכחי שלהם: הפסנתרן ארון גולדברג הוא שד משחת, ג'ונתן בלייק טרף את התופים והקונטרבסיסט גלעד אברו דחף את המוסיקה קדימה בתנופה רבה. יחד הם יצרו מצע קצבי איתן אך גמיש, ששימש בסיס נפלא לשלושת הנשפנים.

כל העסק התחיל להשתחרר ולהיזרק כשהשישייה ניגנה קטע מסחרר של גולדברג שנקרא "Anxiety", שלדברי אבישי כהן נכתב ביום ההופעה. זאת היתה הזדמנות נדירה לראות חבורת ג'זיסטים מסתגלת ליצירה בשידור חי, מתקנת את עצמה תוך כדי תנועה. זה כמובן לא היה מושלם, אבל זה היה מרתק.

מרתק עוד יותר היה סולו הקלרינט של ענת כהן בקטע המסיים, "Freedom". בניגוד לסולואים המהירים של שני אחיה ולסולו האקסטטי (מדי) של האורח אלי דג'יברי, היא ניגנה מתון-מתון, באופן שהדגיש את האחרות של הקלרינט, את האי-שייכות שלו בהקשר של קטע הארד-בופ. אבל פתאום היא עשתה משהו שהטיס את הסולו לשמים, גולדברג בתגובה החל לנגן כמו פסנתרן סול קודח, יובל ואבישי שעמדו בצד הרימו את הכלים שלהם ושיחררו תרועות עידוד, והקהל יצא מגדרו ונשאר באותו היי גם בהדרן הנהדר, "שופלא דשופלא" (על שום מקצב השאפל שלו), שהסתיים בשירה מאושרת של שלושת האחים. הם ידעו, כשם שהקהל ידע: זאת היתה הופעה פנטסטית.

שלושת הכהנים: ענת כהן (סקסופון וקלרינט), יובל כהן (סקסופון) ואבישי כהן (חצוצרה), יחד עם ארון גולדברג (פסנתר), גלעד אברו (קונטרבס) וג'ונתן בלייק (תופים). "לבונטין 7" בתל אביב, 7.6


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(4 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5