מברשות - תקציר

מברשות שיניים ומברשות גילוח, מברשות לבגדים ולנעליים, מברשות רחצה ומברשות שיער, מברשות לפיאות ולניקוי פירורים, לרהיטים ולצחצוח תנורים, מברשות לסירוק סוסים ולניקוי סירים, מכחולים ומטאטאים, מברשות לציפורניים ולריסים וגם מברשות לניקוי מקלדת המחשב.

מקור המברשות ממדינות ומתקופות שונות: מצרפת, אנגליה, ארה"ב, סין, אוסטריה, רוסיה, בלגיה, הודו, מרוקו, ישראל, פורטוגל, איטליה, ברזיל, גואטמלה, נורבגיה, טורקיה, יפן, וייטנאם, לבנון, מאוריציוס, ספרד, אינדונזיה, סרי לנקה, סנגל, קמבודיה, ברבדוס, קוריאה, אוקראינה, קניה, טיוואן וגרמניה – מן המאה ה-18 ועד ימינו.

התערוכה מחולקת למדורים:
מברשות על פי המסורת העירונית – גירסה "מהודרת" של המברשות עשויות ממתכת מוכספת, שריון צב, הבנה, קרן, עץ מחוטב או שנהב ונועדו למשפחות האמידות של המאה ה-19.
מסורת עממית – פריטים המספרים לנו על עולם שנעלם ומברשות שהפכו כמעט לעתיקות – מברשות לניקוי סירים או לניקוי קורים, מטאטא לארונות וכד'.
יריד – מברשות שנמצאו בשווקים במדינות שונות. דגמים המיוצרים בסדרות גדולות ומחומרים נגישים.
מסורת אתנית – מברשות פרימיטיביות מאפריקה ומן המזרח הרחוק המבטאות מיומנות אמנותית שקיימת גם בימינו שימוש בסיבים טבעיים המלווה בייצור מתוחכם.
קיטש – מברשות משעשעות מרחבי העולם בצורות שונות ומשונות. צורות של בעלי חיים (כלב, דוב, תרנגול, ינשוף, ברווז וכד', גברים או נשים בשמלת חישוקים.
עיצוב – הקשר בין המברשות לבין העיצוב החודר להיבטים השגרתיים ביותר של חיי היומיום, דוגמת מברשת השיניים פלואוקאריל שעיצב פיליפ סטארק ב-1989 שהפכה לאייקון.

אוצרים: שירי סלוין ודניאל רוזנצטרוק.

 

אתר מוזיאון ארץ ישראל