ארוחת בוקר במובינג: כל מה שטוב בצפון העיר

יום חמישי 18 באוקטובר 2012 00:30 מאת: יעל רייף, עכבר העיר

האווירה בצפון תל אביב משדרת פאסון הקפדה, וכך גם ארוחת הבוקר הנהדרת של מובינג


ארוחת בוקר במובינג

(צילום: יעל רייף)

פרסומת

הדיל: שישי בצהריים הוא יום חגם של בתי הקפה בעיר. נראה שבדיוק אז מתעורר חשקם של כל דרי העיר הזו לקפה ומאפה, ארוחת בוקר או שאר מיני מזונות בוקר. כל אזור בתל אביב מושך אליו אוכלוסיה שונה. בעוד שלוגמי דרום העיר מאופיינים בצורה כוללנית ומכלילה ברוח זרוקה ונינוחה יותר- 'שכונתית' אם מתעקשים להגדיר, לוגמי אזור הצפון נראים עירניים ומהוקצעים יותר על פאסונם ומלבושם המוקפד.

מובינג קפה – לשעות פעילות ולכל הפרטים
מובינג בייקרי – לשעות פעילות ולכל הפרטים

» בוקר בקבינה: בזכות החשיבה יצירתית
» בוקר בטרסה: לא כולל שירות
» בוקר בלאביט: מי הזיז את המלח שלי?

כמי שמעדיפים באופן טבעי לבלות את צהרי שישי שלהם בגבולות שדרות רוטשילד וכרם התימנים, החלטנו השבוע לחרוג ולסור עד לאזור הצפון הישן כדי לבקר בפעם הראשונה, במוסד התל אביבי הידוע מובינג קפה, משכנם הבלתי מעורער של תושבי המתחם.

במקום שש ארוחות בוקר. הקלות שבהן מושתתות על קפה ומאפה או סנדביץ' ביס (23/ 25 שקלים), מוזלי (33 שקלים) ופרנץ' טוסט (36 שקלים). לרציניים יותר מוצעת שקשוקה עגבניות ופלפלים/ תרד/ חצילים/ מרגז (43/48 שקלים) המוגשת עם טחינה וחלה, אגז בנדיקט (51 שקלים) עם תרד והאם או סלמון מעושן, ויש גם ארוחה מסורתית על טהרת הביצים לבחירה, לחם, סלט וממרחים. שתי הארוחות האחרונות מוגשות עד 14:00 עם שני משקאות לבחירה, והחל משעה זו כוללות משקה אחד. בחרנו אותן.

השעה: חלק מארוחות הבוקר מוגשות לאורך כל היום, וחלקן עד השעה 19:00.


זזים. ארוחת בוקר במובינג (צילום: יעל רייף)

החברה: למתחם בתי הקפה שבפינת דיזינגוף וירמיהו הגענו בשעות הצהריים המוקדמות. גם המובינג קפה וגם הג'רמיה שלצידו היו מלאים עד אפס מקום במה שנראה כשטנץ אחיד של דרי הצפון הישן: יפים, מתאמנים במכון כושר- על כך מעיד הגוף המחוטב, ורווי הבעת נהנתנות מעוררת קנאה. לצד החבורות ההומות היו גם זוגות וגם מספר סוליסטים שישבו עם הכלב והעיתון.

בבית הקפה שלושה חללי ישיבה: בחוץ על המדרכה- אופציה שתספק
מפגש קרוב עם העוברים והשבים, בפנים- בצילו של המזגן כשברקע רעש והמולה, ובקומה השניה המתפקדת כספריית די.וי.די, ותתאים באופיה הרגוע לכל מי שמגיע לקפה עם כוונה אמיתית להתקדם עם כתיבת הסמינר.

השתייה: מבין מיץ תפוזים ומיץ גזר הנסחטים במקום, בחרנו באחרון שהגיע בכוס נדיבת מידות והיה טרי, מתוק ונהדר.

הקפה: קפוצ'ינו של Bristot היה מוצלח והקפיד על השילוש הקדוש איזון-הקצפה-טמפרטורה גם בגרסה הרגילה וגם בגרסאת חלב הסויה.

הלחם: בתוך שקית נייר חומה הוגשו שלוש פרוסות לחם שאופים במובינג בייקרי שנפתח בצמידות למקום ממש לאחרונה. לחם שיפון ואגוזים היה מהנה והצטיין במרקם צפוף וקרום עבה, פריך ונהדר. לחם לבן בסגנון כפרי צרפתי היה אוורירי ועדין מבפנים ומחוספס, קשה וגס מבחוץ. אהבנו מאוד את הניגוד ונהנינו מהטעם המיוחד. האחרון היה לחם כהה עם טעם מוצלח אך מרקם דחוס יתר על המידה שהקנה לו איכויות יציקתיות מעט. הערה נוספת קשורה לכמויות: נעים יותר לעין וללב לקבל מראש כמות נדיבה יותר של לחמים- קרי, יותר משלוש פרוסות לא גדולות, מאשר לסיים ורק אז לבקש עוד.


איפה הלחם? ארוחת בוקר (צילום: יעל רייף)

הממרחים: האמת, ציפינו ליותר. אחרי האגז בנדיקט המוצלח, קיווינו לאותה מקוריות גם באגף הממרחים, בשל העובדה שחמאה, קוטג' וגבינה לבנה- גם אם זו האחרונה מחוזקת בבצל ירוק, יש לנו גם בבית. חלק מההנאה שבאכילה בחוץ, היא להנות מאותם דברים מיוחדים שלא תמיד יש כוח להכין בבית, כמו סלטים וממרחים. גבינות פשוטות ובסיסיות ביותר הן בהחלט לא דוגמה לכך. סלט טונה טעים עם עירית, בצל, מיונז, וגמבה, שיפר את הרושם הראשוני הדל, וריבת משמש ביתית שמכינים במקום התגלתה כהברקה מתוקה ופכה אותנו למעט יותר סלחניים. לצד אלו הזמנו תוספת סלמון מעושן (8 שקלים) שהגיע בפנכה גדולה ובכמות נדיבה.

הביצים: ביצת העין היתה טובה וביתית, אך מנת האגז בנדיקט התגלתה כהנאה גדולה. על פרוסת חלה עבה ואוורירית עם טעמי חמאה מובהקים ורמז מתקתק, הונחה קונסטרוקציית הביצים. תחתון היה בייקון טעים שטוגן בדיוק עד לדרגה הנכונה ונותר פריך אך לא שרוף, ועשיר בטעמים גריליים. מעליו הונחו עלים שלמים של תרד עדין שנחלט ומעליו שתי ביצים עלומות וכתומות. את הכל תחם רוטב הולנדייז קליל במרקמו אך עשיר בטעמים נפלאים של חמאה ורמז חמצמץ שנתן הרבה עניין. השילוב הנהדר הזה שבין החלה הרכה, לבייקון הפריך ואז לחלמון שנשפך, והחיבור לרוטב ההולנדייז, גרם לנו לא מעט הנאה וצקצוקי שפתיים מרעישים.


הנאה צרופה. אגז בנדיקט (צילום: באדיבות מובינג)

הסלט: סלט הירקות שליווה את הארוחה המסורתית היה בנאלי אך מוצלח והכיל עגבניה, מלפפון, נענע, בצל, בתיבול שמן זית ולימון. סלט העלים שליווה את האגז בנדיקט היה מצויין בזכות רוטב מתקתק ותערובת ג'עלה מזרעונים ופיצוחים, שפוזרה בנדיבות מעל ותרמה פריכות שובבה.

השירות: יעיל, קשוב, אך נטול בדל לבביות.

הערך המוסף: כשיצאנו החוצה שבעים ומרוצים, לא יכולנו להישאר אדישים לבייקרי החמוד בעל החן הצרפתי ותצוגת הפחמימות המזמינה. עשר דקות מרגע כניסתנו, יצאנו עם שלל מכובד שכלל טארט שזיפים חמצמצים עם תחתית של בצק חמאתי פריך, מילוי עשיר ונהדר ומראה כה יפה עד שקשה להישאר אליו אדישים (45 שקלים לפס ארוך), טפאנד זיתים ירוקים מתובל (21 שקלים) שאותו טעמנו בבייקרי במעמד הרכישה והתאהבנו מייד. מעבר לטעמו המוצלח, הבונוס הוא גם בצנצנת היפהפיה בה הוא נמכר ושכדאי מאוד לשמור אחרי שמסיימים. כדי לא לזנוח גם את אגף הבצקים, הצטיידנו גם בכיכר עגולה של לחם שיפון ואגוזים שזכרנו לטובה מארוחת הבוקר (21 שקלים). לשמחתנו, הוא עמד בעוז במבחן ההקפאה והיה ריחני, טעים ובעל אותו מרקם מנצח גם לאחר הפשרה וסיבוב קצר בתנור.


קחו הביתה. מובינג בייקרי (צילום: יעל רייף)

השורה התחתונה: על אף ההמולה שמסביב שהופכת בשלב מסוים לרעש רקע בלתי מזיק, המקום נעים לישיבה ומאוד תל אביבי באופיו ובאווירתו. מי שנמנע מפלאות סותמות עורקים כמו האגז בנדיקט המצויין ומחפש את ארוחת הבוקר הישראלית הקלאסית, ימצה במובינג את החוויה בצורה הבסיסית ביותר, בה החלק המעניין ביותר הוא הלחמים. שיפור משמעותי באגף הממרחים יהפוך את הארוחה לחוויה משתלמת, טעימה ומאוזנת יותר ברמת המרכיבים.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(17 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 21/10/2012 11:10:56

  • 21/10/2012 00:21:45

  • 20/10/2012 20:25:38

  • 20/10/2012 13:40:23

  • 20/10/2012 13:17:49

  • 20/10/2012 12:08:16

  • 20/10/2012 01:51:14

  • 20/10/2012 00:18:07

  • 19/10/2012 14:51:08

  • 19/10/2012 14:40:29

  • 19/10/2012 05:56:34